גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עד כה המחאה החברתית רק הרעה את מצבם של המוחים"

שמואל פרנקל, המייסד ויו"ר בית ההשקעות אפסילון, מסיר את הכפפות ותוקף את ההתנהלות הממשלתית והרגולטורית שלשיטתו רק מזיקות לבתי ההשקעות, למצב המשק ולאזרח הקטן

"יש עודף רגולציה, וזה עושה רע לשוק, עברנו מחוסר רגולציה לעודף רגולציה. השינוי בכללי המשחק בדיעבד הוא אחת הבעיות של ישראל, ומשפיע גם על היעדר המשקיעים הזרים ועל הממשלה לתפוס את עצמה". כך אומר שמואל פרנקל, המייסד ויו"ר בית ההשקעות אפסילון שבשליטת חברת כור, בראיון ל"גלובס".

פרנקל פעיל כשחקן בשוק הפיננסי מאז 1988, וכעת הוא מסיר את הכפפות וטוען כי המדינה מכבידה על השוק הפיננסי המקומי, ופוגעת דווקא בתחום שאותו היא מנסה להסדיר. "כיום יש כ-100 בתי השקעות, ובתי השקעות שמפסידים עומדים בתור למכירה או למיזוג. ראה למשל את מיטב-דש הגדולים, או את תמיר פישמן-הדס ארזים שמתמזגים. זה נובע מגידול בעלויות בגלל הרגולציה החזקה, כך שקשה היום להרוויח".

- מה בעצם הבעיה בכך שבעתיד שוק ניהול הכספים יהיה בעיקר של קבוצות גדולות, ולא יהיו בו "בוטיקים"?

"יש צורך בבוטיקים, כי הרבה אנשים מהמאיונים הגבוהים וגם חברות שמנהלות את כספן צריכים טיפול אישי. זה כמו לטוס באל-על: כולם יוצאים מת"א לניו-יורק, רק שחלק טסים בביזנס, חלק במחלקה ראשונה וחלק במחלקת תיירים. אבל הבוטיקים יצטרכו להתאחד כדי להתקיים. היום אם אתה מנהל פחות מ-5 מיליארד שקל קשה לך מאוד להרוויח".

"מטר חוזרים שלא נפסק"

"שורשי בעיית הרגולציה נטמנו באדמה כבר לפני זמן רב והחלו ללבלב עם רפורמת בכר שנחקקה בקיץ 2005, לפני כשבע שנים", מסביר פרנקל שמלבד היותו ברוקר ותיק, מוכר גם כאוהד מושבע של מכבי ת"א כדורסל וכמעריץ שרוף של אלביס פרסלי. הוא עצמו היה אז נציג הברוקרים הפרטיים במסגרת איגוד לשכות המסחר, והיה שותף בדיוני הוועדה ובמאבקים לניסוח הרפורמה.

"ב-2005 יצאו לדרך המלצות ועדת בכר שנועדה להגביר את התחרות בשוק ההון, לצמצם את הריכוזיות, להקל על כניסה של בתי השקעות זרים לישראל, להגדיל את מגוון המוצרים ולשפר את השירות ללקוחות. למעשה, היום אנחנו רואים שלא קרה דבר מכל אלה".

לפי פרנקל, בסופו של דבר, התהליך היטיב בעיקר עם הבנקים. "הם יצאו הכי טוב, ומי שנדפק הכי הרבה זה בתי ההשקעות". פרנקל רואה בכך תהליך מתמשך כשמאז חקיקת בכר ועד היום הכיוון של הרגולציה לא השתנה, והקצב של הרגולציה המכבידה רק גבר.

"בקופות גמל יש כל הזמן מטר של חוזרים שאינו מפסיק. למשל, על פעילות קופות הגמל הקטנה שלי אני מחזיק ביועמ"ש פנימי, קצין ציות, מנהל סיכוני אשראי, רו"ח פנימי, רו"ח חיצוני, כך שכיום אני מפסיד בקופות גמל. להישאר בגודל שלי אני לא יכול - או שאמכור או שאקנה. בגמל יש זכות קיום רק לגופים מאוד גדולים".

