החברות הקיבוציות סוגרות שנה: עליית הסחורות לא פגעה

התאוששות הכלכלה סייעה לחברות במגזר הקיבוצי, המתבססות על יצוא ■ התחזקות השקל והעלייה במחיר הסחורות עלולים להעיב על ב-2011

מספר לא מבוטל של חברות תעשייה בישראל עדיין מתקשות להתאושש מהמשבר העולמי, וחלקן עדיין נתונות בקשיים. אולם משטף הדוחות השנתיים שמתפרסם בימים אלה, מסתמן כי בכל הנוגע לחברות מובילות בתעשייה הקיבוצית השנה החולפת הייתה עוד שנה טובה. מרבית החברות הללו נשענות על יצוא, והתאוששות הכלכלה העולמית ב-2010 היטיבה עם תוצאותיהן, למרות עלייה במחירי חומרי הגלם.

"באופן כללי ניתן לומר שבצד הביקוש המצב טוב, וכמעט כל החברות התעשייתיות הביעו אופטימיות לתחילת 2011", אומר ארז שפירא, מנהל השקעות בדסק מניות ישראל בכלל פיננסים. "יחד עם זאת, במצב הנוכחי שבו מחירי חומרי הגלם עולים, יתקשו החברות להגדיל את הרווחיות גם אם יצליחו להגדיל את המכירות, כאשר גם שינויים בשערי המטבעות עשויים להשפיע על הרווחיות שאותה יציגו החברות", אומר שפירא.

"גלובס" מנתח את מצבן של ארבע חברות קיבוציות אשר דיווחו לאחרונה על תוצאות 2010, ומנסה להעריך לאן מועדות פניהן ב-2011.

פלסאון: סבלה משער החליפין

פלסאון מקיבוץ מעגן מיכאל מוכרת בישראל בעיקר בזכות הניאגרות מפלסטיק לבתי השימוש שהיא מייצרת, אולם מוצר זה מהווה חלק זניח בהכנסות החברה. החברה הנה יצרנית מובילה בתחום הפלסטיק, ובבעלותה כמה חברות יצרניות בארץ ובחו"ל, כמו גם חברות אשר משווקות את תוצרתה במדינות זרות.

ב-2010 צמחו הכנסות פלסאון ב-5.3% ביחס ל-2009 והגיעו ל-882.8 מיליון שקל, כאשר עיקר המכירות היו של אביזרי צנרת, וחלק נמוך יותר של ההכנסות מקורו במוצרים לענף הלול.

תיאור "סיכוני השוק" בדוח החברה מתאר היטב את הסיכונים בתחום פעילותה, הנמצאים ברובם מחוץ להשפעתה: "לדעת ההנהלה, הגורם העיקרי המהווה סיכון לתוצאות העסקיות ולהון העצמי של הקבוצה הוא התנודות בשערי החליפין של המט"ח.

"הסיכון נובע מכך שכ-90% ממכירות הקבוצה הנן באירופה, באמריקה באוסטרליה ועוד, ונוסף לכך לקבוצה יתרות כספיות הנקובות במט"ח".

החברה מציינת גורם סיכון נוסף, והוא השינויים במחירי תשומות הייצור, וכדבריה, היא "נוהגת לאסוף מידע מוקדם על שינויים במחירי החומרים ומשתדלת לסכם עם ספקים על חוזי אספקה למספר חודשים".

הרבעון הרביעי של 2010 התאפיין בירידה חדה של האירו, כאשר הדולר נסחר ביציבות ברמות שערים נמוכות יחסית, מה שבא לידי ביטוי גם בשורה התחתונה, שהייתה הנמוכה מבין הרבעונים ב-2010, ועמדה על 14.8מיליון שקל, וגם זאת לאחר הטבת מס בגובה של 5 מיליון שקל. בכל 2010 חלה ירידה של 23.5% ברווח הנקי ל-69.6 מיליון שקל.

בדוח הדירקטוריון מציינת פלסאון, כי "מחירי הנפט, ואיתם מחירי חומרי הגלם, מראים אי-יציבות רבה, כנראה בעקבות אירועי התקופה האחרונה בעולם הערבי". בחברה מציינים כי בסה"כ עלו מחירי חומרי הגלם ב-2010 ב-15%, ומאז תחילת 2011 הם עלו ב-15% נוספים, והגיעו לשיא שנרשם ב-2008.

פלסאון מסכמת וכותבת כי "לאור המצב, מניחה החברה כי רמת הביקושים בשנת 2011 תהיה בדומה לשנת 2010, בתוספת צמיחה קלה. הגורמים אשר ישפיעו על ביצועיה בשנת 2011 - כפי שהם עתידים להשתקף בדוחותיה הכספיים - יהיו בעיקר עליית מחירי החומרים שייצרכו במשך השנה וירידת שערי החליפין מול השקל".

