מתי טוב מותו מחייו

בחודשים הקרובים יכריע העליון באחת הסוגיות העקרוניות בדיני נזיקין - "הולדה בעוולה"

1. בית המשפט העליון יתבקש בחודשים הקרובים להכריע באחת הסוגיות העקרוניות הקיימות היום בדיני הנזיקין - סוגיית "הולדה בעוולה". פירוש המונח הוא עוולה נזיקית, הנולדת מעצם הרשלנות שהובילה בני זוג להוליד ילד, שאלמלא אותה רשלנות, הייתה לידתו נמנעת. מדובר כמובן בילדים הסובלים ממומים מולדים קשים, כאלה שבעטיים אמורה המערכת הרפואית להמליץ להורים-לעתיד לבצע הפסקת הריון.

תיק עקרוני בנושא תלוי ועומד בעליון החל מ-2007, ובשל חשיבותו צורפה לדיון גם לשכת עורכי-הדין. היועץ המשפטי לממשלה מייצג בדיון את המדינה - הנתבעת בחלק מהתיקים. נשיאת העליון, דורית ביניש, הרחיבה תחילה את המותב היושב לדין לשבעה שופטים, ובהמשך לתשעה. אלא שטרם התקיים דיון בפני ההרכב המורחב, מאחר שכבר במארס הודיעה הפרקליטות כי היועמ"ש, יהודה וינשטיין, ושר המשפטים יעקב נאמן, החליטו להקים ועדה ציבורית שתבחן את הנושא ותציע תיקוני חקיקה.

ביניש התכוונה לאפשר לוועדה ארבעה חודשים בלבד, אלא שהוועדה הוקמה רק ביוני האחרון, והמועד להגשת מסקנותיה נקבע לאפריל 2012. השאלות שבהן עוסקת הוועדה, שבראשה עומד השופט בדימוס אליהו מצא, הן בין היתר - האם יש להתיר למי שנולד כתוצאה מעוולה לתבוע בשל העובדה שנולד, שכן אלמלא הרשלנות הנטענת, כלל לא היה בא לעולם; וכן, מה גבולותיה של עילת התביעה.

מניעת שחיתות רפואית

בין החברים בוועדת המומחים, נמצא גם עו"ד אסף פוזנר, המתמחה ברשלנות רפואית ואף מייצג את לשכת עוה"ד בעניין זה בעליון. בשבועות האחרונים סיימה הוועדה לשמוע עדויות מומחים ובעלי עניין, והחלה לקיים התייעצויות פנימיות. ישראל היא, ככל הנראה, פורצת דרך עולמית בתחום זה של דיני הרשלנות הרפואית, וההתפתחויות המשפטיות בנושא מעוררות עניין בעולם.

במקרה או שלא במקרה, ראיונות עם עו"ד פוזנר, אפרופו פרשת ההולדה בעוולה, התפרסמו בשבועות האחרונים בכמה וכמה מגזינים ברחבי העולם, למשל בקרואטיה, בברזיל, בספרד ואפילו במגזין "טיים".

"הילדים הישראלים התובעים בשל כך שנולדו", היא כותרת המאמר שהתפרסם בעניינו במגזין "Scientist", "העלייה במספר התביעות שהוגשו בשל הולדה בעוולה, 600 תביעות מאז התיק הראשון ב-1987, הובילה לחקירה ממשלתית בנושא.

"פוזנר אומר שרוב לקוחותיו בתחום זה הם זוגות החשים שהמערכת הרפואית איכזבה אותם בעקבות הבדיקות הגנטיות: "רופאים מרוויחים סכומי עתק מהורים-לעתיד המשלמים עבור בדיקות פרטיות, כמו אולטראסאונד. הם לא צריכים להתלונן אם כאשר מתגלה שהם היו רשלנים, מישהו תובע אותם. בלי ביקורת, המקצוע הרפואי יהפוך למושחת", נכתב במאמר.

פוזנר, ששמו הועלה שוב באחרונה כמועמד לבית המשפט העליון, אינו מייצג את הלשכה בוועדה הציבורית, אלא נבחר על-ידי השר מתוקף מומחיותו. על הרכב הוועדה, שאיננו כולל נציג מובהק של הלשכה, נמתחה ביקורת, נוכח עמדת היועמ"ש כי מדובר ב"וועדה שאיננה ועדה ציבורית רגילה, שכן, בין השאר, תפקידה יהיה לגבש את עמדת המדינה כמשיבה בתיק המתנהל בבית המשפט העליון".

במילים אחרות, נטען נגד הוועדה, תפקידה יהיה להמליץ על שינויי חקיקה, שיקטינו את החבות הנזיקית, לא לבחון באובייקטיביות את המצב המשפטי.

