"העליון הטיל מכה כואבת ולא צודקת על זוגות העובדים יחד"

מומחה המס עו"ד משה שקל מבקר את פסק הדין שלפיו חישוב המס של זוגות נשואים, בגין הכנסותיהם מחברה שבבעלותם, הוא מאוחד ולא נפרד ■ המשמעות: תשלום מס גבוה יותר לעומת זה הנגבה מזוגות נשואים העובדים במקומות שונים

סערת המס סביב הכרעתו של בית המשפט העליון בפסק דין מלכיאלי, שבמסגרתו נקבע כי חישוב המס של בני-זוג המחזיקים במשותף במניות חברה, המשלמת את שכרם, הוא מאוחד - עדיין לא שככה.

בשעה שהבקשה לערוך דיון נוסף בהכרעה מנוסחת על-ידי עורכי הדין בתיק - מתוך כוונה להגישה בימים הקרובים - מומחי מס נוספים מצטרפים לביקורת על ההלכה שנקבעה בעליון.

אל המבקרים מצטרף גם עו"ד משה שקל, ממומחי המס הבולטים בארץ, שלדבריו "בית המשפט העליון הטיל מכה כואבת ולא צודקת על אלפי זוגות נשואים בישראל העובדים יחד בעסק שבבעלות אחד מהם או שניהם".

פסק הדין ניתן ב-3 ערעורים, שנדונו במאוחד על פסקי דין סותרים שניתנו בבתי המשפט המחוזיים בשנת 2009. בנוגע לשלילת זכותם של זוגות נשואים לחישוב מס נפרד על הכנסותיהם מחברה שבבעלותם, קיבל בית המשפט העליון את עמדת רשות המסים, אשר אומצה בבתי המשפט המחוזיים "הדרומיים" (בבאר-שבע), ודחה את עמדת הנישומים, אשר אומצה בבתי המשפט "הצפוניים" (בתל-אביב ובנצרת).

הלכה למעשה, פסק הדין החדש של המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין (בהסכמת השופטים יורם דנציגר וניל הנדל), הופך את תוצאת פסק דינו של העליון מ-2003 (פרשת קלס) ומגדיל את חבויות המס של בני-הזוג.

3 הזוגות פנו לפקידי המס המחוזיים וביקשו שכל אחד מבני-הזוג יגיש שומת מס נפרדת, בהתבסס על הטענה כי סעיף 66(א) לפקודת מס הכנסה קובע דרישת אי-תלות בין הכנסתו של בן-הזוג האחד לבין הכנסתו של האחר. בית המשפט העליון קבע כי דרישת אי-התלות מהווה חזקה חלוטה, ודחה את בקשותיהם.

בני-זוג העובדים במקומות שונים זכאים לחישוב מס לפי מדרגות המס השולי של כל אחד מהם. לעומת זאת, לפי הלכת מלכיאלי, כאשר הזוג הנשוי עובד באותו עסק- הכנסות שניהם יחושבו כאילו הם הכנסותיו של יחיד. כלומר, הכנסות בן-הזוג ה"שני" יצטרפו למדרגת המס הגבוהה ביותר החלה על הכנסותיו של בן-הזוג ה"ראשון". בני-הזוג יופלו לרעה יחסית לאלה העובדים במקומות שונים, משום שהם יאבדו את הזכות לשיעור המס הנמוך על חלק מהכנסותיהם.

שקל אומר כי "על-פי פסק הדין יראו לצורכי מס את הכנסתם של בני-זוג מאותו עסק שבבעלותם שהם עובדים בו, כאילו היא שייכת במלואה לאחד מהם, על כל המשתמע מכך לעניין שלילת האפשרות של שני בני-הזוג ליהנות מחישוב מס פרוגרסיבי ומתן נקודות זיכוי לכל אחד מהם בנפרד".

השיקול: יעילות אדמיניסטרטיבית

לדברי שקל, "לכאורה, הפסיקה הוסיפה רבות לתקציב המדינה - יש האומרים כי נחסכו בכך כחצי מיליארד שקל לתקציב, אך השאלה היא האם היא הוסיפה רבות לזכות הנישומים לתשלום מס אמת, ליוקרתו ולכבודו של בית המשפט עצמו; ומעבר לזאת, אני לא משוכנע כלל כי בחישוב הכולל פסיקה זו אכן הוסיפה רבות להכנסות המדינה ממסים. ייתכן כי בחישוב הכולל עמדתה העיקשת, הדווקנית, האנטי-כלכלית והלא צודקת של רשות המסים, שקיבלה גיבוי בפסק הדין, יכולה לגרוע מהכנסות המדינה ממסים".

ושקל מסביר: "בית המשפט העליון מציין ברוב הגינותו כי קביעתו זו יוצרת עוול לאותם 3 זוגות שהופיעו בפניו, ומן הסתם לאלפי זוגות אחרים הנמצאים במצב דומה, ומפלה אותם לרעה לעומת כל אזרח העובד למחייתו ונהנה מחישוב מס פרוגרסיבי על שכרו, בלי שיצרפו שכר זה לשכר של אדם אחר, לרבות לשכר בן-זוגו או בת-זוגו.

