גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מגמת החמרה כלפי אנשי ציבור; לתקשורת יש חלק בזה"

עד לפני שנים ספורות נטו בתי המשפט להקל בעונשיהם של אישי ציבור שסרחו, בהם אריה דרעי ויצחק מרדכי ■ השבוע לא היססו שופטי המחוזי לגזור על משה קצב עונש כבד של 7 שנות מאסר

כרגיל, היה זה השופט אדמונד לוי שסימן את הדרך: "צר לי, באמת ובתמים, על בניזרי", הוא כתב ביוני 2009 בפסק הדין בערעור בעניינו של השר לשעבר, שהורשע בעבירות שוחד ומרמה, "ממעמדו הרם ורב ההשפעה התדרדר לתהום כה עמוקה. ברם, מול כל אלה ניצבת התופעה של שחיתות גוברת בחברה הישראלית, תופעה שלא פסחה גם על מוסדות השלטון, והשלמה עמה כמוה כהשלמה עם הסתאבות ואובדן מוחלט של האמון במינהל הציבורי. כדי להתמודד עם נגע זה ולהרתיע את הרבים, לא די עוד במלל ודברי כיבושין, והגיעה העת לעשות מעשה, על-ידי הצגתו של תג מחיר גבוה מזה שהיה נהוג בעבר לצדן של העבירות בתחום זה".

עונשו של שלמה בניזרי, שבית המשפט המחוזי גזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל בלבד, הוחמר בעליון כמעט פי שלושה, ל-4 שנות מאסר. בית המשפט העליון הורה לשנות את המגמה שנהגה עד אז ביחס לבכירי הבכירים, בעבירות פליליות של שחיתות. באותו יום בדיוק גזר המחוזי בתל-אביב כ-5.5 שנות מאסר בפועל על שר אחר בממשלה, אברהם הירשזון, שהורשע בשחיתות בפרשת הסתדרות העובדים הלאומית. לפתע ניצבו נבחרי הציבור בישראל בפני מציאות חדשה, המכתיבה יחס קשוח מרשויות החוק ומבתי המשפט.

העבירות שבעטיין גזר השבוע בית המשפט המחוזי בתל-אביב את עונשו של משה קצב ל-7 שנות מאסר אינן אותן עבירות שבהן הורשעו בניזרי והירשזון, ומשתייכות לתחום עבירות המין. אבל מבחינת בתי המשפט, הן נכנסות לקטגוריה הייחודית של הליכים משפטיים נגד נבחרי ציבור ופוליטיקאים בכירים. במובן הזה, גזר דינו החמור של קצב, שעתיד עדיין לעבור את המסננת של בית המשפט העליון, הוא נקודת ציון נוספת במגמת ההחמרה ביחסן של רשויות החוק - ובפרט בתי המשפט - כלפי אישי ציבור.

בלי מחשבה פלילית

לא תמיד זה היה המצב. השופט עודד מודריק זיכה ב-1997 את אהוד אולמרט, אז ראש עיריית ירושלים ולימים ראש הממשלה, בפרשת חשבוניות הליכוד הפיקטיביות. "ייחוס עבירות מרמה לראש עיריית ירושלים - ירושלים זו שעיר האמת, קורא לה - הוא כשלהבת הניצתת בארזים", כתב מודריק בהכרעת הדין, וקבע כי התביעה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר שאולמרט היה מודע לכך שחתם על חשבוניות שקריות בתפקידו כגזבר הליכוד. שהרי, לא יעלה על הדעת שאולמרט חתם על החשבוניות הכוזבות ביודעין.

זה היה פן אחד, מטריד ומקומם, ביחס בתי המשפט לבכירים שהסתבכו בפלילים - חוסר הנכונות לייחס להם מחשבה פלילית או כוונת זדון. "מודריק כתב שמי שמעיין בחשבוניות הכוזבות, השקריות שלהן מיד מזדקרת לעין", אומר השופט בדימוס שלי טימן, "אבל הוא האמין לאולמרט שהוא חתם חתימה שנייה בלי להסתכל. אורית שוחט כתבה אחרי פסק הדין שהמנהיגים שלנו הם כנראה רפי שכל, ואהבתי מאוד את מה שכתבה".

