2012 בטכנולוגיה: סמארטפון ב-100 דולר, אתרי קופונים ייעלמו

התחזיות של דלויט העולמית בתחומי הטכנולוגיה והמדיה ל-2012: המפרסמים ישתמשו ב-MRI, המשחקים החברתיים ייאלצו לחשוב על מודל הכנסות אחר, ועוד

שנת 2012, שרק החלה, טומנת בחובה - כמו בכל שנה - שינויים ותמורות רבות בשוק הטכנולוגיה והמדיה. השינויים הללו נובעים מיציאתם לשוק של סמארטפונים וטאבלטים חדשים, לצד מגזר האינטרנט שממשיך לצבור תאוצה לאחר שורה של הנפקות בשנה החולפת, והמתנה להנפקה הגדולה של פייסבוק.

מה שעלול להעיב על החגיגות הוא ההתמודדות עם משבר כלכלי-גלובלי, שעשוי להכות גם את העולם הזה.

מגזר ההיי-טק של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העולמית דלויט בחן מקרוב את הטרנדים בתחומי הטכנולוגיה והמדיה ב-2012, ו"גלובס" מציג את הממצאים הבולטים.

תעשיית הקופונים: כדאי להפחית את העמלות

אתרי הקופונים כבשו את השוק במהירות ב-2011, אך כשם שההתפשטות הייתה מהירה - כך גם הנפילה. בדלויט מעריכים כי מאות אתרים מתוך אלפים שפעילים היום ייסגרו ב-2012, מגמה שהחלה כבר בשלהי 2011. בד בבד, הערך הכולל של העסקאות ימשיך להישאר יציב ויעמוד על עשרות מיליארדי דולרים, לצד הכנסות של מיליארדי דולרים לחברות בשוק הקופונים ברחבי העולם.

על אף התחזית הקודרת בדלויט מדגישים כי השנה צפויים להצטרף גם אתרים חדשים לענף, בעיקר בשווקים מתעוררים שבהם השימוש באינטרנט והדיגיטליזציה צומחים.

בדלויט מעריכים כי השנה ישתמשו בקופונים בעיקר עסקים קטנים, שנעדרים יכולות שיווקיות עצמיות. עסקים גדולים יציעו יותר הנחות דרך ערוצי השיווק הפנימיים שלהם. בדלויט ממליצים לאתרי הקופונים להפחית את העמלות כדי להכניס יותר בתי עסק לשוק, ובכך להרחיב את המגוון וההיצע. כמו-כן הם מציינים כי ייתכן שעדיף לאתרים להתמקד בתחומי נישה ייחודיים, להציע יותר דילים, ולא להסתמך רק על גובה ההנחה כמקדם המכירות העיקרי.

לדברי רו"ח יגאל בריטמן, יו"ר ומנהל עסקים ראשי ב-Deloitte בריטמן אלמגור זהר, "גם בשוק הישראלי קמו שחקנים רבים בשנה החולפת, שחלקם אפילו לא הצליחו להציג היקפי פעילות משמעותיים. להערכתי נמשיך לראות בעתיד הקרוב קונסולידציה של שחקנים בתחום בישראל, ורכישה של שחקנים על-ידי קבוצות האינטרנט והמדיה המובילות".

אפליקציות: המספר גדל, ההכנסות לא

שנת 2011 נסגרה עם היצע של מיליון אפליקציות סלולריות למכשירים השונים בשוק, כשאפל ואנדרואיד של גוגל מובילים בראש. בדלויט מעריכים כי מספר זה יוכפל ב-2012, אך נראה שככל שהשוק גדל, שיעור האפליקציות שמורדות בתשלום ילך ויקטן. למעשה, אם מבודדים את האפליקציות הממותגות, עולה כי רק 20% מתוכן נהנות מיותר מ-1,000 הורדות.

כדי להגיע ליותר מ-90% מלקוחות האפליקציות, מפתחים צריכים להשקיע זמן ומאמץ כדי לפתח 360 גרסאות שונות לאפליקציה בהתבסס על השוני במערכות הפעלה, בשפות בולטות, בגודל מסך ובמהירויות המעבדים.