מעברות: עקומת הלמידה של אסם

עבור מעברות שנת 2010 סימנה מעבר לעידן חדש: הייתה זו השנה הראשונה שאת תחום תחליפי החלב לתינוקות הובילה אסם, וזאת לאחר שרכשה בשלהי 2009 את השליטה (51%) בפעילות "מטרנה" של מעברות, תמורת 269 מיליון שקל.

"אם התרומה של מטרנה לרווח הסתכמה ב-4 מיליון שקל לרבעון במחצית הראשונה של 2010, במחצית השנייה של השנה היא עלתה לרמה של 6-7 מיליון שקל ברבעון, כתוצאה מכניסתה המלאה של אסם לתמונה", אומר שפירא.

מלבד הפעילות בתחום תחליפי החלב פעילה מעברות גם בתחום תוספי התזונה והמזון האורגני, בתחום המזון לחיות מחמד ובתחום תחליפי מזון לענף החקלאות. מצבה של מעברות שונה משל רוב החברות הקיבוציות, שכן רוב מכירותיה נעשות בישראל, והיא מייבאת יותר מאשר מייצאת, כך שייסוף בסל המטבעות תורם לה לאורך זמן.

בשנת 2010 צמחו הכנסותיה של מעברות ב-13.4% ל-314.5 מיליון שקל, כאשר ברווח התפעולי חלה עלייה של 83.5%, לרמה של 15.8 מיליון שקל.

שפירא אומר, כי "אפשר להניח שגם ברבעון הראשון של 2011 השיפור יימשך היות שמטרנה היא מובילת שוק, מה שמאפשר לה לגלגל את העלייה בחומרי הגלם ללקוחות, מהלך שאותו ביצעה ברבעון הראשון".

יחד עם זאת מזכיר שפירא, כי "בשנת 2012 צפויה להתחיל תחרות בתחום תחליפי החלב, לאחר כמה שנים שלא הייתה תחרות בתחום. זאת בעקבות הכרזתה של טבע כי היא מתעתדת להיכנס לתחום בשנה זו. נוסף לכך, פריגו רכשה ב-2010 חברה הפועלת בתחום זה, והיא הודיעה שהיא מתכוונת להיכנס אליו ב-2012".

גן שמואל: נהנית מעליית הסחורות

סביר להניח שעבור חברי קיבוץ גן שמואל העלייה במחירי הסחורות החקלאיות מתקבלת ברגשות מעורבים. מצד אחד את ההתייקרות במוצרי המזון השונים הם מרגישים היטב בכיסם, אולם מהצד השני כל התייקרות כזו גם מגדילה את הרווחיות של מפעל הקיבוץ, שהתמזג לפני כמה שנים עם גניר.

גן שמואל עוסקת בייצור ובמכירה של חומרי גלם לתעשיית המשקאות הקלים והטבעיים בעולם, וכן בייצור מוצרי עגבניות.

המחירים של רכזי הפרי, אשר נסחרים בבורסות הסחורות, רשמו עלייה חדה ב-2010, שממנה נהנתה גן שמואל. כך, ההכנסות של גן שמואל צמחו ב-16.1% לעומת 2009, והגיעו ליותר מרבע מיליארד דולר, כאשר בשורה התחתונה נרשם זינוק של 87.9%, ל-10.9 מיליון דולר. ההשפעה החיובית של עליית מחירי חומרי הגלם החקלאיים, ובהם רכזי הפירות השונים, הייתה מהותית הרבה יותר מאשר הירידה בסל המטבעות בשנה האחרונה.

גולן: התייקרות הנפט העיבה

גולן פלסטיק של קיבוץ שער הגולן עוסקת בייצור צינורות פוליאתילן, המשמשים להולכת נוזלים וגזים בתחומי הבנייה, התשתיות והתעשייה, וכן במכירת אביזרים לצנרת המיוצרת. חומר הגלם העיקרי שבו משתמשת החברה נגזר ממחירו של הנפט, והעלייה במחירו של האחרון יחד עם התחזקות השקל הביאו לכך שהרווחיות הגולמית של החברה נפגעה, וירדה ברבעון האחרון לרמה של 24%, לעומת ממוצע של 31% בשאר השנה.

כך, למרות שהכנסותיה של גולן פלסטיק צמחו ב-11% בשנה החולפת לרמה של 221.5 מיליון שקל, ברווח הנקי דווקא חלק קיטון של 1.8% לעומת 2009, והוא עמד על 20.8 מיליון שקל בלבד.

לדברי שפירא, "גולן פלסטיק היא חברה עם מרכיב חומר גלם גבוה יחסית, לכן אפשר היה לראות פגיעה בתוצאות הרבעון הרביעי". הוא מציין כי "ברבעון הראשון מחירי חומרי הגלם המשיכו לעלות, אולם סל המטבעות עלה אף הוא".

החברות הקיבוציות
 החברות הקיבוציות

צרו איתנו קשר *5988