מלחמת החפירות של קשת ו"ידיעות"

שוק התקשורת הולך ומתחלק בין קשת ו"ידיעות אחרונות" באופן שעלול להיות מסוכן

1. מזמן לא עסקנו ביריבות בין "ידיעות אחרונות" לזכיינית ערוץ 2 קשת. המציאות, שבה שני הכוחות המשמעותיים הללו מתנהלים באיבה הדדית, בדרך-כלל סמויה מהעין, והפכה כה שגרתית, עד שאולי חשבנו שזה תקין.

אלא שהקרב הזו לא באמת נפסק, והשוק הולך ומתחלק בין "הם" ו"אנחנו" באופן שעלול להיות מסוכן. המהלך האחרון במשחק השח הזה הוא השקתו הקרובה של מגזין סופשבוע אינטרנטי מושקע של קשת באתר mako.

אולי זו לא הסיבה שבגללה mako מקימה בימים אלה מגזין אינטרנטי שיעלה רק בסופ"ש. במערכת האתר מבית הזכיינית החזקה מדברים על הרגשה שהבשילה העת - צעירים יכולים היום לשבת מול מסך המחשב וממש לקרוא כתבה ארוכה ומפורטת באינטרנט.

אלה ישראלים שהולכים ומתנתקים מהרגש המיוחד שיש למבוגרים יותר לערימות הנייר. הם לא צריכים עוד את טקס יום שישי ושבת הכולל כורסה-עיתון-קפה.

גם המחשב היום אחר. הוא משתלב כהלכה עם כל תנוחה נוחה. ברגע שהסנטימנט לנייר מתפוגג, נשאר רק התוכן הכתוב, וב-mako מאמינים שאנחנו כבר שם.

2. אך אין להיתמם ולנתק את המהלך הזה מהמאבק הכמעט בלתי הגיוני בין שתי מעצמות התקשורת. הרי קשת סובלת זמן רב (אך שורדת בהצלחה) מחסם כניסה לאחד מהיכלי הקידום היעילים ביותר שקיימים והוא מוספי ומגזיני "ידיעות אחרונות".

השורש לכל זה הוא התחושה ב"ידיעות" לפיה מוצרי קשת השונים, ובראשם mako, הם איום, ואין להם רוח גבית. עיתונאים ב"ידיעות" וב-ynet יודעים שקשת היא האויב. לא רק שלא מקדמים שם את תוכניותיה - אלא אף מחפשים את שגיאותיה.

אלא שהפרנויה הזו דחפה את קשת בדיוק למחוזות שנמנעו ממנה - המגזין - והיא עושה זאת בזירה לא מפוקחת (בניגוד לערוץ 2) שבה הרגולטור היחיד הוא אבי ניר. בדומה לכל עולמות התוכן של "ידיעות", שם המסדיר הוא נוני מוזס.

בעולם המשברי של שוק התקשורת הישראלי, דווקא רגיעה בין קשת ל"ידיעות" יכולה הייתה להיות גלגל הצלה. לו כל אחד היה יודע את גבולותיו הסבירים ודואג שהאחר יתקיים בהצלחה במחוזותיו שלו, קשת ו"ידיעות" היו יכולות לקיים את הברית המשמעותית החשובה ביותר.

הרי מלחמת החפירות תיבלם בשלב מסוים, מן ההכרח. אלא שאז יישאר חייל אחד שיביט בשני עין בעין.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988