מחפשים עיתונות בנרות

20 הדקות האחרונות של מהדורת החדשות הן גן עדן ליחצ"נים

מהדורת החדשות המרכזית, 20:00, ערוץ 2

עשרים הדקות האחרונות של מהדורת החדשות היומית של ערוץ 2 מוקדשות לכתבות בעלות גוון קליל ומחויך. בשפת הטלוויזיה מכנים זאת כ"החלק הרך של המהדורה", וכשמו כן הוא. עיתונות רכה, שבה לא שואלים שאלות קשות. ולכן זהו גן עדן ליחצ"נים בתחומי הבידור והתרבות, ולבעלי תפקידים ציבוריים בתחום הספורט. בכתבתו של בן מיטלמן לרגל מינויו של אלי גוטמן למאמן נבחרת ישראל בכדורגל, לא היה כל ביטוי להליך הבחירה של המאמן הנכנס, ולא נשמעה כל נימה של הסתייגות מהשכר שזה עומד לקבל: כ-250 אלף דולר לעונה.

היה ניתן לצפות ממהדורת חדשות רצינית לטיפול עיתונאי הולם בסוגיה הנידונה. אלא שמיטלמן לא דרש מעצמו לשאול, והיו"ר לא חש בצורך עז לשתף במידע. במקום, לוזון צולם כשהוא מדליק את החנוכייה ושר את הברכות בזיוף קל. "לוזון מזייף", מוסיף הכתב בבדיחות הדעת. אלא שלא לוזון היה זה שזייף.

בשם הבירוקרטיה

"סודות הכספים האבודים", ד' 22:00, YES דוקו

תחקיר של שרה צפרוני הוביל את ענבל פטל ועמנואל רוזן, במאי הסרט הדוקומנטרי הנ"ל, לנסות ולהתחקות אחר הסיבות שהביאו לכך שכספים ורכוש של יהודים וישראלים יוצאי מדינות ערב לא הועבר לידיהם. רוזן נוקב בסכום הכולל: 9 מיליארד דולר, שלטענתו נתקע היכן שהוא בדרך - או שהולאם על-ידי ממשלות מצרים, עיראק, מרוקו, או שהועבר בחלקו למדינת ישראל, ורק אז הולאם.

ההיסטוריה של מדינת ישראל מלמדת שאת כל הקשור בהשבת כספי ניצולים אופף עשן סמיך, כתעלומה מסתורית שתיפתר כנראה רק בחלוף ימיהם של בעלי הנכסים. המקרה שאותו בוחנים פטל ורוזן מסובך אף יותר, בעיקר בשל הקשרים המדיניים הבעייתיים בין ישראל למדינות ערב. אלא שמסתבר שמידה לא פחותה של קושי, מערימה דווקא הבירוקרטיה הישראלית על היורשים. זהו סרט צנוע ומעניין, ואף שהוא יושב על ז'אנר הדוקו-אקטיביזם, הוא חף מפומפוזיות. בעקיפין, מעוררת הצפייה בו שאלות לא רק על סוגיות כספים שנעלמו, אלא גם על תרבות יהודי ערב אשר הולכת ונשכחת.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא יומן קורונה?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988