אסתר לבנון | לפני כולם

חגיגה בבורסה: שכר ברונפלד ולבנון זינק ב-40%

מרוויחים יותר מ-200 א' ש' בחודש כ"א ■ יו"ר הנהלת הבורסה, סם ברונפלד, מועסק ב-80% משרה, אך שכרו גבוה פי 3 מנגיד בנק ישראל ■ דעה / עירן פאר: מועדון החברים של סם ואסתר

קחו מונופול, חברה פרטית שקיבלה היתר מהמדינה לספק שירות חיוני, שיכולה לקבוע את תעריפיה בעצמה וללקוחות אין ברירה אלא לשלם, תוסיפו לזה שלטון מנהלים שנמשך שנים וחריגות מכללי ממשל תאגידי, קנחו בפיקוח רגולטורי רופף של רשות ניירות ערך, ומה שתקבלו יהיה שערוריית השכר של בכירי הבורסה לניירות ערך.

דוחות הבורסה שהתפרסמו בתחילת השבוע חושפים את מחטף השכר הגדול שביצעו הבכירים הללו בשנת 2010. מחטף שהביא למורת רוחה של רשות ניירות ערך, לעלייה של 42% בשכר היו"ר והמנכ"ל (ללא בונוסים), אל מעל ל-2 מיליון שקל כל אחד. כל זאת, ערב אישור תוכנית תגמול כוללת, שהיא לכשעצמה צפויה לשדרג את חבילת השכר של השניים.

למעשה, משנת 2008 עד 2010 קפצו עלויות השכר של סם ברונפלד, יו"ר הבורסה, ואסתר לבנון, המנכ"לית, כך שעלות השכר הכוללת של שניהם הגיעה ל-12.3 מיליון שקל במהלך תקופה זו. זאת, בזמן ששכר הבכירים המופרז עומד במרכזה של ביקורת ציבורית.

עד כמה מוצדק השכר הזה, על סמך מה ניתנו העלאות השכר ועל בסיס אילו מדדי ביצוע? אלה שאלות טובות. דוברת הבורסה סירבה להתייחס אליהן. לפניכם, אם כן, הסיפור המלא על עלילות השכר של בכירי הבורסה.

איך קפץ שכרם של ברונפלד ולבנון?

המונופול הקרוי בורסה נשלט על ידי מנהליו כבר שנות דור. שאול (סם) ברונפלד הוא יו"ר הבורסה מאז 2006, ולפני כן כיהן כמנכ"ל במשך 15 שנים. אסתר לבנון, מנכ"לית הבורסה מאז 2006, הייתה לפני כן המשנה של ברונפלד במשך עשור. ביחד מנהלים השניים את הבורסה ביד רמה, ומעת לעת מארגנים לעצמם תנאי שכר נדיבים מאוד.

התירוץ הקבוע הוא ש"כדי שהבורסה תוכל למשוך מנהלים טובים מהסקטור העסקי, וכדי שאנשים לא יעזבו", תנאי השכר צריכים להיות דומים לאלה של הסקטור העסקי. ליתר דיוק, לאלה של בכירי הבנקים. הטענה הזו - שעוד נבחן אותה מאוחר יותר - סייעה לצמד לשדרג את שכרו באופן נדיב בשלוש השנים האחרונות.

נתחיל מברונפלד. יו"ר הבורסה מועסק רק ב-80% משרה, אבל עלות שכרו בשנת 2010 עמדה על יותר מ-200 אלף שקל בחודש, ובסה"כ 2.47 מיליון שקל. בשנת 2009 עמדה עלות השכר של ברונפלד על 1.85 מיליון שקל, ובשנת 2008 היא הגיעה ל-1.75 מיליון שקל. עלות שכרה של לבנון עמדה בשנת 2010 על 2.6 מיליון שקל, בשנת 2009 על 1.97 מיליון שקל ובשנת 2008 על 1.72 מיליון שקל.

מדוחות הבורסה לני"ע עולה כי רק בשנת 2009 היא החלה לדווח על מענקים לבכיריה בנפרד משכרם השוטף. וכך מתברר כי בין 2009 ל-2010 שודרג שכר היו"ר ברונפלד ב-43%, מ-1.3 מיליון שקל בשנה ל-1.87 מיליון שקל בשנה. המענק עלה "רק" ב-9%, והגיע ל-590 אלף שקל בהשוואה ל-540 אלף שקל שנה קודם.

