היום בקונגרס: ישראל תקבל כמיליארד דולר להגנה מפני טילים

(עדכון) - בסך הכל יסתכם הסיוע הצבאי לישראל ב-2013 בארבעה מיליארד דולר, סכום שיא ■ תכנית חץ 3 צפויה לקבל 74.7 מיליון דולר; קלע דוד – 149.7 מיליון דולר; וכיפת ברזל – 680 מיליון דולר

ועדה בקונגרס צפויה לאשר היום (ג') הקצבת כמעט מיליארד דולר לתכניות הישראליות להגנה מפני טילים - חץ 3, שידרוג מערכת החץ, קלע דוד וכיפת ברזל. זה הסכום המצרפי הגבוה ביותר שאושר אי פעם לארבע התכניות, והוא נותן ביטוי לא רק לתמיכה העקבית בישראל של המחוקקים, אלא גם לחששם הגובר מהתלקחות בין ישראל לאיראן, שעלולה לחשוף את ישראל למהלומות טילים מאיראן, חיזבאללה וחמאס.

ועדת המשנה לענייני הגנה שליד ועדת ההקצבות של בית-הנבחרים צפויה להעלות היום להצבעה, ולאשר, 948,736,000 דולר לתכניות ההגנה מפני טילים לשנת הכספים 2013. סכום זה אינו קשור בחבילת הסיוע הצבאי השנתי שמקבלת ישראל ושצפויה להגיע ב-2013 ל-3.1 מיליארד דולר. בסך הכל, צפויה ישראל לקבל כארבעה מיליארד דולר כסיוע צבאי בשנת הכספים הבאה.

הסיוע לתכניות הגנה מפני טילים הוא חלק מתקציב ההגנה של ארה"ב. לפי הסעיפים שנוגעים לישראל בהצעת החוק, תקבל תכנית חץ 3 (טיל שמיועד לירט טילי אוייב בחלל, מחוץ לאטמוספירה, ברום גבוה יותר מאשר חץ 2) 74.6 מיליון דולר. הטיל נמצא בשלבי פיתוח במתקן מל"מ של תע"א.

התכנית לשידרוג מערכת החץ, לרבות פיתוח חליפת זיהוי מטרות, תקבל 44.3 מיליון דולר.

תכנית קלע דוד תקבל 149.6 מיליון מיליון דולר. קלע דוד, שמיועד ליירוט טילים בטווח בינוני וארוך, ידוע גם בשם שרביט קסמים. הוא מפותח במשותף ע"י רפאל והחברה האמריקנית רייתיאון.

שלוש התכניות לעיל צפויות לקבל יחדיו 268.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-235 מיליון דולר, הסכום המצרפי שהן קיבלו בשנת הכספים הנוכחית.

תכנית כיפת ברזל, שהוכיחה את יעילותה בפעילות מבצעית, תקבל 680 מיליון דולר. סכום זה ייתווסף ל-205 מיליון דולר, שאושרו כהקצבה לכיפת ברזל בתקציב ההגנה של ארה"ב לשנת הכספים 2011.

ההגדלה המשמעותית של הסיוע לכיפת ברזל היתה צפויה, לאחר שהפנטגון הודיע במארס, כי יפעל יחד עם הקונגרס כדי להזרים כספים נוספים להרחבת הפרישה של המערכת. "תמיכה בביטחון מדינת ישראל היא קדימות ראשונה במעלה של הנשיא אובמה ושל שר ההגנה פאנטה", נאמר בהודעת הפנטגון. "משרד ההגנה קיים דיונים עם ממשלת ישראל על תמיכת ארה"ב ברכישת סוללות נוספות של כיפת ברזל והמשרד מתכנן לבקש מהקונגרס לאשר רמה מתאימה של מימון ... בהתחשב בצרכי ישראל ויכולות הייצור (של המערכת)".

לכל התהליך נתן דחיפה שגריר ישראל בארה"ב, מייקל אורן. במאמר דעה, שפורסם ב"פוליטיקו" ב-18 במארס, כתב השגריר: "... ישראל מוסיפה להיות מחויבת ליישוב הסכסוך על בסיס של שתי מדינות לשני עמים. אך עד שמטרה זו תושג, אין בידינו ברירה אלא להישען על יכולות התקיפה וההגנה שלנו. מבחינת ארה"ב, וגם מבחינת ישראל, השקעה במערכת כיפת ברזל היא השקעה בדיפלומטיה; היא תסייע ביצירת תנאים שיוליכו לשלום". המאמר היה רמז ברור לידידי ישראל בקונגרס והם הבינו את הרמז.

בית-הנבחרים נמצא בשליטת הרפובליקנים. הסנט, בשליטת הדמוקרטים, פשוט מתעלם מיזמות החקיקה שיצאו מאולם המליאה של בית-הנבחרים, ומניח להן לגווע ביסורים. אבל לגבי יזמות חקיקה שנוגעות בישראל אין בדרך כלל מחלוקות.

שר הביטחון, אהוד ברק, נועד ב-21 באפריל עם פאנטה בלשכתו בפנטגון. כיפת ברזל, כמו איראן וסוריה, היו חלק מהנושאים שעלו לדיון.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988