תביעה נגד הזוג ריכטר: כבדו הסכם למכירת וילה בארסוף

מתביעה שהוגשה נגד קובי ויהודית ריכטר עולה כי נכס בבעלותם במושב ארסוף נמכר ללא ידיעתם, ע"י עורך דין שהחזיקו עבורם בנאמנות עיוורת ■ התובע טוען כי יש לחייבם לכבד את הסכם המכר, מאחר שלא טרחו לרשום את הבית על שמם

האם וילה במושב ארסוף השייכת לקובי וליהודית ריכטר, בעלי חברת מדינול, ששווייה נאמד ב-8.5 מיליון דולר, נמכרה ללא ידיעת הזוג ריכטר לאזרח בריטי בשם בנימין כהן? כך טוען כהן בתביעה שהגיש לבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה נגד בני-הזוג ריכטר, עו"ד יעקב הרכבי ולשכת רישום המקרקעין בנתניה.

כהן טוען, באמצעות עורכי הדין איל רוזובסקי ודן סלע ממשרד צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר, טולידאנו, כי יעקב ויהודית ריכטר דורשים ממנו לבטל הסכם לרכישת ביתם, בטענה כי הם כלל לא היו מודעים לעסקה, ומי שמכר את הווילה היה נאמן מטעמם ולא הבעלים האמיתיים של הנכס.

המקרה המוזר החל באביב 2008, אז יצר עו"ד הרכבי, בן-דודה של יהודית ריכטר, קשר עם בנימין כהן, אזרח בריטי המתגורר בארה"ב, וניסה לשכנעו להשקיע במיזם נדל"ן ברומניה שאותו יזם הרכבי ביחד עם שותפים, בהם אדם בשם גיא בצלאל.

על-פי התביעה שהגיש כהן, הרכבי הסביר לו כי הוא אינו יכול לקבל מימון לעסקה ברומניה, והציע להעמיד כבטוחה להחזר ההשקעה של כהן וילה שבבעלותו במושב ארסוף.

לדברי כהן, הרכבי הסתיר ממנו באותה עת כי הווילה שייכת לבני-הזוג ריכטר ואמר לו כי היא שייכת להרכבי ואף רשומה על שמו. כהן טוען עוד כי עו"ד מטעמו בדק את נסח הטאבו של הווילה, "שאכן שיקף את הצהרתו של עו"ד הרכבי שלפיה הוא הבעלים הבלעדי של הנכס".

נמכרה ב-7 מיליון דולר

על-פי התביעה, לאחר שכהן השתכנע כי הווילה שייכת להרכבי וכי מדובר בהשקעה כדאית, הוא התרצה והלווה להרכבי 5 מיליון דולר, שאמורים היו לשמש לרכישת מיזם הנדל"ן ברומניה.

על-פי התביעה, בחוזה ההלוואה שנערך במאי 2008 הוסכם כי להבטחת השקעתו של כהן יעמיד הרכבי כבטוחה משכנתא מדרגה ראשונה, לא מוגבלת בסכום, על זכות הבעלות הרשומה שלו בווילה בארסוף. הסכם ההלוואה הבטיח לכהן עוד כי אם הסכומים שהלווה לא ישולמו לו בהתאם להסכם - הוא יוכל לממש את המשכנתא על הווילה, או לרכוש אותה, דרך ויתור על החוב.

בהמשך, נטען בתביעה, הפר הרכבי את הסכם ההלוואה בדרכים שונות, וכהן החל לפעול למימוש ההסכם ולהעברת הווילה לבעלותו.

על-פי התביעה, בפברואר 2009, התקשרו כהן והרכבי בחוזה משלים, שבו הוסכם כי לשם פירעון חובו, הרכבי ימכור לכהן את הווילה בארסוף תמורת 7 מיליון דולר, על דרך ויתור על החוב.

לדברי כהן, הרכבי חתם על הסכם למכירת הבית וכן על טופסי דיווח לרשות המסים, כדי לאפשר את ביצוע ההסכם. בהמשך, ולאחר שהרכבי לא הצליח לשלם את החוב רשם כהן, באמצעות בא-כוחו, הערת אזהרה על הבית, לטובת כהן. לטענתו, לשם השלמת העסקה הוועד המקומי ארסוף אף אישר למועצה האזורית חוף השרון כי אין מניעה להעביר את הנכס לבעלותו.

אולם, טוען כהן, ביולי 2009, נודע לו מפיה של אחותו, מרים יעקבי, שהייתה מיופת-כוחו בארץ וביצעה בשמו את כל הפעולות מול הרכבי, כי ב-13 ביולי נרשמה לפתע הערת אזהרה על הווילה בארסוף לטובת הזוג ריכטר. ואז התברר לכהן כי כבר בשנת 2001 נערך הסכם נאמנות בין הזוג ריכטר לבין הרכבי, שלפיו הרכבי רכש את הווילה בארסוף כנאמן עבור הזוג ריכטר.