ומה עם לבנון? טוב, תודה. שכרה קפץ ב-41% מ-1.41 מיליון שקל בשנת 2009 ל-1.99 מיליון שקל בשנת 2010. המענק שלה הסתכם בשנת 2010 ב-607 אלף שקל, כשש משכורות חודשיות, עלייה של 9.4% בהשוואה ל-555 אלף שקל בשנה קודמת.

גם המשנה למנכ"ל, יוני שמש, לא קופח. עלות שכרו קפצה משנת 2008 עד היום ב-69%: מ-1.06 מיליון שקל בשנת 2008 ל-1.8 מיליון שקל בשנת 2010. עלות שכר הבסיס שלו שודרגה בשנת 2010 ב-26% והגיעה ל-1.3 מיליון שקל, כאשר המענק השנתי קפץ ב-37% מ-434 אלף שקל ל-595 אלף שקל.

ומה אירע לשכר העובדים בתקופה הזו? עלות השכר החודשי הממוצע של עובדי הבורסה יכולה להתחרות בלי בעיה בזו של עובדי הבנקים. בשנת 2008 עמדה עלות השכר הממוצעת של עובדי הבורסה על 39 אלף שקל בחודש, ובשנת 2010 היא הגיעה ל-42.4 אלף שקל בחודש - עלות שכר הגבוהה ב-64% מעלות השכר הממוצעת של עובדי הבנקים. "הם אנשי מחשב", אומרים לנו, "צריך לשלם להם טוב שלא יברחו". מוזר, מהבנקים שם השכר נמוך יותר, אף אחד לא בורח.

לאן נעלם הממשל התאגידי?

על הבורסה מפקח דירקטוריון הבורסה, אך נראה כי הוא מתנהל יותר כמו מועדון חברים מאשר כמו גוף מבקר שאמור ליישם כללי ממשל תאגידי. על השכר אחראית ועדת השכר שמאשרת את תנאי ההעסקה של העובדים וממליצה בנושא תנאי הכהונה וההעסקה של היו"ר, המנכ"ל ונושאי המשרה. יו"ר הועדה היא המשנה למנכ"ל בנק הפועלים, חנה פרי זן, ומכהנים בה עוד ארבעה חברים, ביניהם גם אחד, שאול ברונפלד.

האם זה תקין שהיו"ר יושב בוועדת השכר? "אין עם זה בעיה", אומרים לנו מקורבים, "יש ייעוץ משפטי צמוד והוא אינו משתתף בישיבות בהן אסור לו להיות". זו תשובה משפטית טכנית שמכשירה את השרץ. עצם ישיבתו של היו"ר בתוך הוועדה שאמורה לאשר את השכר נוגדת כללי ממשל תאגידי תקין, יוצרת לחץ לא פורמלי על שאר החברים ואינה מאפשרת דיון ראוי.

ובעיות הממשל התאגידי לא מסתיימות כאן. לבנון עצמה חברה בדירקטוריון, אותו דירקטוריון שאמור לפקח עליה. לא בכדי אסר המפקח על הבנקים על מצב שבו מנכ"ל הוא גם דירקטור. יש בכך בעיה קשה הרבה מעבר למראית עין. אבל בבורסה זה לא מפריע לאיש, לא חברותו של ברונפלד בוועדת השכר, ולא זו של לבנון בדירקטוריון.

למה מיהרו בבורסה עם תוספות השכר?

הבעייתיות בנוהלי קביעת השכר של הבורסה לא נעלמה מעיניה של רשות ניירות ערך, וזו לחצה כבר לפני שנה על בניית תוכנית תגמול בכירים כנהוג בגופים פיננסיים. לסיוע במלאכה נשכר צוות ממשרד רואי החשבון ארנסט ויאנג. אבל עברה שנה והעבודה לא הסתיימה.

"רצינו עבודה יסודית וזה לקח יותר זמן ממה שציפינו", מסבירים בבורסה. "היה קשה למצוא מדדים לביצועים, שהם חלק מתוכנית התגמול". כעת התוכנית נמצאת בישורת האחרונה, ובקרוב היא אמורה להיות מוצגת לוועדת שכר ומשם תובא לאישור בדירקטוריון.

מדוע, אם כך, נחפזו בבורסה לתת תוספת כה גדולה לשכר הבסיס לבכירים? למה לעשות מחטף ולא לחכות עוד קצת לאישור תוכנית התגמול? הנה תשובה אפשרית: מאחורי המהלך עמד רצון לקבע את השכר על רמה גבוהה ככל הניתן לפני שמאשרים תוכנית בונוסים מגובה בפרמטרים.

