חוק הסליקה הצולבת: הגדולים רבים - הצרכן לא מרוויח

מאחורי חוק הסליקה הצולבת מסתתר מאבק יצרי של לאומי ודיסקונט מול הפועלים

תיקון מספר 17 לחוק הבנקאות - "סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב" - החל את תהליך החקיקה. החוק עבר בקריאה ראשונה וצפוי לעלות לדיון בוועדת הכלכלה, בראשות ח"כ כרמל שאמה הכהן.

במשרד האוצר יספרו לנו שהחוק נועד "להיטיב בעיקר עם בעלי העסקים הקטנים בכלל ובפריפריה בפרט". לוביסטים מטעם כאל יתכתשו עם לוביסטים של ישראכרט וכולם יספרו לנו שהכול רק לטובתנו הצרכנים. אבל מאחורי החקיקה מסתתר מאבק עסקי ויצרי בין בנקים. לאומי ודיסקונט מול הפועלים. על מה החוק? מה קורה מאחורי הקלעים והאם באמת הצרכן ירוויח?

על מה מדובר?

כ-75% משוק כרטיסי האשראי (כרטיסי ויזה ומאסטרקארד) נמצאים בהסדרי סליקה צולבת שבמסגרתם כל חברת כרטיסי אשראי יכולה לסלוק כרטיסים של כל חברה אחרת. ישראכרט, כאל ולאומי קארד מתחרות ביניהן על בעל בית העסק והוא חותם על הסכם סליקה רק עם אחת מהן.

אבל שלושה מותגי כרטיסי אשראי לא הסכימו להיכנס להסדר: ישראכרט (17% מהשוק), אמריקן אקספרס (5.5%) ודיינרס (3.5%). העובדה שחברות אלה מחוץ להסדר הסליקה מאפשרת להן לגבות בכרטיסים אלו עמלות סליקה גבוהות יותר מבתי העסק.

הצעת החוק תגדיר מנפיק המחזיק 10% או יותר משוק כרטיסי האשראי כ"מנפיק גדול". החוק יעניק למפקח על הבנקים סמכות לכפות על "מנפיק גדול" סליקה צולבת. כלומר המנפיק יחויב לאפשר לסולקים אחרים לסלוק עסקאות שבוצעו בכרטיסיו. לכן החוק מכונה "חוק ישראכרט", כי הכרטיס היחיד שעומד בקריטריון ואינו נכלל בהסדרי הסליקה הנוכחיים הוא הכרטיס המקומי של ישראכרט. עם זאת סעיף 36 י"ג (סעיף קטן ב') בהצעת החוק מאפשר לכפות גם על אמריקן אקספרס (בבעלות ישראכרט) ודיינרס (בבעלות כאל) הסדרי סליקה צולבת, מאחר שהם משתייכים לקבוצה שנתח השוק שלה גבוה מ-10%.

מי ירוויח מהחוק?

בחודשים האחרונים בעלי עניין, לוביסטים ועיתונאים מטעמם הריצו ספין המציג את ישראכרט כמונופול אכזרי העושק את העסקים הקטנים ואת הפריפריה וגובה מהם עמלת סליקה גבוהה מאוד. לכן חייבים לתמוך בחוק ולשבור את המונופול לטובת התחרות והצרכנים.

האמת שונה: אם ישראכרט חתומה עם בית העסק כסולקת עיקרית, עליה לגבות ממנו במותג הפרטי שלה בדיוק אותה עמלה שהיא גובה בסליקת כרטיסי ויזה ומסטרקארד. עם זאת, כאשר חברה אחרת היא הסולקת העיקרית, ישראכרט חותמת עם בית העסק בנפרד, ואז היא גובה עמלת סליקה גבוהה יותר. כמה יותר? בכ-0.3 אחוז מהעמלה המקובלת. אגב, מדובר בכ-3% מהיקף הסליקה בכלל השוק.

מה שעומד באמת מאחורי הספין המציג את ישראכרט כ"מונופול" הוא עימות בין שלוש חברות עסקיות על הכנסות של מאות מיליוני שקלים מעמלות הסליקה הצולבת | של המותג הפרטי ישראכרט. זה משחק סכום אפס: אם ישראכרט תפסיד והחוק יכפה עליה לאפשר סליקה צולבת - וזה כנראה מה שיקרה - כאל ולאומי קארד ירוויחו.

