קראתי, שמעתי - קיבלתי?

באווירה שבה דברי המבקר הם דברי אלוהי חיים, נתניהו יתקשה להתעלם מהמלצותיו

1. למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, אין סמכות לפטר שר ולא להעביר שר מתפקיד אחד לאחר. סמכותו כסמכות שוטר, לחקור ולתת המלצות - ללא כוח משפטי מחייב וללא סנקציות משפטיות נלוות.

בפועל, בחוק: לינדנשטראוס כותב - ונתניהו מחליט. סמכות ראש הממשלה לומר: קראתי, שמעתי ולא קיבלתי, או קיבלתי רק חלק. טכנית, משפטית, אפשר שאפילו בג"ץ מורחב לא יוכל לעמוד מול זה.

האם בנימין נתניהו מסוגל להתנגד להמלצות לינדנשטראוס? זה הימור שרק נתניהו יכול לקחת. וסביר להניח שלא ייקח. מעמדו הציבורי של מבקר המדינה - בעיקר המבקר הנוכחי, הפועל בשנים של שפל עמוק באמון הציבור בדרגים האמורים לייצג ולהוביל אחריות ציבורית, בשנים של ריקנות וואקום - הופך את המלצותיו לדברי אלוהים חיים. בעת פרישתו, לינדנשטראוס מגיע לשיאו.

2. עד היום הכרנו "אחריות מיניסטריאלית" (שבאמצעותה חולצו מאחריות גולדה מאיר ומשה דיין, ראש הממשלה ושר הביטחון במחדל יום הכיפורים); "אחריות אישית" (שדרכה מצאו אשם והביאו לפיטורי רמטכ"ל אותה מלחמה דוד אלעזר); וועדת כאהן לאירועי סברה ושתילה טבעה את המונח "אחריות אישית עקיפה", המליצה לפטר את שר הביטחון דאז אריאל שרון, אבל השאירה אותו בתפקיד שר בלי תיק עם כמה משימות כבדות. כעת לינדנשטראוס ממציא מונח משלו - "אחריות מיוחדת".

לא המיניסטריאלית החלושה והמתחמקת ולא האחריות האישית האמיתית, שכן הקטסטרופה בשירותי הכבאות נמשכת וידועה כבר עשרות שנים. גם לא אחריות אישית עקיפה - אולי כי זה מונח שקבע מישהו אחר.

לכן, מהיום אמור: לינדנשטראוס = "אחריות מיוחדת". הפירוש: בקו המחבר בין האפס המיניסטריאלי לשיא שהוא אחריות אישית, קרובה האחריות המיוחדת יותר לאישית, אבל בעצם לא מגיעה אליה. זה אומר שהמבקר לא ממליץ על הדחת שר הפנים אלי ישי ושר האוצר יובל שטייניץ, אלא "רק" על העברתם מהתפקיד.

תוצאה אפשרית: אלי ישי יתחלף בשמחה בתפקיד עם עמיתו לש"ס אריאל אטיאס ויהיה שר השיכון. יובל שטייניץ? מסביבתו נרמז כי הוא או שר אוצר או שר חוץ או שר ביטחון, או חבר כנסת מן המניין. שנתניהו ישבור את הראש.

3. כותרות ראשיות בשני עיתונים חשפו הבוקר (א') את עמדת מבקר המדינה. "שטייניץ וישי אחראים אישית לאסון בכרמל", כותב "ידיעות אחרונות" בציטוט. "המבקר יקרא להדיח מתפקידם את ישי ושטייניץ בגלל מחדל הכרמל", כותב "הארץ".

האם כותרות היום הן בדיקה של משב הרוח? האם למשרד המבקר יש רצון לבדוק את התגובה הכללית לכוונות הללו ואחרי כן ינתב את עמדתו בהתאם? ואולי, רק אולי, נוכח העובדה שהמבקר פורש בעוד 5 חודשים וכבר החלו לרוץ שמות מועמדים להחליפו, החלה להיבנות דמותו של לינדנשטראוס כמבקר האמיץ והעצמאי האחרון?

זמן התגובות לטיוטה האחרונה של דוח האסון בכרמל, שתופץ בקרוב, יהיה אמנם מוגבל, אבל הדוח הסופי צפוי להתפרסם בעוד חודש חודשיים, סמוך לסיום תפקידו של המבקר. מכאן, שכוח עריפת ראשי שרים, שלוקח לידיו לינדנשטראוס, על-פי כותרות היום, הולכים ללוות את המהלכים הפוליטיים לבחירת המבקר או המבקרת הבאים, שכן החוק קובע כי את המבקר בוחר דרג פוליטי, חברי כנסת.

האם זה יביא לכך שהמבקר הבא יהיה חלש ונוח? האם בעצם העצמתו של לינדנשטראוס לרמה של קוטל שרים ומרעיד ממשלות - מובל משרד המבקר בדרכו של בית המשפט העליון, מימי אהרן ברק, שהגיע לעוצמה ושליטה כל-כך בלתי מוגבלים, עד שזה הביא לדרישה להפחית מעוצמתו? האם האיזון מופר?

4. לגמרי במקרה, הודיע היום בג"ץ את החלטתו בעניין משה אשר (אשר הומלץ על-ידי ועדת האיתור לתפקיד מנהל רשות המסים, אולם השר האחראי שטייניץ בחר שלא לקבל את ההמלצה בשל העדר ניסיון ניהולי הולם לתפקיד).

האם החלטת בג"ץ, שמשמעותה לכפות על שר החלטה שאינה מקובלת עליו, אומרת שהשופטים מקבלים על עצמם "אחריות מיניסטריאלית", "אחריות אישית", "אחריות אישית עקיפה" או "אחריות מיוחדת" לעתיד רשות המסים? האם משמעות שני אירועי היום אינה סותרת?

5. מתברר כי יש פער נרחב ועמוק בין טיוטה ראשונה לשנייה. אפשר שמדובר בהליך ביקורת מקובל שבו מתגלים עוד ועוד ממצאים. עם זאת, יש הטוענים כי אפשר שהטיוטה הראשונה נועדה להרגיע את המבוקרים, לרכך אותם, ואז הם יאפשרו לעצמם לשחרר את הפה. השוטר הטוב והשוטר הרע.

6. מה יישאר מדוח האסון אחרי עריפת הראשים? הרי מהות העניין היא לא ישי או שטייניץ, גם לא לינדנשטראוס. המטרה היא לתקן, שלא יחזור אסון כזה ודומים לו. לשם כך יש לצפות שהדוח יקיים דיון מהותי על אופן עבודת השרים בממשלה.

בכלל זה השאלה: האם על האוצר להעביר אוטומטית, תמיד, עשרות מיליוני שקלים למערכות כושלות ולא להתנות את ההזרמה הממשלתית בתיקונים, אחריות ובקרה? הרי ידוע וברור שמערך כיבוי האש בישראל היה כושל ונחשל, והתנהל תוך בזבוז כספים אדיר וחלוקת טובות הנאה מוניציפליות.

האם אסור היה לאוצר, אחרי שהעביר עשרות מיליוני שקלים למטרות שלא מומשו, להתנות העברת כספים בביצוע רפורמה? האם זה לא תואם את האינטרס והכיס הציבורי?

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988