בעוד התיק העקרוני תלוי ועומד בעליון והוועדה יושבת על המדוכה, ממשיכים תיקי הולדה בעוולה להגיע להכרעות בערכאות השיפוט האחרות. השופטים יוסף שפירא מהמחוזי בירושלים ונשיאת המחוזי בחיפה, בלהה גילאור, נוקטים גישה, ולפיה אם הוכחו יסודות עוולת הרשלנות כלפי מי שנולד בעוולה, אין לזקוף נגדו את השיקול "באם טוב לו בחייו, אם לאו".

עמדה זו הובעה בעבר על-ידי השופטים אהרן ברק ושלמה לוין, בניגוד, למשל, לדעתם של השופטים מרים בן-פורת ודב לוין, שנקטו גישה הקרויה "טוב מותי מחיי". לדעת השופט שפירא, "אין כל אפשרות מעשית לבחון תחושה סובייקטיבית זו".

האיטיות של וינשטיין

כשהשופטת מרים נאור הסכימה, בתחילת נובמבר, לדחות ב-30 יום את כניסתו לכלא של האנס המורשע, נשיא המדינה לשעבר משה קצב, היה זה מעשה גאונות מצידה. היא ידעה שבסופו של דבר תגיע, ביום ה-14 לאחר מתן פסק הדין בערעור, עתירה לדיון נוסף, היא ידעה שהיא תלווה בבקשה לעיכוב ביצוע, היא ידעה שעד למתן החלטה ממילא יהיה צורך לעכב פעם נוספת, בצו ארעי, את כניסתו של קצב למאסר. בהחלטתה לתת 30 יום חסכה נאור את הדחייה הרביעית והחמישית וסיימה את הסאגה.

יש דחיות ויש דחיות. החלטתו של וינשטיין להיענות לבקשת סנגוריו של שר החוץ, אביגדור ליברמן, לדחות לינואר את השימוע בעניינו, שישיבותיו נקבעו לפני שבועות ארוכים לחודש דצמבר, איננה מעשה גאונות אלא מורך יד.

ההחלטה להעמיד לדין את ליברמן בכפוף לשימוע התקבלה כבר לפני שמונה חודשים. ממילא סובל תיק ליברמן מסחבת בלתי נסבלת, וכל החלטה שתתקבל במסגרתו משפיעה גם על לוח הזמנים הפוליטי.

אולי ניתנה הדחייה כדי למנוע לזות שפתיים - כעת כבר לא יוכלו הסנגורים עו"ד ירון קוסטליץ וחבריו לטעון נגד הסחבת, כשהם תורמים לה בעצמם. ואולי ניתנה הדחייה על בסיס תקדים אולמרט, שקיבל שלוש דחיות, לפני שנתקל בסירוב לדחות את השימוע בפרשת הולילינד בפעם הרביעית. מה שבטוח הוא, שהדחייה מסמנת קו חזק המאחד בין היועץ וינשטיין לפרקליט המדינה, משה לדור. השניים חלוקים בלא מעט נושאים, מגוף מבקר לפרקליטות ועד החוק להסתרת חומרי חקירה, אבל בעניין אחד הם שותפים נאמנים: לשניהם לא אצה הדרך לקבל החלטות.

הבלתי-נלאות של גיא-רון

3. לאחר שנחל כישלון בבחירות לראש לשכת עורכי-הדין, ובתוספת חטוטרת של המלצת משטרה להגיש נגדו כתב אישום חמור בעבירת שוחד, היו מי שהימרו שעו"ד יורי גיא-רון יירד מהבמה הציבורית. אבל גיא-רון ממשיך במאבקים הפנימיים בלשכה, מול הראש המכהן, עו"ד דורון ברזילי. תחילה השתלט גיא-רון על המועצה הארצית ועל ועדת הכספים של הלשכה, אחר-כך הביא לבחירת אנשיו לוועדה לבחירת שופטים, ובימים האחרונים כפה על ברזילי תקציב המקצץ דרמטית את כנפיו של הראש.

גיא-רון הביא להסטה ניכרת של תקציבים מהמוסדות המרכזיים של הלשכה אל עבר המחוזות, שם שולטים אנשיו בארבעה מחמשת המחוזות - כולם למעט מחוז ת"א, שבו מכהן עו"ד אפרים נוה, מאנשיו של ברזילי. מדובר אכן ביישום העקרונות, שנקבעו בפסקי דין בעתירות מינהליות שונות שניהלו המחנות הניצים בשנים האחרונות, אלא שאיש, בוודאי לא גיא-רון, לא טרח ליישמם, עד שגיא-רון איבד את השליטה על ראשות הלשכה.

"התקציב הוא תולדה של תפיסת עולם, שלפיה פעילות למען החברים צריכה להיעשות במחוזות", צוטטו חייליו של גיא-רון בעיתונות. מעניין. תפיסת העולם הזו נולדה בדיוק ביום שבו נודעו תוצאות הבחירות.

צרו איתנו קשר *5988