בדלויט מתייחסים גם למשקל שיש לחנויות האפליקציות. לטענת הפירמה, חנות שתציע אפליקציות עם צריכת חשמל נאותה, אבטחה וממשק ידידותי למשתמש - תהיה בעלת סיכויים גדולים יותר ללכוד את עיניהם של צרכנים. חנויות שירצו לבדל את עצמן מאחרות צריכות לשקול להציע מודלים עסקיים של מנויים, שיאפשרו לצרכן לקבל מגוון של אפליקציות.

בהקשר הישראלי מציין בריטמן כי "חברות סטארט-אפ רבות בישראל פועלות בזירת האפליקציות מתוך תקווה להפוך להבטחה גדולה אך כפי הנראה, חברות אלה יצליחו במקרה הטוב להימכר לשחקני הענק בתחום ובמקרים אחרים ייסגרו מבלי להחזיר את ההשקעה. תעשיית הטלקום חייבת להמשיך להיות מקור מרכזי לפיתוח טכנולוגיות בישראל".

גאדג'טים: המיתון לא מרתיע את הרוכשים

ההאטה הכלכלית העולמית שצפויה להמשיך וללוות אותנו גם ב-2012, פוסחת על ציבור רוכשי הגאדג'טים. לא מדובר רק במכורים, אלא גם באנשים "רגילים", שהבינו שסמארטפון או טאבלט הם הכרח. לפיכך, מעריכים בדלויט, הביקוש צפוי לעלות, והמכירות של מכשירים ניידים לצד טלוויזיות ומחשבים צפוי לזנק - במיוחד במדינות מתפתחות. בדלויט מבהירים, כי גם במדינות שבהן קיים חשש למיתון או לצמיחה מתונה, תתרחש עלייה במספר המכשירים הנמכרים - אם כי ייתכן שהיקף ההכנסות לא יצמח לאור ירידת מחירים. בפירמה מציינים כי הביקוש לטכנולוגיה ולגאדג'טים כה גדול, עד שמשפחה ממוצעת כבר לא מתלבטת בין רכישת טלוויזיה או מחשב, אלא מעדיפה לוותר על החופשה השנתית ולהשתמש בתקציב כדי לרכוש את שני המוצרים.

רוב הצרכנים, כך לפי דלויט, אינם לוקחים בחשבון עד כמה הגאדג'טים שהם רוכשים שווים את הכסף. כך, למשל, בטאבלט שעולה 500 דולר נעשה שימוש במשך 350-700 שעות בשנה - מה שמייצר עלות של 70 סנט לשעה.

לדברי רו"ח טל חן, שותף וראש מגזר ההיי-טק ב-Deloitte בריטמן אלמגור זהר, "הסמארטפון כבר לא נתפס כמוצר מותרות, אלא כמוצר בסיס בפלחי שוק רבים. ישראל מאמצת טכנולוגיות מוקדם יותר מכל מדינה מערבית ולכן גם חדירת הטאבלטים והסמארטפונים תמשיך להציג צמיחה ותהווה קרקע פורייה לפיתוחים טכנולוגיים סביבם".

סמארטפונים: לקבל עודף מ-100 דולר

בדלויט מעריכים כי עד סוף 2012 צפויים להיות בשימוש ברחבי העולם כחצי מיליארד מכשירים חכמים בעלות של פחות מ-100 דולר. הם אולי לא יהיו בעלי יכולות עיבוד גבוהות, אבל עבור לא מעט צרכנים המכשירים האלה, שמגיעים עם מסך מגע או מקלדת מלאה, עושים את העבודה.

בדלויט מעריכים כי ב-2012 יימכרו 300 מיליון יחידות של סמארטפונים מוזלים והם יהוו 20% ממכירות הטלפונים הסלולריים השנה. אחד ההבדלים המשמעותיים, לטענתם, בשנה הקרובה, יהיה הפיכת רכיב ה-WiFi, שמאפשר תקשורת דרך רשתות אלחוטיות, לפיצ'ר סטנדרטי במכשירים אלה. בדלויט מסבירים כי הצורך בסמארטפונים זולים מקביל לצורך שממלאים הנטבוקים שמספקים את צורכיהם של עשרות מיליוני אנשים שמחפשים מחשב, אבל לא בהכרח כזה שיהיה בעל מעבד חזק, זיכרון גדול או גרפיקה משופרת כמו של לפטופ.