גם שמחה דיניץ, ששימש יו"ר הסוכנות היהודית, נהנה מחוסר יכולתם של השופטים להאמין שהוא פעל ביודעין, כש"גיהץ" את כרטיסי האשראי של הסוכנות במיטב חנויות האופנה לגברים בניו יורק. בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע אותו באחד משני סעיפי האישום, אך בעליון גם ההרשעה הזו התהפכה, ודיניץ זוכה ברוב דעות. "הקביעה כי דיניץ לא התעניין בתלושי השכר שלו", הם פסקו, "ולפיכך לא יכול היה לדעת כי סכומי ההוצאות אינם מנוכים מחשבונו, אינה בלתי מציאותית לאור אישיותו של דיניץ".

היחידה שלא קיבלה את ההנחה שמחשבתם של אנשי הציבור מפוזרת כל כך, הייתה השופטת דליה דורנר. לדעת דורנר, שישבה בהרכב שופטיו של דיניץ בעליון, היה צריך להרשיעו בכל סעיפי האישום. "דיניץ הוא ככל האדם", כתבה, "והוא ידע היטב כי בלא דיווח לא ניתן יהיה לגבות ממנו את תשלומיו הפרטיים שבהם נשאה הסוכנות". אלא שדורנר נותרה בדעת מיעוט.

בתי המשפט התפכחו

צחוק הגורל: דווקא סנגורו של קצב, עו"ד אביגדור פלדמן, סנט בעבר, בכתיבתו המושחזת, בתופעה הזו שלפיה תודעתם האוורירית של נבחרי הציבור שלנו איננה מספיקה כדי לבסס מחשבה פלילית. "כל מי ששוחח פעם עם איש ציבור במקום פומבי, יודע מדוע בתי המשפט אינם מרשיעים אנשי ציבור בעבירות של מעילה באמון, גניבה, זיוף, קבלת דבר מה במרמה", הוא כתב, במאמר שנקרא "אישי ציבור, הכוונה הפלילית והגבינה השווייצרית", "כאשר הוא משוחח עמך הוא תר לראות מי רואה ומתרשם מכך שהוא משוחח עמך - חצי סלבריטי; הוא בודק עם מי משוחחים אישי הציבור האחרים; הוא מחפש האם ברגע זה ממש פנוי לשיחה ארבע שישיות סלבריטי אחר, שחבר הכנסת יכול לגשת אליו ולשוחח עמו.

"תודעת אנשי הציבור", סיכם פלדמן, "מחוררת כגבינה שוויצרית, הזרם הפנימי והמתוק של המחשבה נכנס ויוצא בחורים כעכבר חסר מנוחה. ככה אי אפשר לעבור עבירות. המעשה הפלילי זקוק למוח בהיר ולתודעה חדה כתער. מוחות משובחים כאלה גדלים אך ורק אצל הבחורים הטובים מכפר שלם, מרמת עמידר ומן השיכונים המייאשים של פרברי לוד ורמלה".

הכשל בהוכחת מחשבה פלילית הוליד שורת זיכויים - מביכים, מבחינת הפרקליטות - בתיקים שבהם הואשמו אנשי ציבור בשנות ה-90. ההנחה שלא ניתן להוכיח מחשבה פלילית בקרב הפוליטיקאי רם-המעלה, הולידה לא רק זיכויים בבתי המשפט, אלא גם החלטות של הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה לסגור תיקים בלא כתב אישום. כך היה בעניינו של אריאל שרון הן בפרשת בן-גל, הן בפרשת האי היווני, הן בפרשת חברות הקש; כך היה בעניינו של בנימין נתניהו, הן בפרשת בר-און-חברון, הן בפרשת עמדי והמתנות; כך היה בעניינו של אהוד ברק בפרשת העמותות; וכך היה נגד צחי הנגבי בשורה ארוכה של תיקים, עד לפרשת המינויים הפוליטיים שבעטיה הועמד לדין.

אלא שכאמור, משפטיהם של בניזרי, הירשזון, קצב, רמון ואפילו הנגבי באופן חלקי, הוכיחו כי בתי המשפט התגברו על המחסום הנפשי לייחס כוונה פלילית לפוליטיקאים. "היו תקופות שבתי המשפט היו יותר הססנים באשר לקביעה שנבחר ציבור אכן נשא כוונת זדון", אומר פרופ' עמנואל גרוס מאוניברסיטת חיפה, "אולי משום שבתי המשפט לא היו נכונים להאמין שנבחר ציבור ירד לשפל כזה. אבל מאז החברה הישראלית התפכחה, ובתוכה בתי המשפט עצמם. הבינו שחלק מנבחרי הציבור אינם המודל שהיינו רוצים לראות, חלקם סרחו וניצלו את בחירתם כדי למנף לעצמם נכסים בדרך לא ראויה.

