בועז צ'צ'יק, מנכ"ל כ.א.ל לשעבר, נחקר בחשד להלבנת הון

בסיס החקירה בחשיפת רישומים כוזבים, שהיו אמורים להסתיר פעילות לכאורה במאות מיליוני שקלים של חברת כ.א.ל אינטרנשיונל בתחומי ההימורים והפורנו מחו"ל

בועז צ'צ'יק, מנכ"ל חברת כ.א.ל לשעבר ומי שהיה גם יו"ר דירקטוריון חברת כ.א.ל אינטרנשיונל, נחקר הבוקר (א') ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בחשד למעורבות בביצוע עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על חוק איסור הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה ופעילות בניגוד לנוהלי בנק ישראל ורגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות בשנים 2006-2009.

החקירה החלה בעקבות חשדות לקיומם של רישומים כוזבים במסמכי חברת כ.א.ל אינטרנשיונל, שהסתירו את אופיין האמיתית של חברות הימורים ופורנו מחו"ל שאסורות לסליקה גם על פי נהלי חברת ויזה כ.א.ל, החברה האם. מהחקירה עלה חשד כי החברה הבת כ.א.ל אינטרנשיונל הפיקה בזמן פעילותה מאותה סליקה אסורה רווחים של מאות מיליוני שקלים. בנוסף לצ'צ'יק נחקרו אנשים נוספים.

בחודש מארס השנה, חשף משה ליכטמן ב"גלובס" כי נבדק חשש שיוזמה עסקית של המנכ"ל היוצא של כאל, בועז צ'צ'יק, לא קיבלה אישור של בנק ישראל ושל דירקטוריון כאל. מדובר ביוזמה משותפת לחברת כאל, לחברת הסליקה פייג'יאה (PAYGEA) בשליטת איש העסקים נתן ג'קובסון, ולאיש העסקים אלברט אלחדף.

על-פי הפרסום מחודש מארס, במחצית 2008 החליטו השלושה, ביוזמת צ'צ'יק, להקים גוף סליקה עסקי, שבו כאל תהיה שותפה, ואשר יהיה אטרקטיבי בזכות עמלות מופחתות, שיביאו נפח פעילות גדול - ורווח לשותפים. מבקר בנק דיסקונט, שלמה פיטשון, בדק את העסקה, ואת השאלה מדוע דירקטוריון כאל ודירקטוריון בנק דיסקונט לא ידעו על העסקה ולא אישרו אותה. עסקה מסוג כזה, של הקמת שותפות בין חברת כרטיסי אשראי לבין מאגד סליקה, מעוררת שאלה של חשש לניגוד עניינים ולהעדפת ספק מסוים. מכיוון שכאל היא תאגיד בנקאי, עסקה כזו גם מחייבת גילוי לבנק ישראל ואישורו. יש להניח כי אילו הדירקטוריון היה יודע על העסקה - לא היה מאשר אותה.

במרכז הרעיון העסקי עמדה הפעלת השותפות בראשות כאל במסגרת הפלטפורמה של ג'קובסון, אשר תציע לבתי עסק עמלות מופחתות כדי להביא לנפח פעילות גדול. על פי היוזמה, מודל חלוקת הרווחים של השותפים יהיה כדלקמן: נתן ג'קובסון ופייג'יאה - 45%; אלברט אלחדף (ידיד של צ'צ'יק, ופעיל בתחום הנדל"ן בקרואטיה) - 55%, שמתוכם יחזיק 50% בנאמנות עבור כ.א.ל. על פי תבנית העסקה, אם וכאשר כ.א.ל תממש את ה-50%, יישארו 5% בידי אלחדף. ג'קובסון, יהודי קנדי מטורונטו ששירת בצה"ל, איש עסקים פעיל ברוסיה, התמחה במכירת מוצרי פארמה באינטרנט (באמצעות חברת RX PAYMENTS), והתחבר לכאל כמאגד סליקה גדול באמצעות חברת פייג'יאה הרשומה בגיברלטר. ג'קובסון הוא ככל הנראה בעל נפח הפעילות הגדול ביותר מבין מאגדי הסליקה הפועלים באמצעות כאל.

