הרחק מההמון הסואן בפייסבוק

מסע מצולם: הנוודים המונגולים משחזרים את תגובות היאפים הפריזאים בני המאה ה-19

"הרכבת מגיעה לתחנה", סרטם הקצר של האחים לומייר, הוצג לראשונה בהקרנה מסחרית בדצמבר 1895 בפריז. זה היה סרט באורך של דקה ששמו העיד נהדר על תוכנו: ראו בו רכבת שמגיעה לתחנה.

הצופים, שלרובם זו הייתה הפעם הראשונה לצפות בסרט, היו מבוהלים. רבים מהם קמו על רגליהם וברחו בצעקות פחד מהאולם כשעל המסך נראתה הרכבת שועטת לכיוונם. להזכירכם, הסרט ההוא לא היה בתלת-ממד, אפילו צבעים וקולות לא היו בו. סרט אילם בשחור-לבן.

זה תמיד היה בעיניי אחד מהסיפורים המכוננים על יחסי אדם-טכנולוגיה. הוא לימד אותי שהאינסטינקט הבסיסי שלנו הוא לפחד מהטכנולוגיה. הפחד הזה אינו סותר כלל וכלל, אפילו הולך יד ביד, עם האינסטינקט הבסיסי השני שלנו - לאמץ אותה. בתחתית העמוד מופיע קישור לסרטון ההוא.

והנה אנחנו, 116 שנה אחר-כך. התגובות לרכבת הנכנסת לתחנה יכולות להזכיר את התגובות של חלק מאתנו בפעם הראשונה בצפייה בסרט תלת-ממד, מלבד אלמנט חשוב: אלמנט הפחד וההפתעה. אחרי שנים של טכנולוגיה אנחנו כבר לא באמת מתרגשים משום דבר.

ועדיין, פה ושם מבצבץ לו רגש אמיתי, והוא מבצבץ במקום היחיד שבו יש לו מקום: במפגש הראשון עם הטכנולוגיה, בשלב שבו היא נראית לך פלאית.

אני לא מאלה שנוהגים להעביר סרטוני וידיאו מגניבים באינטרנט - רוב הסרטונים המגניבים אינם מגניבים כלל ועיקר, ויסלחו לי אוהבי החתולים באשר הם - אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל. בתחתית העמוד מופיע קישור לסרטון קצרצר, דקה ו-18 שניות, שכדאי מאוד לראות. אם הוא לא יעלה לכם חיוך על הפנים, אל תקראו לעצמכם בני אדם.

מדובר בסרטון שצילמו ונסה הולנדר ו-ווילסון פיליפ, זוג צלמים שנסע לטיול אופנועים בן 10 ימים במרחבים הפראיים של מונגוליה ולקח אתו מצלמת פולארויד קטנה. הסרטון מתעד מפגש של הזוג עם משפחת נוודים מונגוליים, שזו הפעם הראשונה שלהם לראות צילומים של עצמם.

הסרטון הזה הוא אחיו האבוד של סרטון הרכבת. כמו אחיו בן ה-116, אפשר ללמוד הרבה מהסרטון הזה על היחס של בני האדם לטכנולוגיה. רובנו מתייחסים אליה כמובן מאליו. היא לא חידוש, היא האוויר שאנחנו נושמים, ואנחנו כבר מזמן לא מצליחים לראות בה את הפלא שהיא.

אנחנו יכולים לחלץ מעצמנו צל דהוי של התלהבות כשגאדג'ט חדש יוצא לשוק, אבל זו לא התלהבות אמיתית, ילדותית, בסגנון עדות ה"וואו". זו יותר התלהבות צרכנית בסגנון עדות ה"יש לכם את זה גם בלבן?".

העידן שלנו דיגיטלי וטכנולוגי עד כדי כך שאפילו הילדים חדלו להתרגש, הם נולדו לזה. לאדם בעולם המפותח כבר אין ולא יכול להיות דבר כמו "מפגש ראשוני" עם טכנולוגיה. מפגש כזה, כך נדמה, יכול להתרחש רק הרחק מלב הציביליזציה, במקומות כמו מונגוליה.

ראו את התגובות של המשפחה לתמונות. הנוודים המונגולים, כך נדמה, משחזרים במדויק את תגובות היאפים הפריזאים של המאה ה-19. זה מתחיל בפחד, בחוסר אמון, ואז מתחלף במבוכה, שמפנה את מקומה לתדהמה שאנחנו לא יכולים אפילו לדמיין - איך אפשר לדמיין את הפעם הראשונה שבה אתה רואה תמונה של עצמך?

אז הנה, בסרטון הקטן הזה אפשר.

מונגוליה - vimeo.com/27876709

"הרכבת מגיעה לתחנה" - tinyurl.com/5sex5yn

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988