מלחמת השחרור של קניוק

דת היא עניין של אמונה. אם אדם אינו מאמין, למה לחייבו להשתייך לדת? כי ככה זה אצלנו

קראתי הבוקר (א') שיורם קניוק תובע להגדיר אותו במרשם האוכלוסין "חסר דת", וזה נראה לי משונה. לא הצעד של קניוק, אותו אני מבין, אלא העובדה שצריך לפנות אל בית המשפט לצורך זה. מדוע אי-אפשר לשנות את הרישום על-פי רצונו והצהרתו של המבקש? למה צריך את התערבות בית המשפט?

יש כאן אנומליה שאינה בלתי אופיינית כאשר מדובר בענייני דת או מדינה. הרי דת היא עניין של אמונה, נדמה לי שזו עובדה המקובלת על הכול. אז אם אדם אינו מאמין, למה לחייב אותו להשתייך לדת שהוא לא מאמין בה, באלוהיה, במוסדותיה ובדרכיה?

זו כמובן שאלה רטורית, אנחנו יודעים שאפשר לחייב ומחייבים כל הזמן. נולדת לאם יהודייה - אתה יהודי. זו קביעת ההלכה, ובמדינה שבה ההלכה קובעת במידה לא קטנה - זו גם הלכת המדינה.

כמעט כתבתי שמיהדות ישחרר רק המוות, אבל גם זה לא מדויק. יהדותו של אדם, במובן הדתי שלה, צמודה אליו גם כאשר כבר אין נשמה באפו - גם אם הוא אף פעם לא האמין באלוהים ובדת.

האבסורד והצביעות

אני לא מנסה להיתמם, אני רק מעלה הרהורים על האבסורד. ידוע לי היטב שבתוך העסק הזה מעורבת השאלה המונומנטלית אם יהדות היא דת או לאום. כלומר, כשכתוב במינהל האוכלוסין שאתה יהודי, ההגדרה כוללת הן את הלאום והן את הדת. על כך בעצם מלין קניוק. אם הבנתי נכון את תביעתו, הוא רוצה להיות בן הלאום יהודי, אבל הוא לא מעוניין להשתייך לדת היהודית.

האם סידור כזה חייב להיות בלתי אפשרי? ההיגיון אומר שאדם דתי דווקא צריך להיות מעוניין שתהיה הפרדה בין הלאום לדת, כי הרי אי-אפשר לחייב אדם להאמין בדת ובאלוהים, ואם עושים זאת ב"כוח" פוגעים במוסדות הללו, ובעיקר באלוהים, שספק אם הוא רוצה במחנהו אנשים שאינם מאמינים בו ובקיומו. הצמידות הזאת בין לאום ודת הופכת את כל העניין, בעיקר את העניין הדתי, לצביעות אחת גדולה.

אני לא משלה את עצמי שהמחוקקים יכולים או רוצים לעשות משהו בעניין. אני משוכנע למדי שאפילו לבדוק את האפשרויות הם לא יעזו, מפחד מפני כהני ונציגי הדת הידועים בזעמם כי רב על כל מי שאינו מקבל את מרותם. פוליטיקאי שיעז להרהר בשאלה של הפרדת הדת מהמדינה והלאום יכול להגיד ביי ביי לעתידו הפוליטי. ככה זה אצל יהודים שהם רחמנים בני רחמנים.

בית המשפט יכול?

אבל אם המחוקקים אינם מסוגלים, אולי בית המשפט יכול. אלא שגם כאן יש בעיה. מצבם של השופטים בעניין זה אינו שונה בהרבה מזה של הפוליטיקאים. גם הם צריכים להתמנות, גם הם שואפים לקידום, ובוועדות השונות הרי יושבים נציגי מפלגות דתיות לרוב, שלא משתלם להכעיס אותם. מה שאומר כי אין סיכוי רב שבעתיד הקרוב יקבלו יהודים בארץ את זכותם "להשתחרר מהדת היהודית", כפי שקניוק מגדיר זאת.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988