באוקטובר 2008 הודיעה פייג'יאה באתר האינטרנט שלה כי חברת כאל העניקה לה בלעדיות בשירותי סליקת פורנו באינטרנט, עם כל סוגי כרטיסי האשראי. לדברי החברה, מחזור העסקים השנתי שלה בשמונה מדינות בעולם, ב-25 מטבעות, עם אלפי בתי עסק, הוא למעלה ממיליארד וחצי דולר. במרכז בדיקת המבקר, עמדה שאלת הדיווח לדירקטוריון כאל על היוזמה העסקית. מנכ"ל כאל הנכנס, ישראל דוד, היה דירקטור בכאל. יו"ר כאל, גיורא עופר, הנחה את מבקר הפנים פיטשון "ללכת עד הסוף" בביקורות שהוא עורך בכאל מאז נחשפו ב"גלובס" פרשיות הסליקה החריגה והקנסות שהוטלו על כאל מצד ענקי הסליקה ויזה (9 מיליון אירו שכאל גלגלה על בתי העסק) ומאסטרקארד (הודיה כי הקנס הוקטן ל-3.6 מיליון דולר).

הבדיקה השקטה של בנק ישראל

ב-27 באוגוסט 2009, חשף "גלובס" לראשונה כי בנק ישראל פתח בבדיקה שקטה של הנהלים והקשרים בין כרטיסי אשראי הישראליות לבין חברות סליקה באינטרנט ובתי עסק מקוונים. זאת, עקב חששות להלבנת הון שמקורה באתרי הימורים ופורנו, תחום רגיש ומסוכן מבחינת חברות האשראי אבל גם רווחי להפליא. החשש מהלבנת הון נובע מכך שמקור הכספים עלול להיות הימורים בלתי חוקיים.

בדיקת בנק ישראל נערכה לאחר שהועברו לבנקים הנחיות שכללו אזהרה ביחס לכניסת ארגוני הפשע לתחום הסליקה באינטרנט. בנק ישראל אף פנה אישית למנכ"לי הבנקים דאז - סמדר ברבר-צדיק מהבינלאומי, צבי זיו מהפועלים, אלי יונס ממזרחי טפחות, גליה מאור מלאומי וגיורא עופר מדיסקונט - ודרש מהם לא לכבד עסקות אינטרנטיות החשודות כבלתי חוקיות.

ההנחיות החדשות של בנק ישראל אסרו על חברות כרטיסי האשראי לאשר תשלום אם "קיים חשש כי העסקה הנה משחק אסור, הגרלה או הימורי". האיסור חל גם על חשש שהעסקה מנוגדת לחוק במדינה שבה הונפק הכרטיס.

על חברות האשראי נאסר אפילו להתקשר עם בתי עסק, בישראל או בחו"ל, "אשר על-פי המידע המצוי בידיהם, תחום פעילותם מהווה הפרה של הדין החל עליהם".

איך מתייחסות חברות כרטיסי אשראי לסליקת הימורים באינטרנט? ישראכרט, הגדולה שבין החברות, שנמצאת בשליטת בנק הפועלים, החליטה לא לסלוק לחלוטין הימורים או אתרי פורנו באינטרנט. לאומי קארד, בשליטת בנק לאומי, אימצה, בהנחייתה של מנכ"לית הבנק גליה מאור, מדיניות זהה.

ואולם, כ.א.ל החליטה אחרת. המדיניות של מנכ"ל החברה לשעבר, צ'צ'יק, הייתה שהחברה לא תאפשר סליקת הימורים של כרטיסי אשראי ישראליים, אך תאפשר סליקה של כרטיסים שלא הונפקו בישראל מבתי עסק שאינם ישראליים. כך, התשלומים של מחזיק כרטיס אשראי סיני שהימר בקזינו וירטואלי בגיברלטר, או של מחזיק כרטיס ברזילאי, שגולש באתר פורנו שוודי, יוכלו לעבור דרך כ.א.ל.

בהודעות לעיתונות מלפני שנתיים הדגיש צ'צ'יק את הסליקה הגלובלית באינטרנט כתחום הצומח במהירות והמהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של החברה הבת כ.א.ל נכסים.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988