כשמסתכלים על עניינו של קצב ועל העובדה שהוא נשיא, אולי בימים אחרים לא היה עולה על הדעת לחשוב שאדם רם ונישא במשרה כזו, סמל המדינה, יהיה נגוע בכלל בדבר פלילי, שלא לדבר על דבר חמור. היום התפכחנו מפני שראינו שהנושא של שחיתות לא פוסח על אף אחד. כשאתה מגלה זאת אצל שרים בממשלה, ואחר כך גם אצל ראש הממשלה, הרשעת הנשיא בעניין הזה לא יכולה להכות בתדהמה. הדבר היחיד שמדהים הוא שאילו זה היה קורה לפני 20 שנה, לא היה מתקבל על הדעת שמישהו יצביע על נשיא כעל עבריין מין".

בין מרדכי לקצב

לא רק בעניין המחשבה הפלילית בתי המשפט שוב אינם חסים על הבכירים. לאחר ההרשעה, השופטים מגלים נטייה גוברת והולכת שלא לחוס על הפוליטיקאי המורשע. בעבר הייתה הכהונה הציבורית עילה להקלה בעונש. בא תיק קצב והוכיח שלא זו בלבד שמכלול תפקידיו הממלכתיים אינם יכולים לשמש כנימוק לזכותו, אלא להפך - הם משמשים כעילה להחמרה בגזר הדין.

כשבית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את השר לשעבר יצחק מרדכי בביצוע מעשים מגונים והטרדה מינית, הוא קבע שהעבירות הללו מצדיקות הטלת מאסר בפועל. אלא שמרדכי ניצל בעור שיניו, ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר על-תנאי בלבד. הרכב השופטים, בראשות השופט ורדי זיילר, נימק זאת בנימוק כפול: האחד - עצם ההרשעה מהווה מכה אנושה לקריירה של מרדכי. השני - היה הקריירה הצבאית המפוארת של מרדכי, אלוף שלושת הפיקודים.

גם השופטת אילה פרוקצ'יה פסקה בעבר כי תרומתו הציבורית של איש הציבור שנקלע לפלילים "עומדת לו כקו זכות ביום מבחן, והיא לעולם אינה נשכחת". השר לשעבר אריה דרעי, שהורשע בעבירות שחיתות בתום שנות משפט ארוכות, קיבל מהמחוזי עונש של 4 שנות מאסר בפועל, אך אלה הופחתו על-ידי שופטי העליון ל-3 בלבד. זאת, אף שבית המשפט העליון מתח ביקורת על כך ששופטי המחוזי התחשבו, כשיקול להקלה בעונש, ב"גודל המפלה שספגה הקריירה הציבורית של דרעי, שעקב הרשעתו בדין נפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא".

אלא שכאמור, המגמה הזו התהפכה לחלוטין. היום לא זו בלבד שהשופטים אינם מוצאים לשקול את הקריירה הציבורית במסגרת כף הזכות, אלא שעצם הכהונה הציבורית של קצב שיחקה לרעתו בהיבט כפול בגזר הדין: האחד, שבשל היותו נבחר ציבור שהציבור רואה בו דוגמה, כישלונו המוסרי והפלילי הוא כישלון מהדהד יותר בשל החובה המוגברת החלה עליו להקפיד על מילוי הוראות החוק; והשני, שתפקידיו הציבוריים שימשו לו, כדברי השופטים, "שדה ציד שבו מצא הנאשם את קורבנותיו".

ביחס לאובדן הקריירה הציבורית, לשופטיו של קצב היה מסר הפוך מזה שהשמיעו שופטיו של מרדכי: "אין בכאב הנפילה והתרסקות חייו האישיים והציבוריים של הנאשם, שבאחת חרב עליו עולמו, כדי לייתר או לצמצם את הצורך בענישתו, במידה המתחייבת מחומרת המעשים שעשה".

אלא שלדעת גרוס, הפער בין הגישה הסלחנית כלפי מרדכי לקשיחות ביחס לקצב נובע מהפער ביחס השיפוטי לפעילות ביטחונית, לעומת קריירה פוליטית: "תרומתם של אנשי צבא נתפסה תמיד כקשורה בקשר רגשי יותר עמוק מאשר תרומתם של אנשי ציבור אחרים. דווקא הירשזון וקצב דומים מבחינה זו, שניהם ניצלו את ההזדמנויות שהמשרות שלהם המציאו להם כדי להגשים את מאווייהם הפליליים. מדוע אצל האחד התחשבו במפעלו הציבורי ואצל האחר לא? אולי בגלל יחסו אל המתלוננות".

