"יש כניסה של רציונליזציה בתהליך קביעת שכר המנהלים"

פרופ' משה צבירן, מומחה לשכר מנהלים: "ההנחיה מכתיבה כללי התנהגות שונים" ■ רשות ני"ע הנחתה את הדירקטוריונים להשתמש בנתונים השוואתיים בבואם לקבוע את שכר הבכירים

כפי שזה נראה כרגע, הגבלת שכר הבכירים דרך חקיקה לא תצא לפועל. ועדת נאמן - ועדת השרים שמונתה לפתור את פערי השכר במשק הישראלי - המליצה באחרונה לא להתערב באופן ישיר בגובה שכר המנהלים הבכירים בחברות הציבוריות, והותירה את ההחלטה על כך בידי חברי הדירקטוריונים שלהן. מי שכן עשתה צעד כדי לנסות ולשנות את הדרך שבה נקבע שכר הבכירים בארץ היא רשות ניירות ערך.

לפני 3 שבועות פרסמה רשות ניירות ערך הנחיה שלפיה דירקטוריונים, בבואם לדון בתגמול בכירים במסגרת אישור הדוחות השנתיים, צריכים שיהיו לפניהם נתוני השוואה (בנצ'מרק) של שכר בכירים כבסיס לאישור תוכניות התגמולים השונות. ב"נתוני השוואה" התכוונה רשות ניירות ערך לנתוני שכר של בכירים בחברות מאותו ענף.

הנחיה זו, לפחות בתיאוריה, אמורה ליצור קשר חזק יותר בין התגמול של הבכיר לבין ביצועי החברה והמניה, וכך להפוך אותו ליותר לגיטימי.

אחת החברות שפרסמו השנה תוכנית תגמולים המבוססת על הנחיה זו היא חברת הנדל"ן אמות . בשבוע שעבר, במסגרת פרסום דוחותיה השנתיים, ציינה אמות כי דירקטוריון החברה אישר תוכנית תגמולים למנכ"ל, אבשלום מוסלר, וזו מבוססת על עבודת השוואה שביצע עבורה פרופסור משה צבירן, המשנה לדיקן בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב ומומחה לשכר מנהלים.

המקרה של חברת הנדל"ן אמות

העבודה של צבירן כללה השוואה בין תנאי ההעסקה של מנכ"ל אמות ונושאי משרה בכירה אחרים, לאלה של בעלי תפקידים דומים בחברות נדל"ן מניב ציבוריות הפעילות בארץ והמהוות את קבוצת ההתייחסות של אמות.

"אנו עושים לא מעט עבודות כאלו בשנה האחרונה", אומר ל"גלובס" צבירן, שמעבר לפעילותו האקדמית הוא בעל חברת ייעוץ לתוכניות תגמולים. "רשות ני"ע מנסה למנוע מהדירקטוריונים לשמש חותמת גומי לכל החלטת תגמול כזו או אחרת. מטרת ההנחיה היא לגרום לדירקטוריון של חברה ציבורית לקבוע את רמות השכר של בכיריה לפי אמות המידה המקובלות בענף שבו היא פועלת".

הבסיס להנחיית רשות ני"ע הוא הרצון להצמיד את השכר לביצועי החברה והמניה, וליתר דיוק - לביצועיהן בהשוואה לביצועי החברות המתחרות ומניותיהן. כך, ביצועים עודפים יהוו בסיס למתן בונוסים ומרכיבי תגמול אחרים.

ארבעה תנאים לקבלת בונוס

ובחזרה לדוגמה של אמות. זו קבעה כי גובה הבונוס השנתי למוסלר ייקבע לפי ארבעה מדדי ביצוע: שיעור התשואה להון; שיעור תשואת FFO למניה; עמידה ביעדי תוכנית העבודה של החברה, וביצועי המניה על פני שלוש שנים לעומת מניות של חברות דומות. לכל אחד מהמדדים ניתן משקל יחסי, והסיכום של ארבעתם מהווה את הבסיס לחישוב הבונוס השנתי.

"תוכנית תגמולים כוללת שלושה רבדים", מסביר צבירן. "הראשון, שכר בסיס שניתן עבור יכולות וכישרון ולפי מחיר שוק מסוים. השני, בונוס מבוסס יעדים, והשלישי, תגמול הוני שמחבר בין טובת הבכיר לטובת בעלי המניות. לכל רובד יש מטרה אחרת, ובשנים האחרונות גוברת המגמה שלפיה יש לקבוע את יעדי הביצוע של הרובד השני כיעדי ביצוע השוואתיים, וזאת כדי לנטרל מצב שבו בשנה טובה או רעה לכלכלה או לשוק ההון, כל החברות נהנות או נפגעות".

אמות קבעה כי הבונוס השנתי שיוענק למוסלר יחולק לשניים: מחציתו תשולם במזומן ומחציתו כתגמול הוני דרך הקצאת מניות חסומות. "כך חברה בודקת האם ביצועי המנכ"ל מחזיקים מעמד בטווח הארוך. אם כן, הם יבואו לידי ביטוי במחיר המניה, ואז הבכיר ירוויח הרבה יותר מהתגמול ההוני", מסביר צבירן. "זה מנגנון שבו מעבירים סכומים מהרובד השני לרובד השלישי, ומגדילים את מרכיבי התגמול שמבוססים על ביצועים ארוכי טווח על חשבון ביצועים קצרי טווח".

לבסוף בוחר צבירן לברך את רשות ני"ע על המהלך. "לאט לאט מכתיבה רשות ני"ע לדירקטוריונים כללי התנהגות שמחייבים אותם להכניס יותר שיקול דעת בבואם לבנות תוכניות תגמולים לבכירי החברות", הוא אומר. "אני כן מרגיש שיש יותר רציונליזציה בתהליך של קביעת שכר הבכירים".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988