בבורסה כמובן רואים את הדברים אחרת. שם מסבירים כי תוספת השכר ניתנה על בסיס "בדיקות השוואתיות", וכי "כבר הרבה זמן ששכר חברי הנהלה לא הועלה". ובכל מקרה, הם סבורים כי השכר הוא הוגן.

מה שמחזיר אותנו לשאלה לאיזה סקטור צריך להשוות את השכר הזה. האם זה הוגן שמנכ"לית הבורסה משתכרת פי 3 מיו"ר רשות ני"ע, או פי 5 מהמפקח על שוק ההון? ואיפה ההגינות בכך שיו"ר הבורסה ב-80% משרה, מרוויח פי 3 מנגיד בנק ישראל? הרי מדובר בגוף ציבורי שמתפרנס מעמלות שמשלם הציבור.

גם בסוגיה זו זווית הראייה של הבורסה היא כמובן שונה. מבחינת ועדת השכר בדירקטוריון הבנצ'מארק הוא בכירי הסקטור העסקי. "הדילמה הוכרעה", אומרים לנו, "ההשוואה של שכר בכירי הבורסה אינה צריכה להיות לרגולטורים אחרים אלא לסקטור הבנקאי". אבל האם באמת ניתן להשוות את שכר מנכ"ל הבורסה, שירות חיוני ככל שיהיה, לזה של מנכ"ל בנק? ואגב, אם היינו מכניסים את לבנון לטבלת שכר מנהלי הבנקים, היא הייתה מדורגת במקום טוב באמצע.

ואיפה רשות ניירות ערך?

הפנינו לרשות ניירות ערך חמש שאלות: 1. האם הרשות סבורה כי התנהלות הבורסה בנושא שכר הבכירים ראויה ותקינה? 2. האם העובדה שיו"ר הבורסה חבר בוועדת השכר אינה מהווה בעיה? 3. האם תהליך העלאת שכר בכירים שכזה היה מקובל על הרשות בחברה ציבורית מן המניין? 4. האם העובדה שקביעת מודל שכר נמצאת על סף סיום אינה סיבה לעצור בונוסים ותוספות שכר עד להשלמת המודל? 5. האם בכוונת הרשות ולהתערב?

ברשות התחמקו מהשאלות הנוגעות לממשל תאגידי, והתעלמו מאחרות. אלה התשובות שקיבלנו: "הרשות אינה מאשרת או קובעת את שכר בכירי הבורסה, זהו תפקידו של דירקטוריון הבורסה. הרשות, כמפקחת על הבורסה, משתתפת כמשקיפה בדיוני הדירקטוריון, ומציגה את עמדתה בנושאים השונים.

"בדיון על שכר הבכירים בבורסה הציגו נציגי הרשות את עמדתה, ובין היתר, את הצורך של הדירקטוריון לנמק את הקשר בין התגמולים לנושאי המשרה לבין תרומתו של כל אחד מהם, וכן לציין אם התמורה היא הוגנת וסבירה, וזאת בהתחשב במעמדה המיוחד של הבורסה. לאחר הצגת עמדת הרשות, קיים הדירקטוריון דיון, ובסופו החליט להמתין עם האישור הסופי של תוספות השכר ושל מלוא תשלום הבונוס שהוצע, וזאת עד לאישור סופי של מודל תגמול הבכירים בבורסה".

מאחורי המילים המנומסות האלה מסתתרות דרמה ומסכת לחצים. ברשות ניירות ערך הרגישו אי נוחות גדולה מתהליך קבלת ההחלטות בבורסה ומשדרוג השכר של ברונפלד ולבנון. לאחר שיו"ר הרשות הקודם, זהר גושן, הבהיר את עמדתו, החליט דירקטוריון הבורסה לשלם רק מחצית מהבונוסים שנקבעו, כאשר היתרה ותוספת השכר בסך 3.2 מיליון שקל ישולמו בשנת 2011, לאחר השלמת מודל והשכר החדש. זאת, "בתנאי כמובן שמודל השכר החדש יעמוד בקריטריונים. אם הוא לא יעמוד - לא תשולם המחצית השנייה", מדגיש בפנינו מקור יודע דבר. נחיה ונראה, איכשהו המודלים האלה תמיד מסתדרים כמו שצריך.

עלות שכר של בכירי הבורסה / צלם: תמר מצפי, רוני שיצר
 עלות שכר של בכירי הבורסה / צלם: תמר מצפי, רוני שיצר

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988