המוסדיים ידעו משהו שאנחנו לא

העלאת תיקרת החוב היתה אמורה להזרים הון למניות ולהביא לעליות - אז למה זה לא קורה?

טל זהר עבדה הוא מנכ"ל FXCM ישראל, בית ההשקעות הגדול בעולם למסחר במט"ח, מדדי מניות וסחורות. נסחר בבורסה של ניו יורק (NYSE:FXCM)

המאבק על העלאת תקרת החוב בארה"ב היה ארוך וממושך, הכוחות שפעלו בו היו אדירים, והמתח העז הביא את נשיא ארה"ב לוויכוח קולני ואף לפיצוץ של ישיבות בנושא.

אתמול נחתם עוד פרק חשוב בביצה הטובענית שכלכלת ארה"ב מדשדשת בה. ובתי הנבחרים של ארה"ב אישרו להעלות את תיקרת החוב. ובמונחים פחות מכובדים: להנפיק עוד אגרות חוב ולהדפיס עוד כסף, למרות שאין צמיחה שמעלה את הביקוש לכסף.

על פי התורה הכלכלית הקלאסית, מהלך כזה גורר שתי תוצאות מיידיות: ירידה בערכו של הכסף - משמע אינפלציה. ועלייה בהון הנזיל הפנוי להשקעה. שתי התוצאות הללו אמורות לחזק את שוק המניות - האחת מחזקת את ערכם של המניות ונכסים ריאליים אחרים במושגי דולר, והשנייה מפמפמת הון נזיל נוסף לביקושים למניות ומעלה את ערכן.

בפועל, אתמול ננעל המסחר בארה"ב ירידות חדות של 2.5 אחוז בממוצע. והשווקים בישראל ואירופה מאבדים כעת 1.5 אחוז בממוצע.

השאלה היא למה? למה השווקים יורדים מייד לאחר החלטה דרמטית שאמורה להעלות את השווקים.

יש שתי תשובות, ומקורן בשתי אסכולות בשוק המסחר לטווח קצר: הטכני והפונדמנטלי (ולא בהקשר הלאומני של המלה).

אנליסטים טכניים יטענו שהמגמה היא כעת חזקה למטה, והמגמה חזקה יותר מהכל. מבט קצר על גרף מדד S&P 500 לשישה חודשים מראה קו תמיכה ברור סביב 1250.

טל עבדה ששה חודשים
 טל עבדה ששה חודשים

לכן, יטענו המנתחים הטכניים, אנו צפויים לראות שינוי מגמה כלפי מעלה בימים הקרובים, שיחזיר חלק מההפסדים המהירים של הימים האחרונים.

הטיעון הטכני לא מספק אותי במקרה הזה. ביום-יום אני תומך בגישה הטכנית. אבל במקרה הזה מדובר על אירוע מאקרו כלכלי מהחשובים שהתרחשו השנה. לכן ניתן לייחס גם את התגובה אליו למניעים שנובעים משינוי פונדמנטלי.

בחינת הירידות החדות מההיבט הפונדמנלטי, תביא להערכהשהמוני משקיעים מוסדיים סגרו בחדות עיסקאות לונג בהיקף גדול. לכן נגיע למסקנה ראשונית שהם ידעו משהו שאנחנו לא, או שהם מנתחים באופן שונה את משמעות האירוע.

יש להניח שאם היה קורה אירוע אחר שהוביל לירידות חדות כלכך היינו שומעים עליו. לכן נתמקד בשאלה, כיצד תופסים את העלאת תיקרת החוב הגופים המוסדיים?

להערכתי, הגופים המוסדיים צופים לטווח ארוך יותר, ולומדים מאישור העלאת תקרת החוב, שממשל אובמה ימשיך להדפיס כסף ולהגדיל את החוב תוך פגיעה באיתנות הכלכלית של ארה"ב לפחות עד הבחירות, ואולי אף מעבר לכך.

אמנם בטווח הקצר, מהלך כזה ישיב רוח למפרשי שוק ההון, אך מדובר בלא יותר ממשב אוויר חולף. בטווח הארוך, במיוחד אם הממשל יעלה בעתיד פעם נוספת את תיקרת החוב, היציבות הכלכלית של ארה"ב תפגע, ואיתה תפגע היכולת של ארה"ב להחזיר את חובותיה, ובסופו של דבר, אימון המשקיעים וסוכנויות הדירוג בעתיד הכלכלי של אמריקה יתערער.

הורדת הדירוג או גל אובדן אמון יגרמו לבריחה מהירה של הון מארה"ב לאפיקים שזוכים לאמון רב יותר. מהלך כזה צפוי להביא לירידות חדות בשוק המניות.

אם המוסדיים אכן צופים לטווח הארוך, הם בוודאי ערים לתרחיש הזה, ורואים באישור העלאת תיקרת החוב אירוע המחזק את ההסתברות להתרחשותו. אם זו אכן גישתם, ברור למה מימשו עיסקאות בהיקף רחב, והביאו לירידות החזקות בשוק.

  • אין לראות בנכתב הצעה או ייעוץ למסחר במט"ח לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988