תקדים? סמכויות אכיפה להסתדרות בענף השמירה

ההסכם צפוי להיחתם היום מול הארגון הארצי של חברות השמירה ■ הביקורת: מנגנוני האכיפה לא אפקטיביים מספיק וההסכם עלול לשמש כעלה תאנה אל מול הביקורת שנמתחה בבתי הדין

ראשי ההסתדרות צפויים לחתום היום (ב') עם הארגון הארצי של חברות השמירה והאבטחה על הסכם ראשון מסוגו במשק, שבו ארגון עובדים מקבל לידיו אי אילו סמכויות אכיפה כדי לעמוד על קיום חוקי העבודה וההסכמים הקיבוציים השונים. כך נודע ל"גלובס". גורמים בשוק העבודה כבר רואים בהסכם סוג של "עלה תאנה", שנועד לנטרל לכאורה את הביקורת שהשמיעו לאחרונה בתי הדין לעבודה, על כך שההסתדרות לא אוכפת את ההסכמים הקיבוציים שעליהם חתמה בענף השמירה (ראו הרחבה בהמשך).

על פי טיוטת ההסכם שהגיעה לידינו השבוע, תוקם "ועדת אכיפה" בה ישבו נציג ההסתדרות, נציג המעסיקים וגורם חיצוני המקובל על הצדדים, וזו תורשה לבצע אחת לשנה בדיקה מדגמית של מעסיקים בתחום השמירה החברים בארגון הארצי של חברות השמירה. הוועדה תבדוק האם המעסיקים עומדים בחובות שלהם לעובדים על פי דין, לרבות תקופות עבר. בסיום הביקורת השנתית תכין הוועדה דו"ח שיופנה אל המעסיקים הרלוונטיים, ואלה יצטרכו להגיש בתוך 30 יום תצהיר החתום על ידי רו"ח חיצוני שלפיו תוקנו כל הליקויים לרבות תשלומים רטרואקטיביים לעובדים ואף לעובדים לשעבר.

אם הוועדה תחליט על הרחבת הבדיקה כנגד מעסיק מסוים, הוא (המעסיק) יצטרך לשאת בשכר טרחתו של הגורם המקצועי שיבצע את הרחבת הבדיקה. אם תתעורר מחלוקת בוועדת האכיפה, כלומר לא תהיה הסכמה פה אחד של הצדדים באשר לסוגיה מסוימת, הכרעה בעניין תתקבל על ידי "ועדת מעקב" שתוקם לצורך העניין. בוועדה זו יישבו יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות ויו"ר הארגון הארצי של חברות השמירה. עובדים לא יוכלו לפנות ישירות בתלונה אל ועדת האכיפה, כך על פי טיוטת ההסכם, אלא אל "מנגנון ישוב חילוקי דעות" שהוקם בין הצדדים בשנת 2008. עם זאת, הצדדים יורשו להפנות תלונה של עובד לבדיקת הוועדה.

בנוסף לוועדת האכיפה וועדת המעקב, ההסכם קובע כי בכל שנה ב-31 בינואר חברות השמירה יתבקשו להעביר הן להסתדרות והן לארגון הארצי של חברות השמירה אישור על כך שעמדו בשנה החולפת בכל החובות והתשלומים על פי כל דין. אישור זה צריך להיות חתום הן על ידי מורשה חתימה מטעם המעסיק והן על יד ירו"ח חיצוני. עוד קובע ההסכם כי חברות השמירה יצרפו לתלוש השכר של עובדיהם את נוסח ההסכם הזה, זאת חודש לאחר חתימתו. כמו כן, פעמיים בשנה החברות יצרפו על חשבונן עלון מידע על זכויות העובדים שיוצמד לתלושי השכר.