ברגע ששאר חברות האשראי יוכלו לסלוק כרטיסי ישראכרט, כלומר לגבות מבית העסק עמלת סליקה ולשלם לישראכרט עמלה צולבת, ישראכרט, שכיום גורפת את הכנסות הסליקה במלואן לכיסה, תאבד לטובת מתחרותיה - כאל ולאומי קארד - הכנסות של לפחות 100 מיליון שקל בשנה. הנה סכום ששווה לריב עליו וזו באמת תכלית החקיקה.

האם בתי העסק ירוויחו מהחקיקה? כן, אבל מעט מאוד. העלות העודפת שמשלמים בתי העסק בגין העדר הסליקה הצולבת בישראכרט היא 0.3% מתוך 3% של שוק בסך 180 מיליארד ובסך הכול כ-18 מיליון שקל. זה כל הסיפור.

האם המפקח יפעיל את סמכותו?

ועוד עניין - החוק לא קובע כי תיפתח אוטומטית סליקה צולבת בכל הכרטיסים, אלא מעניק למפקח על הבנקים, דודו זקן, סמכות לכפות סליקה צולבת על כרטיסים שאינם נמצאים בהסדר וולונטרי. אבל החוק לא מחייב את המפקח להשתמש בסמכות שהוקנתה לו, אלא רק "לאחר שהשתכנע שהדבר נדרש לצורך הבטחת התחרות, הבטחת טובת הלקוחות או הספקים", כך לשון החוק. האם המפקח ישתמש בסמכות שניתנה לו ויכפה סליקה צולבת תוך שהוא מזיז הצידה עניינים פעוטים כמו זכויות קניין? בבנק ישראל יש רתיעה מובנית מהסדרה אלימה של השוק, ולכן פתיחת הסליקה הצולבת, אם וכאשר, לא תהיה באופן מיידי.

ומה עם הצרכן?

כרגיל במקומותינו, כל החקיקה נעשית בשם הצרכן, זה שכולם דורשים בטובתו. אבל האם הצרכן ירוויח מהחוק? בואו נשים את הדברים על השולחן. הצרכן לא רלוונטי לדיון הזה. החקיקה לא תשפיע עליו ולא תוזיל את מחיר המוצרים שהוא רוכש באשראי. עמלת הסליקה הצולבת ירדה בשנים האחרונות מ-1.4% לכ-1%, מישהו הרגיש בזה?

מדוע? כי עמלת הסליקה הצולבת היא כמו דמי קישוריות בסלולר - התחשבנות פנימית בין ספקים שהצרכן שקוף לה. העמלה החשובה היא עמלת הסליקה שמשלם בית העסק לחברת האשראי. עמלת הסליקה הצולבת היא הרצפה של עמלת הסליקה, והניסיון מראה שעם ירידת עמלת הסליקה הצולבת יורדת בעקבותיה עמלת בית העסק, אמנם לא בהכרח בתמסורת מלאה, אבל יורדת.

עמלות הסליקה נמדדות בפרומילים. כיום עמלת הסליקה הצולבת עומדת על 0.975% ואמורה לרדת ביולי 2012 ל-0.875% ובעתיד כנראה ל-0.75%. האם אתם רואים בעיני רוחכם בעל בית עסק שמוריד את המחיר ללקוח ב-0.1% או ב-0.25%? כנראה שלא. השינוי במחיר לצרכן נגזר מפרמטרים אחרים לגמרי וגובה עמלה הנמדד בפרומילים אינו שיקול.

סכסוך עסקי

ולסיכום: שוק כרטיסי האשראי מגלגל 180 מיליארד שקל בשנה. כל ירידה של 0.1% בעמלת הסליקה שמשלם בית העסק תביא לירידה של 180 מיליון שקל בהכנסות חברות האשראי. איך יחולק "השלל"? הצרכנים לא ירוויחו דבר מירידת העמלה, בתי העסק יחסכו בהוצאותיהם ויגדילו במקצת את רווחיהם, ישראכרט תיפגע מהסליקה הצולבת, כאל ולאומי קארד ירוויחו. זה לא רע לכשעצמו, אבל מדובר בסכסוך עסקי טהור בין בנקים, הנעשה מעל ראשו של הצרכן ואינו נוגע לכיסו.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988