אצבע מאשימה לזוג ריכטר

התובע טוען כי בהמשך טענו הזוג ריכטר כי הרכבי החזיק בנכס בארסוף בנאמנות נסתרת עבורם מאז 2001, ולכן כל העסקאות שביצע הרכבי בקשר לווילה הן בגדר הפרת הנאמנות ואין להן תוקף.

כהן מפנה אצבע מאשימה כלפי הזוג ריכטר, וטוען כי הם נמנעו לאורך השנים מרישום פומבי של זכויותיהם בווילה, ואת הערת האזהרה עליה רשמו רק לאחר שנודע להם על העסקה שביצע הרכבי עם כהן.

לטענתו, בני-הזוג אף הפעילו עליו לחץ כבד לוותר על זכויותיו, לרבות איום של ריכטר כי אם כהן יעמוד על זכויותיו - "הדבר יפגע באמו של התובע (בת 80) ובבית-הכנסת שאותו היא פוקדת".

עוד טוען כהן בתביעה כי "בפגישות שהתקיימו בין הצדדים", הבהיר הזוג ריכטר לאחות יעקבי כי הם אנשי עסקים בעלי ניסיון רב בתביעות משפטיות ארוכות. "בלי לפרט את טענותיהם איימו ריכטר כי מאבק משפטי בין הצדדים יערב את בני משפחתו של כהן, יהיה כרוך בתלונות שונות לרשויות ויגרום לו נזק קשה".

כהן מוסיף כי "באי-רישום זכויותיהם במשך שנים כה רבות נהגו יעקב ויהודית ריכטר ברשלנות ובחוסר תום-לב"; ואילו הוא ידע או היה חושד כי עו"ד הרכבי הוא נאמן עבור מאן-דהוא, לא היה כורת הסכם עמו, שבו הבית משמש כביטחון לכספו.

לאור האמור, מבקש כהן מבית המשפט כי יורה על אכיפת ההסכם והעברת ביתם של הזוג ריכטר לבעלותו. לחלופין, מבקש כהן כי בית המשפט יצהיר כי עו"ד הרכבי הפר את הסכם ההלוואה וכי כהן רשאי לממש את המשכנתא שנרשמה לטובתו על הווילה.

הזוג ריכטר: "הוליכו אותנו שולל"

מטעמם של בני הזוג ריכטר נמסר בתגובה: "צר לנו שההסתבכות של קרוב משפחתנו עם גורמים כספיים לא לגיטימיים גרמה למעילתו ולהפרת האמון שנתנו בו. נכונותנו לתמוך בו במשך תקופה ארוכה הביאה בסופו של דבר לניצול של רצוננו הטוב, להולכתנו שולל ולניסיון לפגוע בנו. מעולם לא פגשנו או דיברנו עם התובע. מדובר בשימוש ציני בהליך משפטי ובניסיון לסחטנות".

מדינול שבבעלות הזוג פיתחה סטנטים לעורקי הלב

יעקב (קובי, 67) ויהודית ריכטר הם מאנשי העסקים העשירים בישראל, והם בעליה של חברת מדינול המייצרת מכשור רפואי. הונם נאמד במאות מיליוני דולרים לפחות.

קובי ריכטר גדל בקיבוץ רמת יוחנן. בעת שירותו הצבאי עבר קורס טיס ושירת כטייס קרב בחיל האוויר. ריכטר הוא טייס עטור תהילה, שלזכותו נזקפות 12 הפלות של מטוסי אויב.

בתקופת שירותו הצבאי הכיר ריכטר את רעייתו לעתיד, יהודית, ששירתה כקצינה בבסיס רמת-דוד. לזוג ריכטר 3 ילדים. כבר בזמן שירותו הצבאי פנה ריכטר לאקדמיה ללימודים גבוהים, וב-1979 הוא השלים ב-MIT פוסט-דוקטורט שעסק בחקר המוח. גם ליהודית ריכטר תואר דוקטור, בפסיכולוגיה חברתית, מאוניברסיטת בוסטון.

לאחר שחרורו מהצבא בשנת 1986, בדרגת אל"מ, הקים ריכטר ביחד עם אחיו יוחאי את חברת אורבוט שעסקה בייצור מערכות בדיקה של רכיבים אלקטרוניים.

שנים מספר אחר-כך, ב-1992, הקים הזוג ריכטר את חברת הביוטכנולוגיה מדינול ביחד עם גרגורי פנחסיק, עולה חדש מאוקראינה שהציג בפני ריכטר פטנט לייצור תומכים (סטנטים) לעורקי לב. מדינול פיתחה וייצרה סטנטים לטיפולים קרדיולוגיים וזכתה להצלחה מסחררת.

במהלך השנים היה קובי ריכטר מעורב במיזמים עסקיים רבים נוספים, ובין היתר הקים וניהל את קרן הון הסיכון מרתון, שנמכרה ב-1.9 מיליארד דולר.

צרו איתנו קשר *5988