אחת הבעיות הבולטות בהסכם הזה היא העובדה שהוא אינו כולל אף לא סנקציה אחת במקרה שבו ועדת האכיפה מצאה הפרה של חוקי עבודה מצד מעסיק. גורם המעורה בהסכם מסביר כי הדבר נובע מעצם העובדה שלהסתדרות ולארגון חברות השמירה אין סמכויות ענישה, וזה אומר שלהסכם הזה אין למעשה שיניים. עם זאת, הגורם טוען כי ההסתדרות תוכל לפנות לבית הדין לעבודה במקרה שבו ועדת האכיפה תמצא ראיות לכאורה להפרת חוקים, וזה כבר יוצר הרתעה. בעיה נוספת היא העובדה שטרם נקבע כיצד יתבצעו הבדיקות של ועדת האכיפה, ולא ברור האם הבדיקות יכללו תשאול של עובדים או רק בדיקה של תלושים ודוחות בלבד.

נלחמים בביקורת

מן ההסכם הזה שני הצדדים צפויים להרוויח: הארגון הארצי של חברות השמירה, בראשות פיני שיף, מנסה מזה זמן להילחם בתדמית הבעייתית מאוד שדבקה בענף, הנחשב לאחד הפוגעניים ביותר בשוק העבודה. שיף טוען שהתחרות הפרועה בין החברות מביאה להפרת חוקים מצד חלק מהחברות, ועל כן יש להסדיר את הענף בין היתר באמצעות רגולציה והסכמים מסוג אלה - שרק יטיבו עם החברות ששומרות כיום על החוק. ההסתדרות מצידה ספגה לאחרונה ביקורת קשה מצד בתי הדין לעבודה, שקבעו כי במשך שנים היא לא פעלה כדי לאכוף את ההסכמים הקיבוציים בענף, אף על פי שכל העובדים בענף משלמים לארגון דמי טיפול בסך 0.85% משכרם. באחת הפסיקות האחרונות קבעה השופטת אורנית אגסי כי לא רק שההסתדרות נכשלה בתפקידה לשמור על העובדים, אלא שהיא אפילו לא ניסתה לעשות כן. המסקנה הזו של השופטת, כמו במקרים אחרים, הביאו את בתי הדין לאשר תובענות ייצוגיות של עובדים בענף השמירה.

"בהסתדרות יעשו עכשיו רעש מההסכם הזה, אבל הוא קשקוש ברמות שאי אפשר לתאר", טוען עו"ד גל גורודיסקי, שנחשב למוביל בתחום התובענות הייצוגיות מצד עובדים. "ההסתדרות כבר ניסתה בעבר להציג מתווה אכיפה כדי להכשיר את השרץ, אבל ביה"ד לעבודה לא אישר אותו. ומה פתאום ההסתדרות מסתפקת בבדיקה מדגמית אחת לשנה? הרי היום כל הדוחות נמצאים במחשב, אפשר לבקש נתונים בכל רגע נתון או לפחות פעם בחודש. כל מי שמתעסק עם הפרה של זכויות עובדים יודע שבחצי יום עבודה אפשר לדעת מי משלם ומי לא", הוא טוען. לדברי עו"ד גורודיסקי, שעניין לבקשת "גלובס" בטיוטת ההסכם, טוען כי מטרת ההסכם היא לטרפד אישור של תובענות ייצוגיות מצד עובדים באמצעות שימוש בהסכם כעלה תאנה.

בהסתדרות מסרו בתגובה כי ההסכם הזה הוא התשובה הטובה ביותר לביקורת שנשמעה מצד בתי הדין לעבודה, שכן ברגע שיש הסכם מסוג זה לא ניתן לטעון שההסתדרות לא מבצעת אכיפה. בעניין התובענות הייצוגיות מסר דובר הארגון: "אנחנו חושבים שאכיפה של ההסתדרות מתוקף סמכות וכלים כפי שמוקנים לה בהסכם קיבוצי היא כלי יותר אפקטיבי שיביא לעובדים תוצאות טובות יותר מאשר התביעה הייצוגית". בהסתדרות מקווים כי ההסכם הזה ישמש בעתיד כמודל לענפים נוספים במשק.

יצוין כי על ההסכם עמלו מטעם ההסתדרות יו"ר האגף לאיגוד מקצועי אבי ניסנקורן, והיועצת המשפטית של האגף, עו"ד מיה פרי אלתרמן. מטעם חברות השמירה היה זה יו"ר הארגון הארצי של החברות, פיני שיף.

צרו איתנו קשר *5988