- התופעה הזו התחזקה עם רפורמת דמי הניהול האחרונה בשוק הגמל, במסגרתה הרף המקסימלי הופחת במידה ניכרת?

"בגלל הפופוליזם החליטו להוריד את דמי הניהול מבלי לבדוק. הממונה על שוק ההון, עודד שריג, הראה מצגת לפיה לנהל קופה עולה 1.2% מהצבירה בשיעור שנתי, אך בכנסת עשו שקשוקה והגיעו לרף של 1.05%.

"וצריך להבין שח"כ חיים כץ שהוביל את השקשוקה, הוא יו"ר ועד עובדי תע"א שלהם יש קופה מפעלית. אותה קופה השיגה בחמש השנים האחרונות (עד תחילת 2012, ר' ש') תשואה מצטברת של 0.3%, בעוד שהממוצע בקופות המפעליות באותה תקופה היה 23.2%. העובדים שם הצביעו ברגליים והקופה הצטמקה בכ-1.7 מיליארד שקל. המסקנה מזה היא שח"כ כץ היה צריך להבין שלנהל קופת גמל זה להשקיע במנהלי השקעות טובים, באנליסטים טובים, ושהכל עולה כסף - אין יש מאין. לכן החקיקה וההתערבות בדמי הניהול מיותרות ועדיף לבטל זאת".

- הרפורמה בדמי הניהול נבעה בין היתר בשל התנהגות השחקנים בשוק. גביתם מהגדולים מעט מדי ומהקטנים יותר מדי, כדי להגדיל את הרווחים של בתי ההשקעות.

"אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי זה החקיקה הזו בקופות גמל. מדוע? כי בשוק הגמל יש תחרות חריפה על כל הלקוחות - גם על הקטנים. החקיקה הזו, בתחום תחרותי כל כך, מיותרת. הירידה במחיר החלה עוד לפני החקיקה".

"אנשים טובים נבהלים מהאכיפה"

- מבחינת פעילים רבים בשוק הגמל השינוי בדמי הניהול משנה בדיעבד את כללי המשחק, שלפיהם הם קנו הקופות מהבנקים.

"זו אחת הבעיות של ישראל - שמשפיעה גם על היעדר משקיעים זרים כאן - השינוי בכללי המשחק בדיעבד. אחרי שנכנסת למגרש, ושילמת במיטב כספך, מישהו בא ואומר לך 'לא', ומשנה את כללי המשחק. המשקיעים הזרים לא יבואו לישראל כשמשנים את החוקים לאחור כמו שעשו בוועדת ששינסקי. לראייה - כל חברות הביטוח כאן נמצאות על המדף בחצי מחיר ואף אחד לא רוצה לקנות, כשהחברה היחידה שנמכרת (מגדל, ר' ש'), נמכרת מהגוף הזר היחיד שבאמת היה פה למשקיע ישראלי".

- אתה לא חושב שדרישות הרגולציה המכבידות שעליהן אתה מדבר באו כתגובת נגד לפרצות רבות שהיו בעבר?

"בעבר, כשקידמו רגולציה וחקיקה שקידמה את הענף, מאוד תמכנו כי היה לזה מקום. תראה איפה הייתה המעילה האחרונה? מנהל ההשקעות ערן מזרחי שהוא בכלל לא מפוקח. אני בעד רגולציה, אך כזו שחייבת להיות במשקל נכון. עברנו מאפס רגולציה ל-400% רגולציה, וזה יותר מדי. צריך ליצור מדרגי רגולציה שונים לגדולים ולקטנים".

- אבל אם יש מינימום שנדרש כדי לשמור על החיסכון של הציבור, מדוע להקל על מי שקטן מדי כשזה יכול לפגוע בצרכן?

"אני בעד רגולציה, על המינימום יש לשמור. אבל יש יותר מדי רגולציה ובקצוות אפשר וצריך לתת יחס אחר כגון בדרישה לשעות ביקורת".

- הרגולטורים הרי לא ממציאים רגולציה ממוחם הקודח, זה פועל יוצא של לקחים מהמציאות, כאלה ש"נכתבו בדם" כמו שאומרים בצבא.

