פרופיל הפייסבוק של בת ה-10

הבעיה היא נוסטלגית: מעדיפים את הילדים שלנו עם ברכיים שרוטות ולא דבוקים למסך

1. אחת הבדיחות הכי גדולות באינטרנט, לאו דווקא המצחיקה מכולן, היא מדיניות הרישום של פייסבוק בכל הנוגע לילדים. החוק האמריקני בנוגע להגנה על ילדים באינטרנט (COPPA) קובע במפורש כי אסור לאתר האוסף מידע על משתמשים להחתים ילדים מתחת לגיל 13. אבל פייסבוק, שתחת הערך במילון "אתר האוסף מידע על משתמשים" יש תמונה שלה מחייכת חיוך רחב, מסתפקת רק בלשאול את הילד בן כמה הוא.

פייסבוק נוהגת בצביעות, זה ברור. גם אם היא לא עוברת בעצמה על החוק, הרי שהיא מאפשרת לילדים פירצה נדיבה למדי. אבל העניין שלנו היום הוא לא פייסבוק.

הילדים, כידוע, נמצאים בפייסבוק בכמויות כבר מגיל 9. מחקר שנעשה במאי בארה"ב טוען כי כ-10% מתושבי הפייסבוק הם ילדים בגיל האסור. מחקר חדש יותר, שנעשה השבוע, מצא כי 55% מבני ה-12 מנויים בפייסבוק, כמו גם 32% מבני ה-11 ו-19% מבני ה-10.

הדבר המעניין במחקר הוא שמרבית ההורים עזרו לילדיהם להירשם, כולל לשקר בנוגע לגילם, למרות שרבים מהם ידעו על המדיניות הרשמית של האתר, ויותר מכך: כשנשאלו ההורים, טען הרוב המוחלט ביניהם כי לדעתו לילדים אסור להיות בפייסבוק. אז לא רק פייסבוק אשמה.

2. האם גם ההורים נוהגים בצביעות? אפשר לראות בהורים האלה מי שנכנעו לגחמות הילדים. אבל תהיה זו ראייה פשטנית. ראוי לראות בהם הורים שמבינים שעדיף להדריך את הילד במעבה החיים המקוונים ולשמור עליו בעודו עושה את צעדיו הראשונים - מאשר לעצום את העיניים ולעשות כאילו זה לא קיים, כאילו הילדים לא שם. אנחנו לא יכולים למנוע מהם את העולם המקוון, שרשתות חברתיות הן חלק מהותי ממנו. ה"שם" הזה הוא העולם שלהם.

ואכן, מחקרים אחרים מלמדים כי הילדים, או לפחות רובם המוחלט, יודעים לשמור על עצמם בפייסבוק (ובאופן כללי באינטרנט) לא רע בכלל. הם יודעים איך לעשות שימוש ברשת. האוריינות כבר טבועה בהם.

מרביתם משתמשים מתוחכמים למדי - בטח ביחס למרבית ההורים שלהם - שיודעים לחפש ברשת את מי שפנה אליהם, יודעים להסתמך על רשת ביטחון חברתית ומבינים טוב מאוד מה מותר ומה אסור ואיפה נחצה הגבול.

הם יודעים איך לנהל בעצמם את המוניטין הדיגיטלי שלהם; כשהם מחפשים אחרי עצמם בגוגל הם בעצם מוודאים שאף אחד לא מנסה, לדוגמה, להפיץ עליהם שקר כלשהו. הם יודעים איך להוריד תמונות שהעלו בעצמם והתחרטו, או תמונות שלהם אצל אחרים. הם יודעים לומר מהו ספאם ואיך מדווחים על ניצול לרעה, ועוד. יש להם את הכלים.

פה ושם, זה ברור, קורים בשוליים גם דברים שלא אמורים לקרות, אבל היי, אלה החיים, זוכרים? ברור שיש עוד הרבה דברים שעליהם ללמוד, שיש כללים שההורים חייבים להקפיד עליהם, וכמובן שיש עוד הרבה דברים שהחברות יכולות לעשות, כמו גם מערכת החינוך ורשויות החוק. העולם רחוק מלהיות מושלם. אבל התעלמות מהמציאות לא תעזור פה לאף אחד. לכן, הבדיחה היא על חשבון החוק.

אני הופך בדעתי ולא מצליח למצוא בעיה עקרונית עם ילד בן 10 שיש לו חשבון פייסבוק והוא רשאי להתעסק בו (מתוך ידיעה ברורה של הכללים הנ"ל) במסגרת זמן המחשב שהקצו לו הוריו.

הבעיה היחידה שיש לי, ובטח גם לכם, היא נוסטלגית. אנחנו מעדיפים את הילדים שלנו כמו שאנחנו היינו, כמו שאנחנו חושבים שילדות צריכה להיראות. ברכיים שרוטות, לא פרצופים דבוקים למסך.

צרו איתנו קשר *5988