המעביד ישלם מזונות לילדי העובד

אם המעביד לא ישלם להוצל"פ, הוא עלול להיות מחויב לשלם שוב את כל המשכורות

‎‎אי-תשלום מזונות עלול להוביל לצו שיחייב את מעבידו של החייב להעביר את משכורותיו ישירות להוצאה לפועל. אם המעביד יבחר שלא לעשות כן, הוא עלול למצוא עצמו מחויב בבית המשפט לשלם שוב את המשכורות לרשויות.

‏את הסיפור שמאחורי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת מהשבוע שעבר אפשר לספר כך: א' התגרשה מ-ז', והשניים חתמו על הסכם גירושים, על-פיו ז' ישלם ל-א' 2,500 שקל לחודש עבור מזונות הילדה.

ז' לא שילם, עד שהחוב הצטבר לכ-200 אלף שקל. א' פנתה להוצאה לפועל והטילה עיקול על משכורתו של ז', אך לא זכתה לקבל את הכסף מכיוון שהמעביד של ז' התעלם מהצו והמשיך לשלם את המשכורת ל-ז' במקום להעבירה להוצאה לפועל.

‏מאידך, אפשר גם לספר זאת כך: בוקר אחד קיבל מר י', מנהל חברה פרטית קטנה, צו מהוצאה לפועל, המודיע לו כי משכורתו של עובדו הוותיק והנאמן, ז', מעוקלת בשל חוב מזונות שצבר, ומורה לו להעביר מעתה את כל משכורתו ישירות להוצאה לפועל.

ז' עובד אצל י' מזה שנים רבות, ולמעשה הוא אחד העובדים הבודדים בחברה המשפחתית הקטנה, והחברה נשענת במידה רבה על כישוריו המיוחדים של ז'. לפיכך י' קרא לז' לשיחה, והלה הבטיח לו שהוא יסדיר את חובו בהוצאה לפועל, ומר י' אינו צריך לעשות דבר.

מר י' שמח שהדברים הסתדרו בקלות כה רבה, עד פסק הדין שניתן בשבוע שעבר, שקבע כי החברה מחויבת לשלם לגרושתו של ז' את דמי המזונות שהוא חייב לה. כלומר - החברה, שהמשיכה לשלם לז' משכורות במשך שנה, במקום להעבירם להוצאה לפועל על-פי צו העיקול, תחויב לשלם עכשיו שוב את כל המשכורות להוצאה לפועל, והיא למעשה מוצאת את עצמה מחויבת בתשלום שכר כפול.

‏‎‎המפלט: עבודה "בשחור"

על פניו התוצאה נראית פשוטה. ניתן צו עיקול, והחברה, כמו בנק, חברת ביטוח או כל מחזיק אחר, אחראית לקיים את הצו כלשונו, אחרת תישא באחריות לשיפוי הזוכה בנזק שנגרם לו מאי גביית החוב.

עם זאת, ניתן להבין גם את מצוקתו של המעביד, שטען כי אם היה מעביר את כל משכורתו של ז' להוצאה לפועל לפי הצו - ז' היה מתפטר מהחברה, ובשונה מבנק, חברה קטנה, שקיומה ופרנסתה תלויה בכישוריו של עובד מסוים, הייתה קורסת, מבלי שיהיה מי שיפצה אותה על הנזק.

‏הבעיה העיקרית היא שעיקול מזונות בהוצאה לפועל יכול להיות על כל גובה המשכורת ללא הגבלת שכר מינימום, וכך יכול להיווצר מצב שבו לעובד לא נותר כל כסף למחייתו. עיקול מלוא המשכורת גורם לאיבוד מוטיבציה מוחלט לעובד.‏

התוצאה בפועל היא שרבים מהחייבים מתפטרים מעבודתם הפורמלית, ומארגנים "קומבינה" לעקיפת מנגנון הגבייה על-ידי עבודה "בשחור".

‏‎‎שיטת המקל והגזר

‏שיעור גביית דמי מזונות מחייבים בישראל עומד על כ-40%. עורכות הדין יעל סימונדז-יועז ועינב יעקב מרשות האכיפה והגבייה פירסמו לאחרונה מחקר השוואתי, שבדק את הצלחת גביית החובות במדינות שונות במערב, וגילו כי שיעורי ההצלחה של הרשות האוסטרלית למזונות ילדים ב-2009 עמדו על כ-92%.

מהמחקר אפשר ללמוד כי הצלחתם של האוסטרלים נובעת, בין היתר, מהפעלת שיטה של מקל וגזר כלפי החייבים.

‏מצד אחד, חייבים באוסטרליה, שמגלים נכונות לשיתוף פעולה, מקבלים בתמורה הבנה והתחשבות מרשות הגבייה, שבונה עבורם תוכניות המיועדות להעמיד אותם על הרגליים, לרבות עזרה במציאת עבודה, מעבר מקום מגורים, מתן הלוואות ופריסת תשלומים. גם עיקול המשכורת במזונות אינו מוטל על מלוא גובה המשכורת, ומותיר אחוז מסוים בידי החייב; מאידך, משתמטים כרוניים נענשים בחומרה, לרבות במאסר.

‏‎‎עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי היא מומחית לדיני משפחה וירושה‏.

צרו איתנו קשר *5988