"יש מגמה של החמרה כלפי אנשי ציבור", אומר השופט בדימוס טימן, "לסטודנטים שלי אני אומר תמיד, בעניינו של איציק מרדכי - אם זה היה עניין צבאי, מילא, אבל עבריין מין זה עבריין מין. אדם שקיבל כיבודים והטבות, כמו קצב, ונמצא תחת זכוכית מגדלת, היה צריך להיזהר ברמזורים, לחגור חגורת בטיחות ולשמש דוגמה ומופת לאומה. לכן כעת צריך להעניש אותו יותר.

"המגמה שלפיה עצם כהונתם הציבורית של הפוליטיקאים משחקת לרעתם בהליך הפלילי היא מגמה ברוכה, והייתי מעז לומר שלתקשורת המושמצת יש תפקיד בעניין הזה. אני חושב שהמודעות הזו מגיעה מהרוח הנושבת מהעיתונות החוקרת. התקשורת יכולה להיות צהובה אבל היא כלב שמירה של הדמוקרטיה, והיא עושה עבודה יוצאת מן הכלל. אתה יכול לדפוק על שולחנות ושום דבר לא עוזר עד שאתה מגיע לתקשורת".

גרוס מסכים: "אם אפשר לשרטט מגמה, ואני אומר את זה בזהירות, קרוב לוודאי שבתי המשפט החליטו להחמיר בדינם של נבחרי הציבור, כדי לתרום את חלקם בנושא של טיהור השחיתות או להרתיע מפני הישנותן של התנהגויות כאלה. הטיפול בנבחרי הציבור על-ידי בתי המשפט בתקופה הקודמת היה יותר הססני, מחמיר פחות, קפדני פחות. בתי המשפט נהגו כלפי חלקם בסלחנות, ובוודאי לא במגמה של מיצוי הדין איתם. מדובר בחלק ממהלך רחב יותר בחברה הישראלית, שמנסה לנקות את האורוות שלה, לאתר את מוקדי השחיתות בהחברה, כולל אצל נבחרי הציבור, ולטפל בהם בחומרה".

קמפיין המסכנות

האם גם בית המשפט העליון יגלה כלפי קצב את אותה קשיחות שבה נתקל הנשיא לשעבר מצד שופטי המחוזי, או שפתאום יבצבצו להם רגשות רחמנות יהודית, וקצב יזכה להנחה במתכונת אריה דרעי? הדבר תלוי בין היתר בזהות הרכב השופטים שידונו בערעור, אבל גם במידת האפקטיביות של קמפיין המסכנות של קצב.

סנגורו, עו"ד ציון אמיר, הצהיר השבוע כי הוא חושש שקצב יתאבד. זו הפעם הראשונה שאמיר הצהיר זאת לציטוט, אף שהשמועות על מצבו הנפשי ההולך ומתדרדר של קצב, ועל החשש הגובר כביכול שישלח יד בנפשו, ליוו חלק גדול מתקופת המשפט. ציניקן היה בוודאי אומר שמטרתה של ההצהרה הזו הייתה להתגנב ללב השופטים, ולהפעיל עליהם לחץ פסיכולוגי להקל בדין. ואם זה לא יצליח, אפשר יהיה לנמק כך את קמפיין החנינה שעוד בוא יבוא.

עוד כתבות

בורסת וול סטריט / צילום: Associated Press

"השוק צריך לרדת בעוד 30% כדי להתקרב לשווי הוגן"

דן נילס ( Dan Niles ) המנהל את קרן הגידור Satori : "אם נבדוק את שווי השוק ביחס לתוצר, ל-GDP, נראה שהיחס ביניהם הוא עדיין כ-1.1 , וזה יחס שעדיין גבוה מהממוצע ההיסטורי מאז 1970, שעומד על 0.8"

נתניהו וכחלון / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

הממשלה מבקשת לאשר: תוספת תקציב של עד 90 מיליארד שקל

האוצר הפיץ לפני כניסת השבת את טיוטת החוק לתיקון חוק יסוד משק המדינה, לפיו תוכל הממשלה לחרוג ממסגרת התקציב שקובע חוק היסוד בעד 90 מיליארד שקל ולהעביר 17.7 מיליארד שקלים מסכום זה לביטוח הלאומי לצורך תשלום דמי אבטלה

