מסתמן: יובטח חסיונו של מי שנחשד בלשון הרע באינטרנט

ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת סיכמה כי לפני הליך שיפוטי אין הצדקה בחשיפת פרטיו של חשוד בלשון הרע באינטרנט ■ הוצע כי המבקש כתובת IP של חשוד יגיש תצהיר חתום אצל עו"ד

ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, בראשות ח"כ רונית תירוש, המשיכה היום (ב') להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ זבולון אורלב, המבקשת לחשוף פרטי מוציא לשון הרע ברשת האינטרנט.

במקביל לדיוני ועדת המדע והטכנולוגיה בהצעת החוק של ח"כ אורלב, הכין משרד המשפטים תזכיר הצעת חוק ל"חשיפת פרטי מידע של משתמש ברשת תקשורת אלקטרונית", אולם הצעת החוק הממשלתית הרחיבה את החוק גם על מעוולים בתחום גניבת זכויות קניין רוחני (לדוגמה: העלאה בלתי חוקית של דיסקים מוסיקליים ברשת).

הדיון שהתקיים היום בוועדה עסק בשני נושאים עיקריים: 1. האם ליצור שני נוסחי חוק שונים, אחד שיעסוק בלשון הרע ושני שיעסוק בקניין רוחני - או להשאיר את הצעת החוק כנוסחה? 2. האם לאפשר למי שסבור כי הוא נפגע מלשון הרע ברשת לקבל נתון מזהה (IP) ללא הליך שיפוטי?

עו"ד יהונתן קלינגר, חבר הנהלת עמותת "אשנב", טען כי העברת IP עלולה להביא לזיהוי מוחלט של החשוד בגרימת עוול, ולכן הציע כי המידע יועבר לבית משפט, ממנו יוכל המבקש בעת הצורך לקבל את הנתונים.

יו"ר הועדה, ח"כ רונית תירוש, כמו גם ח"כ זבולון אורלב ועו"ד הילה דוידוביץ' ממשרד המשפטים, הסכימו כי לפני הליך שיפוטי אין הצדקה בחשיפת פרטיו המלאים של המעוול, ולכן הוצע כי ה"נתון המזהה" לא יאפשר חשיפת פרטיו האישיים של אדם. כמו כן, הוצע כי המבקש את הנתון המזהה יגיש תצהיר חתום אצל עורך דין על כך שהוא זקוק לנתון המזהה לצורך הליך ניהול משפטי, וכי לא ייעשה בו שימוש לאתר את פרטיו האישיים של אדם.

בתום הדיון ביקשה יו"ר הועדה מנציגי משרד המשפטים להביא הצעת חוק מלוטשת המפרידה בין תחומי לשון הרע והקניין הרוחני. כמו כן ביקשה כי סעיף 3 של החוק יתוקן, כך שנתון מזהה לא יאפשר גילוי פרטיו של החשוד.

צרו איתנו קשר *5988