"השופטים הם האחראים המרכזיים לתרבות הדיון בביהמ"ש"

כך אמר השופט יוסף אלון בפאנל על תרבות הדיון בכנס לשכת עוה"ד ■ השופט בדימוס יהודה זפט: "עורכי הדין לא מכבדים איש את זולתו, וכאן טמונה הבעיה"

"השופטים הם האחראים המרכזיים לתרבות הדיון, הקלוקלת לעתים, בבתי המשפט בארץ. השופט הוא המארח בבית משפט, וכמו אדם שמארח בביתו, הוא יכול לקבוע את האווירה שתשרור במקום" - כך אמר היום (ד') נשיא בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, השופט יוסף אלון, בכנס לשכת עורכי הדין באילת, בפאנל שעסק בתרבות הדיון המשפטי בארץ.

"כל אחד יודע שבאולם דיונים אחד יש תרבות דיון ברמה גרועה, ובאולם אחר תרבות ברמה טובה. הפתרון לבעיה של תרבות דיון קלוקלת צריך להיות אצל השופטים", אמר אלון.

עם זאת, לדברי אלון לא ניתן ליצור תרבות דיונית ראויה באמצעות הסדרה בחוק. "זו אשליה לנסות ליצור קודים לשופטים ולעורכי דין, כפי שביקשה לעשות באחרונה ועדה בראשות שופטת בית המשפט העליון לשעבר, טובה שטרסברג-כהן", אמר אלון. "אולמות בתי המשפט הם לא אי בודד בים, ובחברה הישראלית כולה יש תרבות שיח אלימה, קשה, גרועה וירודה. הבעיה היא שורשית, חינוכית ותרבותית", אמר אלון.

השופט בדימוס יהודה זפט, מי שהיה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ציין כי הוא לא בטוח שיש התדרדרות כללית בתרבות הדיון בבתי המשפט בארץ. "35 שנה הייתי שופט, ואני לא זוכר בעיות מיוחדות שהיו בתחום זה", אמר זפט.

עם זאת, ציין זפט כי "יש איזושהי בעיה בתפיסה של עורכי הדין, שלא נותנים לעתים לעורך הדין של הצד שכנגד לייצג את הלקוח שלו. עורכי הדין לא מכבדים איש את זולתו, וכאן טמונה הבעיה".

לדברי זפט, הפתרון לבעיה הוא בהתמחות מיוחדת שיעברו עורכי הדין שמופיעים בבתי המשפט, שיעברו הכשרה מיוחדת להופיע בבית משפט (בדומה למצב הנוהג באנגליה).

את עורכי הדין המייצגים בבתי המשפט ייצגו בפאנל הליטיגטור הוותיק, עו"ד דן שינמן והליטיגטורית המנוסה, עו"ד ברוריה לקנר.

עו"ד שינמן אמר כי לדעתו תרבות הדיון היום בבתי המשפט היא שונה, אך אינה בהכרח גרועה מבעבר. "אנחנו בעיצומם של שינויים רבים בתחום המשפט ומחוצה לו. אנחנו חיים בעולם סוער ובחברה סוערת ומאוד לא הומוגנית, ואנחנו במזרח התיכון. פעם גם לא היו נשים במקצוע. לא הכול כל-כך נורא. האם אנחנו באמת ברמת דיון ותרבות נמוכה? קטונתי מלומר. צריך לזכור כי הדיון המשפטי הוא התגוששות בין קונפליקטים קשים מאוד. הדו-שיח המשפטי והדו-שיח בחברה בכלל לא יכול להיות כמו באנגליה, אנחנו לא באנגליה", אמר שינמן.

שינמן קרא לעורכי הדין הליטיגטורים הבכירים ללכת ללמד בפקולטות למשפטים ובמכללות למשפטים כדי להכשיר דור חדש של משפטנים.

עו"ד לקנר ציינה כי דיון משפטי תרבותי הוא הכרח ובלעדיו בתי המשפט לא יכולים לעשות צדק. "מדובר ברב-שיח שבו כל צד אמור לקבל את ההזדמנות הראויה להשמיע את דעתו. מקום בו לא ניתן למתדיין יומו, לא יתקיים הליך הוגן, ולא תכובד הכרעת בתי המשפט", אמרה לקנר.

לדבריה, חזות הכול היום בבתי המשפט היא יעילות הדיון, והשופטים זוכים לקידום לפי יכולתם "לחסל" תיקים.

"בצורה כזו נפגעות זכויות היסוד של הפרט, לא מתאפשר הליך דיוני הוגן, ולא נעשה צדק. לעתים כשעוברים מאולם משפטים אחד לאחר, התחושה היא של מעבר משוויצריה לאיסטנבול", אמרה לקנר.

כתבת המשפט של ערוץ 1, עו"ד תמר אלמוג, דיברה על השפעת התקשורת על תרבות הדיון המשפטי. בין היתר ציינה אלמוג כי הסיקור התקשורתי הביא את הציבור לתוך בתי המשפט והביאה את המשפט נגיש לציבור, לטוב ולרע.

"ברגע שהציבור חשוף יותר, המשפט משקף יותר הליכים חברתיים, והשיח החיצוני לבית המשפט מועבר לתוך אולמות המשפט", אמרה אלמוג, שציינה כי תרבות הדיון הקלוקלת בולטת דווקא בערכאות הנמוכות, שבהן התקשורת אינה נוכחת.

עו"ד ברק לייזר, היועץ משפטי של הנהלת בתי המשפט, השתתף אף הוא בפאנל. לייזר ציין כי עומס התיקים המוטל על השופטים בארץ, כמו גם הפיקוח על השופטים מצד נציב תלונות הציבור על שופטים, וביקורת התקשורת, מאלצים את השופטים לעבוד בלחץ ופוגמים בתרבות הדיון בבתי המשפט.

צרו איתנו קשר *5988