חנויות סוגרות בניו יורק / צילום: David Boe, AP

מגפת הקורונה הפכה את ניו יורק לגן עדן לפורצים ולגנבים

משטרת ניו יורק דיווחה על עלייה של 75% בפריצות לנכסים מסחריים בין ה-12 במרץ ל-31 במרץ ●  במקביל, ישנה ירידה בשיעורי מקרי האונס, הרצח והתקיפות בעיר

דונלד טראמפ / צילום: Alex Brandon, Associated Press

דעה: המשל על הנמלה, הצרצר, המגפה והפדרל רזרב

הנמשל העולה מהמעשייה המפורסמת - האחריות האישית של כל אדם למעשיו –היה אחד מאבני היסוד של האבות המייסדים של אמריקה ● מאז קמה "אמריקה התאגידית", שבה חברות הענק ומנהליהן לא נדרשים לשאת באחריות לכישלונותיהם ● הקורונה והכלכלה - מה הלאה?", כתבה שנייה בסדרה

קרקע חקלאית/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

שוב: תביעה נגד משווקי קרקע חקלאית שנותרה מיותמת מבנייה

לפני כעשור 79 קונים שילמו בממוצע כ-160 אלף שקל עבור קרקע חקלאית ליד כפר הס בעלת פוטנציאל השבחה  כעת הם תובעים את המשווקים בטענה כי ייעוד הקרקע לא השתנה ● הנתבעים: "תביעה מופרכת"

רחוב בתל אביב תחת הקורונה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מתנדב מד"א נפגע מאבנים שהושלכו במאה שערים; מספר המתים מהנגיף בישראל עלה ל-43

מספר החולים בארץ עומד על 7851 אנשים. מספר החולים במצב קשה עומד על 115, מתוכם 98 חולים מונשמים ● מספר הנדבקים בקורונה ברחבי העולם עומד על 1,141,425 איש. 61,205 מתו מהמחלה ● חולץ היום על ידי המשטרה מטייל ששבר את רגלו בעת טיול בנחל כזיב בניגוד להוראות, בכנרת נאלצו הפקחים להרחיק 50 איש שלא נשמעו להוראות הסגר

נגיד הפד - ג'רום פאוול/ צילום: רויטרס

משבר הקורונה מייצר הזדמנות נדירה לאסוף אג"ח של חברות חזקות

הירידות החדות בשוק האג"ח האמריקאי בשבועות האחרונים, לצד התמיכה המשמעותית מצד הפדרל ריזרב, הופכות את איגרות החוב של חברות איכותיות לאטרקטיביות עוד יותר להשקעה, בלי לקחת סיכונים מוגזמים

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

ברקת יאפשר למוסדיים לדחות אג"ח ולהחליף חוב בקלות לחברות לוות שנקלעו למשבר

מנייר התייעצות שתפרסם רשות שוק ההון עולה כי התוכנית שלה לשיקום החברות הטובות שנקלעו לקשיי החזר באג"ח תכלול בין היתר דחייה של עד שנה בתמורה לתוספת בריבית של 0.55% ועד 3.5%, ללא תספורת בחוב 

מעבדה של BGI בסין. החברה הייתה אמורה לשלוח לישראל עשרות מכונות בדיקה / צילום: China Stringer Network, רויטרס

התוכנית הגרנדיוזית להקמת מעבדה שתבצע אלפי בדיקות קורונה ביום בישראל הותירה שובל של סימני שאלה

בתחילת השבוע הודיע הסטארט–אפ הישראלי מיי–הריטג’ כי יקים בשיתוף חברה סינית מעבדה שתבצע 10,000 בדיקות קורונה ביום • זמן קצר לאחר מכן הקפיא משרד הבריאות את המיזם ללא הסבר • בכירים במערכת הבריאות, בהייטק ובאקדמיה מעלים שורה של שאלות • מאחורי הקלעים של ההקפאה

סר קיר סטארמר / צילום: AP

בריטניה: מנהיג חדש נבחר ללייבור; "מזדהה ותומך בציונות"

תהליך הבחירה לתפקיד התנהל בצל משבר הקורונה בממלכה המאוחדת, וחוסר שביעות בציבור מהמהלכים של הממשלה בראשות בוריס ג'ונסון ● סר קיר סטארמר יחליף בתפקיד את ג'רמי קורבין

בנימין נתניהו במליאת הכנסת / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

דעה: דרושה תוכנית צנע לאומית ורשת ביטחון תעסוקתית

חשוב כי מדינת ישראל והמגזר העסקי יכינו את עצמם למשבר ארוך יחסית, ויאמצו כבר כיום תוכניות צנע מהותיות שיבטיחו את תקומת המשק

