הברך של מוטי אלון

שיטת חינוך שכזו: מלטפים את הנער, דוחפים רגל בין רגליו ולבסוף מושיבים אותו בכוח

"מפרשים את מעשיי בצורה לא נכונה", כך הגיב מוטי אלון לאישומים נגדו בגין מעשים מגונים בכוח ותוך ניצול יחסי חינוך. נשמע לכם מוכר הטיעון הזה? בטח, עובדיה יוסף. בכל פעם שהוא מחרף ומגדף כתגרן בשוק, באים עסקניו ומסבירים שהחילונים לא מבינים את הכוונות הנסתרות הטמונות בדברי הרב המלומד. כלומר, מפרשים את דברי הרב בצורה לא נכונה.

הפרקליטות באמת לא הבינה

אלא שהפעם, שלא כמו במקרים של יוסף, יש משהו בטענת אלון. לפי הסדר הטיעון שהוצע לו, נראה כי הפרקליטות אכן לא פירשה את מעשיו בצורה נכונה. מדובר במעשים חמורים ביותר, ואילו הפרקליטות הגישה לו הצעה כאילו מדובר במעשי משובה (יסלח לי, אבל עד שיוסרו החשדות מעל אלון, לא אכבד אותו בתואר "רב". אלון מושעה מבחינתי מן הרבנות עד שתוכח זכאותו, ואני חושב שכך צריכים כולם לנהוג בו).

"חינוך בכוח"

אני מזמין את הקוראים להבחין היטב במילה "בכוח". זה חשוב, כיוון שאלון מבקש מאיתנו להאמין שהכול היה במסגרת תפקידו כרב וכמורה. כלומר, מעין שיטת חינוך שבה מלטפים את הנער, דוחפים לו רגל בין רגליו, מתחככים בו לצורך גירוי מיני, ולבסוף מושיבים אותו בכוח על הברכיים, כשכולנו מבינים באיזו ברך מדובר. כל זה, טוען ויטען אלון - לצרכים חינוכיים. או ליתר דיוק - לשם שמים. שהרי לא בסתם חינוך מדובר, אלא בחינוך דתי שכל כולו מכוון כלפי מעלה.

על מה ולמה בחרה הפרקליטות להגיש לאלון עיסקה כה מקלה שבמסגרתה לא ישב אף לא יום בכלא תמורת הודאה באשמה? זה היחס הרגיל לפדופילים? האם הפרקליטות מגישה הצעות כאלה ל"סתם" עברייני מין שאין להם "ייחוס"?

התחככות לא בריאה

אם בכלל, הרי זה מקרה שבו צריך להחמיר מעבר למקובל. וכל-כך למה? כיוון שהניצול וההטרדות המיניות במוסדות חינוך דתיים, בעיקר סגורים, הם דבר נפוץ, כמעט מגיפה.

יש משהו לא בריא בהתחככות של קטינים עם אנשים מבוגרים הנחשבים בעיני הילדים והנערים לבעלי סמכות רוחנית ומוסרית. כהני דת, בכל הדתות, מטבע הדברים אינם חשופים למגעים מיניים עם נשים, וזה יוצר סיר לחץ המתפוצץ לעתים במקום שבו מגעים כאלה הם קלים וזמינים, גם אם הם סוטים.

אנחנו יודעים על השערוריות בקרב כמרים, בעיקר קתוליים. התברר כי אלפי ילדים, אולי רבבות, סבלו מידי הכמרים שלהם הטרדות וגם מעשי אונס לרוב. הדבר הפך למגיפה בכנסייה, ומדוע?

כיוון שבמשך עשרות ומאות שנים הכנסייה וגם רשויות אכיפת החוק העדיפו לא לראות. היו שמועות, היו אפילו עדים וראיות - אבל כולם העדיפו לסיים את הפרשות "בשקט". כי הממסד הכנסייתי הוא רב כוח והשפעה, ולא כל-כך רצו להתעסק איתו. ממש כמו אצלנו.

בנחישות וללא הנחות

למזלנו, ובעיקר למזלם של תלמידי ישיבות בהווה ובעתיד, קם אצלנו פורום אנשי דת ציוני-דתי, "תקנה", המטפל בהטרדות מיניות מצד בעלי מרות. גם הגוף הזה התכוון לטפל בעניין "בשקט", אלא שאלון, למרבה המזל, הפר את תנאי ה"שקט" שהכתיב הפורום, ואז הובא העניין לידיעת המשטרה והציבור.

עכשיו עשה אלון שירות נוסף לציבור, בעיקר הדתי, כאשר סירב לקבל את עסקת הטיעון המקלה כל-כך. בכך הוא הכריח את הפרקליטות לעשות את מה שהייתה חייבת מלכתחילה: להגיש כתב אישום. עכשיו צריך לדרוש מהפרקליטות להמשיך בנחישות ובלי הנחות. אם יש מקום שבו קיים צורך דחוף בהרתעה, זה תחום היחסים בין רבנים לבין צאן מרעיתם.

האלוהים שלא מנע

"איך יכול להיות שגלעד שליט, שהיה בשבי למעלה מ-5 שנים, במקום ללכת בשבת לברך הגומל הוא הולך לשפת הים?" כך שאל-האשים השר של ש"ס, משולם נהרי. ואני תמה: אם אלוהים ראוי לתודה על שחרור גלעד, מה מגיע לו על שלא מנע את נפילתו בשבי?

matigolan@globes.co.il

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988