"לשיטת בית המשפט, הגם שהוראת סעיף 66 (ד) לפקודה הינה הוראה אנטי-תכנונית אשר נועדה למנוע מניפולציות ופיקציות; והגם שלא אלה היו המקרים של 3 הזוגות שהופיעו בפניו, ששם עבודת האישה בעסק הרשום על-שם הבעל או על-שם שני בני-הזוג הייתה עבודה 'אמיתית' שלא נועדה לחסוך מס; והגם שהפקודה קובעת חזקות תלות בין הכנסות בני-הזוג, הניתנות לסתירה על-ידי בני-הזוג - למרות כל אלה העדיף בית המשפט את הפרשנות שלפיה דרישת אי-התלות עצמה הינה חזקה חלוטה (שאינה ניתנת לסתירה), תוך שימוש בשיקול של יעילות אדמיניסטרטיבית.

כלומר, "בדרכו הפרשנית, בחר בית המשפט העליון להעדיף את השיקול של יעילות אדמיניסטרטיבית על פני השיקול של מס אמת. עם כל החשיבות שיש לייחס לשיקול של יעילות אדמיניסטרטיבית, נדמה שאדם שחושב שעל בית המשפט לבקש לעשות משפט צדק גם בתחומי המס, מתקשה שלא לנוע בחוסר נוחות בכיסאו בשעה שהוא קורא את הדברים".

שקל - אשר ייצג בין היתר את ורד פרי בתיק שבו נקבע כי נשים עובדות זכאיות לניכוי מס על חלק מהוצאות הטיפול בילדים - מתקומם מהמשמעויות הרחבות העולות מפסק הדין.

"ראשית, קשה לקבל את הרעיון שבעימות הישיר שבין הערך של 'מס אמת' ובין השיקול של יעילות אדמיניסטרטיבית, בית המשפט ייתן ידו לתוצאה שדווקא ידה של היעילות האדמיניסטרטיבית - תהיה על העליונה.

"שנית, בנסיבות העניין, בית המשפט יכול היה לחשוב על אלטרנטיבות אחרות להשגת יעילות אדמיניסטרטיבית, ולא על דרך מתן פרשנות לסעיף חקיקה שעושה עוול עם נישומים ישרי דרך, חפים מכל מניפולציות, שלהם לא הותיר בית המשפט כל אלטרנטיבה זולת תשלום מס לא צודק.

"שלישית, קיימת מידה לא מעטה של היתממות בהפניית הנישומים האומללים שהופיעו בפניו למצוא מזור לעוול המס שנוצר להם אל המחוקק, על מנת שהוא ישנה את החוק באופן שימנע שימוש ציני מצידה של רשות המסים בהוראה אנטי-תכנונית על מנת לגבות מס משני בני-זוג שעובדים באותו עסק שבבעלותם, תוך הפלייתם מול זוגות נשואים העובדים במקומות שונים".

רוח של שמרנות

שקל מביא את פרשת ורד פרי כדוגמה לכך שהמחוקק אינו הכתובת הנכונה עבור הנישומים: "האם נשתכח מבית המשפט שאותו המחוקק בלחץ משרד האוצר, נתן את ידו בעבר הלא רחוק לחקיקת מס בלתי צודקת בעליל שהפכה על-פיה לא אחת את החלטות בית המשפט עצמו. כך, למשל, בתיקון 170 לפקודה שביטל את תוצאות פסק הדין בעניינה של ורד פרי".

לדבריו, הציבור צריך להיות מוטרד גם מהמסר שבית המשפט העליון מעביר בנוגע למאבק הקיים בין הכיס הציבורי לכיס הפרטי: "גם אם נאמר שיש להעדיף את הכיס הציבורי על פני הכיס הפרטי, וזאת בניגוד לפסיקה קודמת של בית המשפט העליון, וגם אם נאמר שהערך של יעילות המס אינו נופל בחשיבותו מהערך של תשלום מס אמת - הרי שגם בנסיבות שעמדו בפני בית המשפט, אין מדובר בערכים מתנגשים.

"לא תמיד השיקול של יעילות אדמיניסטרטיבית מקדם את הערך של יעילות המס. להיפך, הניסיון מלמד כי כאשר המס אינו צודק, כך גם גוברת הנטייה אצל ציבור הנישומים לעשות כל מאמץ על מנת להתחמק ממנו בכל דרך אפשרית. ודרכים - לא חסרות.

"בעניינם של זוגות נשואים הדומים לאלה שהופיעו בפני בית המשפט, לא יהיה מפתיע למצוא בשנים הקרובות תופעות 'מעניינות', החל מפיצול העסק המשותף, המשך במעבר לשיטות עבודה במתכונת אחרת מזו שהייתה נהוגה עד היום בין בני-הזוג, וכלה בגירושים פיקטיביים. במילים אחרות, לעיתים דווקא הדרך לנסות ולהשיג יעילות אדמיניסטרטיבית יכולה לפעול נגד הערך של יעילות המס בשעה שתוצאתה היא פגיעה בערך של מס אמת".

ושקל מסכם: "כשקוראים את פסק הדין, אין מנוס ממחשבה שרוח חדשה של שמרנות ואי-התערבות מנשבת במסדרונות בית המשפט העליון, וכי שסתום ההגנה שהוא העמיד לנישומים ישרי-דרך מפני עריצותה של הרשות המבצעת (רשות המסים) מתפוגג והולך".

הפיכת ההלכה
 הפיכת ההלכה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988