דוד אמסלם / צילום: יוסי זמיר

משרד התקשורת מעריך: לא נידרש לחקיקה שתעצור את ניידות המספרים

תהליך החקיקה לעצירת ניידות המספרים הוא למקרה קיצון בלבד שנראה כרגע שאינו באופק ● שר התקשורת אמסלם מקיים היום דיון בנושא

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

סימני השאלה סביב בדיקות הקורונה וגיוס ההון החריג בזמן המשבר: השבוע בהייטק

המדינה עומדת להשיק תוכנית סיוע לתעשיית ההייטק - האם צריך לסייע לסטארט-אפים ברוטשילד? ● מה חושבים בקרן בלאמברג על תעשיית הפינטק בזמן המשבר, ולמה משרד הבריאות הקפיא את ההסכם עם מיי הריטג' ● מה קרה השבוע בהייטק

"שיטפו את הידיים! כולנו בזה יחד", גרפיטי בבריטניה / צילום: Liam McBurney / PA, Associated Press

בוריס ג'ונסון עם חום בבידוד; שיא במספר המתים בבריטניה ביממה

ספרד עקפה את איטליה במספר מקרי הקורונה ● 684 קורבנות קורונה בבריטניה ב-24 השעות האחרונות ● באיטליה נרשמו ביממה האחרונה 766 מתים ו-4,585 נדבקים חדשים

צוות רפואי עורך בדיקות קורונה בקרב דיירי בית אבות בברצלונה / צילום: Santi Palacios, Associated Press

צרפת: מספר המאושפזים בטיפול נמרץ עולה; סגר בספרד עד 26 באפריל

בצרפת מתו עד כה 7,560 בני אדם מקורונה ● הציבור הצרפתי נמצא תחת צעדי סגר חמורים, והמשטרה מחלקת קנסות של מאות אירו למי שמתרחקים מבתיהם ● באיטליה יותר מ-15,000 בני אדם מתו עד כה

דירת 3.5 חדרים בנתניה ב–1.5  מיליון שקל / צילום: יח"צ

נמכרה בתוך חודש: דירת 3.5 חדרים בנתניה נרכשה ב-1.5 מיליון שקל

הדירה נמצאת בבניין עם מעלית וחניה מקורה בטאבו, והוא נמצא במרחק רחוב אחד מהים ורחוב אחד מהכיכר

רמי גראור / צילום: איל יצהר

מנכ"ל שירות התעסוקה: "אף אחד לא חזה כזה צונאמי של אבטלה"

מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, מספר על הרגע שבו התברר שיהיו יותר ממיליון מובטלים, על החלשים שפוטרו ראשונים ועל הרופאים הפרטיים שהגיעו ללשכות, ומעריך כי מאות אלפים יתקשו לחזור למעגל העבודה ● פורטפוליו

מרכז הסחר העולמי בוול סטריט, ניו יורק, העמוס בדרך כלל, שומם / צילום: John Minchillo, Associated Press

מספר המתים בניו יורק צפוי לעקוף הלילה את זה של אסון התאומים

מושל ניו יורק מדווח על "הזינוק הגדול ביותר ביום אחד במספר המתים מאז תחילת המגפה" – 562 הרוגים, מ־2,373 אתמול ל־2,935 היום ● באסון התאומים נהרגו 2,977 איש

לירון ברייר–דנציגר / צילום: תמונה פרטית

"החודש שילמתי דמי ביטוח לאומי ומע"מ והכול. זה לא יחזור אליי בשום צורה"

לירון ברייר-דנציגר, צלמת ואמנית שהתרגלה ליומן עמוס בשגרה, מצאה עצמה עם גל ביטולים והפסקה חדה בפעילות ● "להיות עצמאי בישראל זה קשה. ולהיות אישה עצמאית, זה עוד יותר קשה. לא מרגישים שדואגים לנו"

אורי חפץ / צילום: נתי שוחט

הכלכלן האופטימי: "מיליון איש ייזרקו לרחוב בגלל הקורונה? אני לא רואה את זה קורה"

פרופ' אורי חפץ, מומחה לכלכלה התנהגותית, מסביר מה הממשלה צריכה לעשות כדי לאפשר לאנשים בבית לצלוח את המשבר, ומדוע היה קשה לחלקם להיענות להנחיות • לדבריו, למרות החורים, תוכנית החילוץ הכלכלית טובה, ומוכרחים לפתוח עוד את הברז התקציבי