"מה, הסכם ניהול עם לקוח חדש שהיה פעם 4 או 8 עמודים צריך להיות היום כמעט 40 עמודים? לשבת עם לקוח חדש לוקח היום שעה וחצי. זה לא נדרש, וזה עודף רגולציה".

"הרגולציה", הוא מוסיף בהמשך, "גורמת לעוד דבר מכביד: הדירקטוריונים ומנהלי ההשקעות מדברים כיום ב-90% מהזמן על רגולציה ולא על ניהול או פיתוח עסקי, כאשר אנשים טובים פוחדים מהאכיפה המנהלית וחוששים מלהיות דירקטורים. לכן גם רואים ירידה ברמת הדירקטורים".

- איך כל זה משפיע על המשק?

"בשוק הגענו למצב בו אי אפשר לגייס ולמחזר חוב, וזה מתכון לקיפאון. חלק גדול מכך נובע מהרגולציה. גם העליהום על אנשי העסקים הישראליים הוא בעייתי - אנו גורמים לעצמנו עצירה של הפעילות במשק. למשל, כמה מאנשי הנדל"ן העיקריים עצרו את השקעותיהם בארץ ויוצאים לחו"ל. הם מסבירים שבחו"ל הם מצליחים לפגוש את נבחרי הציבור המקומיים ומרימים פרויקט ב'נו-טיים'. פה יקראו לזה הון ושלטון".

- אז מה הפתרון שאתה מציע?

"אני חושב שכיום אין לבתי ההשקעות שום צ'אנס בניהול חסכון לטווח ארוך. לכן, לדעתי, יש לתת לחברות הביטוח לנהל את החיסכון לטווח ארוך ולתת לבתי ההשקעות לנהל את החיסכון לטווח קצר: תיקי השקעות, קרנות נאמנות, תעודות סל וקרנות השתלמות. זה יפתור, לדעתי, את הריכוזיות בשוק ההון ויביא להתמקצעות. הרי יש הבדל בין ניהול כסף לטווח קצר לניהול לטווח ארוך, וזה גם יוביל לשיפור השירות".

"לכור יש נחת ממני"

בשנה האחרונה חווה כור מקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, שהיא כאמור גם בעלת השליטה באפסילון, תקופה לא קלה. זאת, כתוצאה מהשקעה כושלת במיוחד במניות בנק קרדיט סוויס השוויצרי, שהסבה לה עד כה הפסדים של מיליארדי שקלים "על הנייר". ההחזקה של כור באפסילון (68.75%), לעומת זאת, מהותית הרבה פחות מבחינתה. "לכור יש נחת ממני. אני נותן דיבידנדים באופן קבוע, אם כי זה הולך ופוחת כי היום קשה להרוויח", אומר על כך פרנקל.

מדוחות כור ניתן ללמוד שבית ההשקעות הציג ברבעון הראשון של 2012 רווח תפעולי של כ-1 מיליון שקל, ורווח נקי של כ-2 מיליון שקל. זאת, לעומת רווח תפעולי של כ-4 מיליון שקל ורווח נקי של כ-3 מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2011.

הכנסותיה של אפסילון הסתכמו ברבעון הראשון השנה בכ-17.1 מיליון שקל, כך ששולי הרווח של החברה עמדו על שיעור נאה של כ-10% מההכנסות. במאי השנה אפסילון אף חילקה דיבידנד בהיקף של 2.1 מיליון שקל. "זה בא מהנוסטרו", מסביר פרנקל, "וכמו שזה בא זה גם יכול ללכת ברבעון השני. יש גם בתי השקעות גדולים יותר שמפסידים בשורה התחתונה".

"עד כה המחאה רק הרעה את מצב המוחים"

כידוע, שוק ההון והשחקנים הפעילים בו אינם פועלים בוואקום, ובימים אלה הם ניצבים בפני תקופה מאתגרת במיוחד, על רקע הצורך הגובר בהיערכות ממשלתית כתגובה להאטה שכבר מורגשת פה, גם בצל המחאה הציבורית המתחדשת.

