"הייתי מוכר חוזה קרוב על הכותנה וקונה חוזה ארוך"

אורן קפלן ממיטב סבור שדרך החשיפה המיטבית לסחורות היא ע"י חוזים עתידיים, ומספק המלצות לעת הנוכחית

המשקיע הממוצע קורא על מחירי הסחורות העולים, שומע המלצות, ובפועל לא עושה עם זה כלום. רבים ממנהלי ההשקעות לא טובים ממנו - הם חונכו על ברכי המניות והאג"ח, וזו טעות, הנובעת בעיקר מבורות פיננסית", אומר ל"גלובס" אורן קפלן, סמנכ"ל בבית ההשקעות מיטב. "המאה ה-21 הולכת להיות המאה של הסחורות", מאמין קפלן, שחיבר את הספר "שוק עם עתיד - המדריך למסחר בחוזים עתידיים".

הסיבות להשקעה בסחורות הן מוכרות, וביניהן הביקושים הגוברים, היותן כלי לגידור מפני אינפלציה ולהגנה על תיק השקעות המורכב ברובו ממניות ומאג"ח. "משקיע ממוצע צריך להפנות כ-5%-10% מתיק ההשקעות שלו לסחורות", גורס קפלן.

הסחורות נסחרות בבורסות העולם באמצעות חוזים עתידיים, המספקים גם חשיפה לנכסים נוספים כמו מטבעות ומדדי מניות ואג"ח. בפועל, כ-99% מהחוזים נעשים מתוך ספקולציה, לשם הפקת רווח משינויים במחיר, ואינם נגמרים במסירה פיזית. ואולם, מדובר על שוק עם נזילות גבוהה, המאפשרת לצדדים לצאת מהחוזה מבלי להגיע ליום אספקת הסחורה, והדבר נעשה באמצעות מכירה או קנייה של חוזה זהה במהופך לפוזיציה.

שוק החוזים העתידיים מתנהל מסביב לשעון, כאשר בין הצדדים לעסקה קיים שוויון מלא ללא יתרון לגודל. ההתחשבנות הכספית נעשית על בסיס יומי, והצדדים אינם צריכים להעמיד ערבות מלאה, אלא ביטחונות בגובה מסוים מערך החוזה.

החשיפה המצויה והרצויה

חוזים עתידיים אינם הדרך היחידה להיחשף לסחורות. קרנות הסל (ETF's) הפכו לכלי הפאסיבי הפופולרי ביותר לחשיפה לסקטור זה, אך רובן לא מצליחות לעקוב במדויק אחר מחיר ה'ספוט' (המחיר למסירה מיידית) בשל אופיו של מנגנון העקיבה שלהן. אותו מנגנון "גילגול" מחייב אותן למכור את החוזה העתידי הקרוב למסירה ולקנות את זה לחודש שלאחריו, אך כאשר מחיר החוזה הבא גבוה יותר, הן נאלצות לשלם יותר. הקרנות שכן מצליחות לעקוב ביתר הצלחה אחר הסחורות הן אלו המחזיקות באופן פיזי בסחורה. מדובר בעיקר על קרנות של מתכות יקרות המתאפיינות בקלות אחסון יחסית.

"לקרנות הסל אין ברירה. בחוזים עתידיים אי אפשר באמת לקנות את מחיר ה'ספוט', אך מי שפועל ישירות בחוזים עתידיים, נהנה מיתרון, כשבניגוד ל-ETF's הוא יכול לרכוש חוזים לתקופות שונות ולבצע אסטרטגיות לונג-שורט", מסביר קפלן. הוא מציין כי לאחרונה הונפקו מספר קרנות סל, כמו זו של חברת PowerShares, עם מנגנון גלגול מתוחכם יותר הפותר חלק מהבעיה.

סוג שלישי של קרנות סל בתחום הן אלו העוקבות אחר חברות בעלות מתאם גבוה בינן למחירי סחורות שונים, כמו חברות נפט וגז. אבל, גם כאן העקיבה אינה מדויקת, בשל החשיפה העקיפה לסחורה.

רכישת קרן נאמנות המשקיעה בסחורות היא אפשרות נוספת. היתרון הוא בביצוע גידור פשוט יחסית לתיק הממוצע. החיסרון נעוץ בכך שהקרנות חייבות מבחינה רגולטורית להיות עם מרבית הנכסים בלונג על הסחורות (כלומר, רק לרכוש חוזים עתידיים), מה שמגביל את מרחב התמרון. דרך אחרת, מקובלת מאוד בעולם אך בארץ נמצאת בחיתוליה, היא לפתוח תיק סחורות אצל מנהל תיקים, המקנה לו גמישות רבה בפעילות בחוזים עתידיים.

"משקיעים הפועלים בחוזים עתידיים, צריכים לשים לב לתירס ולחיטה", אומר קפלן, "אלו סחורות שאמורות לנוע בצורה דומה, אך מחיר החוזה הרחוק על התירס גבוה כעת הרבה יותר". לפיכך, הוא מציע להיות בשורט על החוזה הרחוק של התירס ובלונג על החוזה הארוך של החיטה.

קפלן מוסיף כי אפשרות לאסטרטגיית לונג-שורט על אותו נכס מצויה כיום בכותנה. לדבריו, "החוזה הקרוב בכותנה גבוה פי 2 מזה של עוד שנה. קשה להאמין שהכותנה תרד כל כך. הפער יצטמצם להערכתי, והייתי מוכר חוזה על המועד הקרוב וקונה חוזה למועד הארוך".

צרו איתנו קשר *5988