אשת השבוע: דורית ביניש

שוב היא תיקנה בעקיפין את הקלקול בשיח שהכריז על סוף עידן ביניש ותחילת עידן גרוניס

היא לא הסכימה לקצר את תקופת נשיאותה אפילו לא ביום אחד. חמש שנים וחצי, ולא יום פחות - זה הזמן שדרשה דורית ביניש לבלות על כס נשיאת בית המשפט העליון. פנו אליה, אמרו לה, הציעו לה לוותר על 41 ימים, לפרוש חודש וחצי מוקדם יותר כדי לאפשר לבא אחריה בשרשרת הוותק בעליון, השופט אשר גרוניס, להתמנות לנשיא בלי שיהיה צורך לשנות את החוק למענו. ביניש לא הייתה מוכנה לשמוע. בסופו של דבר יתמנה גרוניס לנשיא, אבל בדרך כבר הוכתם בחוק שנחקק על שמו.

לא שביניש מבקשת לגדוע את שרשרת הסניוריטי, היא פשוט לא מוכנה לתת לגרוניס סנטימטר אחד של כבוד ויקר יותר ממה שמגיע לו לפי הפרוטוקול. אפשר שביום שלישי הקרוב, בטקס הפרישה החגיגי שלה מבית המשפט העליון, היא תנסה להוכיח ההיפך, עם איזו נשיקה נשיאותית בינה לבין הנשיא הנכנס, שאולי תלווה באיזה חיבוק אמיץ.

ביניש עושה דברים כאלה, מוכיחה לתקשורת שהמציאות שונה ממה שכותבים. אפילו בטקסי השבעה חגיגיים לשופטים חדשים בעליון, כפי שהיה השבוע במשכן נשיאי ישראל, היא התעקשה להצהיר שבניגוד לפרסומים, השופט החדש צבי זילברטל אינו ממקורביה. גם הביקורת התקשורתית על השופט נעם סולברג, על כך שפסקי הדין שלו משקפים את היותו מתנחל חובש כיפה, הטרידה את ביניש עד כדי שטרחה להביע על כך צער בפומבי.

אבל כל זה היה רק הפתיח לאותו יום, שבערבו - באופן בלתי חגיגי בעליל - פרסם בית המשפט העליון באתר האינטרנט שלו את פסק הדין המטלטל שביטל את חוק טל. ככה ביניש פועלת כשהיא מבקשת להרחיק מעצמה את הסערה הפוליטית: בלי הודעה מוקדמת, בלי הקראה טקסית של פסק הדין באולם המשפט. אלא שכל החשאיות שבעולם לא יכולה להסתיר את התהום העמוקה המתגלה בפסק הדין, בין ביניש ורוב עמיתיה לעליון לבין גרוניס.

זה לא רק שהפעם, בניגוד לפסק הדין החשוב הקודם שפורסם (בפרשת חוק האזרחות), היא מובילה את דעת הרוב וגרוניס את המיעוט. זו הרטוריקה, ההתנצחות בתוך פסק הדין בין הגישה שמבטא גרוניס, ולפיה בית המשפט צריך להימנע מלהכניס את עצמו לנושאים כמו גיוס תלמידי הישיבות - לבין התעקשותה של ביניש שלא לברוח מבחינה חוקתית, גם אם מדובר בעניין שבעטיו בית המשפט יספוג אש.

ואולי היה זה מופע נוסף של הכישורים הפוליטיים שלה: איכשהו, פסק הדין זכה לתשואות מימין ומשמאל, פתאום אפילו ליברמן ודוד רותם מברכים על פסיקה סופר-אקטיביסטית של בית המשפט העליון, המבטל דבר חקיקה.

דורית בייניש חוק טל / אייר: גיל ג'יבלי
 דורית בייניש חוק טל / אייר: גיל ג'יבלי

מסר ציבורי

ובכל זאת, נדמה שבפסק הדין הזה שיגרה ביניש מסר חזק, לא רק לכיוון המערכת הפוליטית, אלא גם לעבר גרוניס עצמו. יידע לו הנשיא הבא שביניש אולי הולכת, אבל רוחה תמשיך לשלוט בנעשה בקומת השופטים הסטרילית בהיכל השיש.

הנשיאה היוצאת הצליחה לא רק לבודד את גרוניס בדעת המיעוט; רוב השופטים שתמכו בדעתה טרחו והשיבו לו מנה אחת אפיים, על הדברים הקצרים שכתב בפסק הדין. כל כך קצרים, שהם עשויים אפילו להיתפס כזלזול בעמיתיו השופטים, כאילו כל האנליזות ודברי החוכמה שהם שפכו לא ראויים ליותר משלוש-ארבע פסקאות של תגובה מטעמו.

גם זה סוג של מסר ציבורי מצד ביניש: שוב היא מתקנת בעקיפין את הקלקולים בשיח התקשורתי, שדיברו על סוף עידן ביניש ותחילת עידן גרוניס. לא סוף ולא נעל מתעופפת, ואין גם סיבה להגדיר את התקופה על פי כהונת הנשיא. גרוניס הוא בסך הכול שופט נוסף, ראשון בין שווים, שיצטרך להמשיך להתעמת אידיאולוגית, אם לא עם ביניש עצמה, אז עם ממשיכי דרכה.

yuval-y@globes.co.il

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988