"בישראל יש 200 סטארט-אפים עם קצב צמיחה דו-ספרתי"

אהרון מנקובסקי, יו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי: "הקרנות לא ייעלמו; הרבה משקיעים זרים מחפשים שותף מקומי יציב" ■ "ניהול סטארט-אפ לא מתאים לסיבובים פיננסיים מהירים"

בשנתיים וחצי האחרונות, אהרון מנקובסקי משמש כיו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי (HTIA), הכולל קרנות הון סיכון, פרייבט אקוויטי, אנג'לים וחברות טכנולוגיה. ב-2-1 ביוני יתקיים בירושלים הכנס השנתי של האיגוד, ובראיון ל"גלובס" מנקובסקי נשמע אופטימי למדי. לשיטתו, החברות הישראליות נמצאות במקום ובכיוון טוב.

"כשהתחלתי את המהלך של האיגוד בפורמט הנוכחי שלו, היו שחשבו שאני הזוי", הוא אומר, "כיוונתי לכך שהחברות הישראליות לא יימכרו בכמה עשרות מיליוני דולרים, אלא שימשיכו לצמוח ויגיעו להישגים טכנולוגיים ועסקיים כאחד". ב-2008 המניפסט של מנקובסקי זכה לסיוע לא צפוי בדמותו של משבר האשראי, שהביא לייבוש תחום המיזוגים והרכישות ולסגר מלא בתחום ההנפקות.

כך, לחברות לא הייתה ברירה אלא להתייעל ולהמשיך לצמוח. עכשיו, כשבארה"ב תחום המיזוגים שוקק, ובדרך להנפקה נמצאות עשרות חברות, מנקובסקי מאמין שהבאזז יגיע גם לכאן: "אני מקווה שאנחנו מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה. יש יותר יזמים ומשקיעים שמבינים שניהול של סטארט-אפ לא מתאים לסיבובים פיננסיים מהירים. יש היום יותר חברות שלא מתעסקות בכלל בסוגיית האקזיט, אלא מגדילות את נפח הפעילות שלהן".

לקראת הכנס האיגוד בדק ואיתר את החברות הבשלות בהיי-טק הישראלי. "חיפשנו את החברות שהיו להן בשנה החולפת הכנסות הגבוהות מ-10 מיליון דולר ושקצב הצמיחה שלהן הוא דו-ספרתי", אומר מנקובסקי. "בתחום מדעי החיים כללנו חברות בלי הכנסות, אבל רק את אלה שכבר בשלב השלישי של הניסויים הקליניים. בתחום המכשור הרפואי נכללו חברות שהחלו מכירות או שקיבלו אישורים רגולטוריים. מצאנו 200 חברות שמתאימות לפרופיל הזה, מחציתן ממומנות על-ידי קרנות הון סיכון מקומיות או זרות, והשאר על-ידי אנג'לים, משקיעים אסטרטגיים ואחרים".

- אם מחצית מהחברות מצליחות בלי המימון של ההון סיכון המקומי, אולי הקרנות בכלל מיותרות?

"ודאי שלא. קרנות זרות שמשקיעות בחברות ישראליות כמעט תמיד עושות את זה עם משקיע ישראלי שותף, ומשקיעים זרים מעדיפים לשתף פעולה עם הקרנות, שיכולות להבטיח איתנות פיננסית לשנים קדימה".

המשקיעים משתפים פעולה

החברות הבשלות יזדקקו להון משמעותי בשביל הקפיצה הבאה. לטענת מנקובסקי, המשקיעים הישראלים משתפים פעולה. "הם לא ממהרים למכור את החברה ב-50 מיליון דולר, ומביאים בחשבון שהאחזקות אולי יידללו אבל שהחברה תצליח יותר. נערכים סבבי גיוס בשוויים גבוהים שהם לא סיבובי בועה, ואם מסתכלים על החברות שמחכות להנפקה ראשונית בנאסד"ק, רואים של-90% מהן יש הכנסות של יותר מ-100 מיליון דולר בשנה. לא היו רבות כאלו בשבע השנים האחרונות, ולכן סביר שיהיו יותר רכישות מהנפקות ראשונות של חברות ישראליות".

אם המשקיעים לא ממהרים למכור, היזמים צריכים לחכות זמן רב עד לאקזיט. "בקרן פיטנגו למשל, שבה אני שותף, אנחנו בעד לתגמל יזמים בסבבים מאוחרים. זה מרגיע אותם, ומאפשר לחברה לרוץ קדימה. אני יודע שזה המצב בשטח, אבל לא מדברים על זה בפומבי". מנקובסקי לא נוקב בשמות, אך לדבריו באחרונה היו שתי חברות בולטות שהיזמים שלהן תוגמלו בכמה מאות אלפי דולרים במסגרת סיבובי גיוס.

עוד תופעה שעליה מצביע מנקובסקי היא שתאגידי הטכנולוגיה הגדולים מחפשים אחר חברות שישפיעו על הביצועים שלהן: "התאגידים מחפשים את החדשנות ונרשמת ירידה בשולי הרווח שלהן. מצד שני, הם יושבים על ערימות של מזומנים. החברות הצעירות עולות על הרדאר כשהן מתחילות לייצר הכנסות אמיתיות. זה מה שאנחנו נעשה בכנס, נפגיש בין הצדדים".

- איך תשפיע עלינו בועת האינטרנט? צריך לכסוס ציפורניים עד הפיצוץ?

"יש בועה אמיתית בתחום האינטרנט בסקטורים מסוימים, אבל היא עוד לא הגיעה לישראל. כאן יש כמה חברות בתחום עם הכנסות משמעותיות. אם יש בועה, היא תתפוצץ וכולם ייפגעו כמו ב-2000. אבל אני מאמין שהפעם לא הכול יתמוטט".

צרו איתנו קשר *5988