מי שמהוות את שוק היעד המרכזי לסמארטפונים ב-100 דולר הן המדינות המתפתחות, שבהן שיעור החדירה של מחשבים אישיים ואינטרנט ביתי אמנם נמוך מ-20%, אך הצורך בתקשורת והעברת נתונים גדל. גם בשווקים המפותחים יש הזדמנות לשווק טלפונים אלה, בעיקר לבני-נוער.

החדירה של טלפונים אלה לשווקים צפויה להפעיל לחץ לא רק על יצרניות הטלפונים על מנת להוזיל עלויות יצור, אלא גם על מפתחי האפליקציות, שכן סביר להניח שהרוכשים של מכשירים אלה אינם מוכנים לשלם עבור הורדת אפליקציות.

משחקים חברתיים: המודל הכלכלי מתערער

האם ההצלחה של חברות כמו זינגה ומשחקים כמו פארמוויל הולכת ונשחקת? בדלויט מעריכים כי על יצרניות המשחקים החברתיים לחשוב מחדש על המודל הכלכלי שלהן. זאת, לאור העובדה כי השנה צפוי שיעור הצמיחה בהכנסות של יצרניות אלה לרדת מתחת ל-20%, לאחר שבשנתיים האחרונות נרשמה צמיחה תלת-ספרתית.

משחקים חברתיים, שמשוחקים דרך רשתות חברתיות, מתבססים על מודל חינמי, שכולל אלמנטים של תשלום בדרכים שונות (Freemium). המשמעות היא שהכסף נכנס דרך מכירת פריטים וירטואליים בתוך המשחקים עצמם.

ההצלחה של המשחקים החברתיים בשנים האחרונות נבעה הן מהגישה החינמית אך בעיקר בשל התוכן שפנה לשכבות גיל שונות והפך את הנשים לקהל היעד הדומיננטי. מעבר לכך, שישית מהשחקנים הם בני 60 פלוס. הבעיה היא שעל אף הפופולריות הרבה, רק 1%-3% מהמשתמשים במשחקים חברתיים שילמו על פריטים וירטואליים.

לטענת דלויט, המודלים הקיימים מונעים מיצרניות המשחקים החברתיים לקחת נתח גדול יותר מהכנסות שוק הגיימינג העולמי, המוערכות בכ-63 מיליארד דולר בשנה. לפיכך, מעריכים בדלויט, בעתיד הקרוב החברות צפויות לעבור למודלים כלכליים המבוססים על הכנסות מפרסום או מגביית תשלום ישיר עבור השימוש במשחקים - בעיקר עבור משחקים שדורשים עבודה רבה ועלויות ייצור גבוהות ובדומה למודלים של יצרניות המשחקים המסורתיות.

פרסום: סריקה מוחית לשיפור מוצרים

תעשיית הפרסום מחפשת ללא הפסקה אחר פתרונות טכנולוגיים, שיאפשרו למפרסמים להבין טוב יותר מה הצרכנים שלהם רוצים ומחפשים. הניסיון ליצור אינטראקציה בין המפרסם לבין הלקוח הסופי, הוליד שלל טכנולוגיות.

בדלויט מעריכים כי תעשיית הפרסום העולמית צפויה לקחת את השימוש הטכנולוגי עבור המפרסמים צעד אחד קדימה. בשנה הקרובה עתידה לאמץ התעשייה אל שורותיה יותר ויותר פתרון סריקה מוחית (fMRI). זוהי טכנולוגיה לא פולשנית, המאפשרת לסרוק ולמדוד פעילות מוחית על-מנת ללמוד על פעילות באזורים מסוימים של המוח האנושי והקשר שלהם לרגשות ומחשבות.

במהלך 2012, מעריכים בדלויט, אחוז גבוה ממכשירי ה-MRI יהיו בשימוש חברות מחקר בענף הפרסום והשיווק, על-מנת להעלות את אפקטיביות המסרים הפרסומיים.

למרות שהשימוש ב-MRI בתחום שנוי במחלוקת, בדלויט מצביעים על כך שכבר היום יש חברות המאמצות שיטות אלה, בהן חברות מענף המזון, ששינו את עיצוב האריזה ואף את טעמם של מאכלים מסוימים בהתאם לתוצאות מחקרים מסוג זה.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988