- מה לדעתך הממשלה צריכה לעשות בזירה המאקרו-כלכלית?

"היום הייתי מייעץ לשר האוצר ולממשלה לעשות כמה דברים: להוריד מסים ולהמשיך במתווה הפחתת מס החברות; להוריד ריבית; לקצץ בהוצאות הממשלה; לעודד את המגזר העסקי; ולהוריד את המס על השקעות זרות כדי למשוך משקיעים זרים לישראל".

- הפחתת המיסוי לא ממש על הפרק כיום.

"הממשלה צריכה לתפוס את עצמה. כשר אוצר בנימין נתניהו החל במהלך של הורדת מס חברות, כשבכל שנה שעברה מאז - עד שמתווה הירידה נעצר - שיעור המס אמנם ירד אך הגבייה עלתה. חלק גדול מהצמיחה שהייתה במשק בשנים אלה הגיע מהחברות שהיה להן יותר כסף - להשקיע, לצריכה ולתשלום לעובדים. העלאת מס החברות רק פוגעת בצמיחה במשק וגם לא תביא לדעתי להעלאה בפועל בגבייה.

"אחר כך העלו את מס הבורסה ומה שקרה זה שהמחזורים קטנו מאוד ומשקיעי חוץ יצאו. ההכנסות ממס בורסה מתחילת 2012 הסתכמו בכמיליארד שקל - ירידה של כ-5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, כשבאפריל ההכנסות הללו צנחו בכ-13% והסתכמו בכ-203 מיליון שקל".

- המהלכים שאתה מציע עומדים כנראה בניגוד למה שדורשים אנשי המחאה החברתית. מה עמדתך לגביה?

"ודאי שיש לה הצדקה. שליש מהעם משלם מסים, שליש עובד ושליש הולך למילואים - וכולם הם אותו השליש. השליש הזה עמד לפני שנה ברוטשילד והיה צריך לומר שהוא רוצה השוואת תנאים ושיתנו לו את מה שנותנים להתנחלויות ולחרדים, אך הוא פחד לומר זאת כי חשש שיגידו שהוא פוליטי, ולכן קרא רק להורדת מחירי הדיור. בפועל זה הוביל לעצירה במחירי הדירות כך שלא היו עסקאות וזה הוביל לעלייה במחירי השכירות. כלומר, עד כה המחאה רק הרעה את מצב המוחים".

עוד כתבות

דירת 5 חדרים בשכונת כוכב הצפון, תל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

הלמ"ס: רגע לפני הקורונה, הציבור המשיך לרכוש דירות חדשות בקצב מהיר

בחודש ינואר נקבע שיא של עשור לפחות ברכישת דירות, ואילו בפברואר מספרן ירד אך הוסיף להיות גבוה מהממוצע השנתי של 2019

פקחים מאתרים מבודדים על מנת לוודא שאכן פועלים על פי ההנחיות של משרד הבריאות והממשלה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

התוכנית של חוקרי בר אילן: שבוע שבוע - סגר במשמרות

חוקרים מבר אילן מציעים אסטרטגיה של "סגר במשמרות", בהתבסס על מודלים מתמטיים ● האתגר המרכזי מבחינת החוקרים הוא לבודד באופן סלקטיבי את החולים, שכן חלק ניכר מנשאי הווירוס לא מפתחים סימפטומים בתקופה שבה הם מדבקים ● קורונה - אסטרטגיית יציאה

וואהן, השבוע / צילום: רויטרס - Aly Song

סין אחרי המלחמה: כך נראית החזרה לשגרה במקום שבו הכול התחיל

התושבים מסתובבים עם מסכות, הילדים עדיין לומדים מהבית, על תיירות אין מה לדבר, והעסקים הקטנים לא מצליחים להרים את הראש ● המסע הסיני לשגרה החל לפני חודשיים, וכבר אפשר לראות שגם כשאין יותר נדבקים בקורונה, החזרה לנורמליות איטית וארוכה

אריק יואן מנכ"ל זום /  REUTERS/Carlo Allegri

מנכ"ל זום מכה על חטא: "ממש פישלתי בעניין האבטחה. אוי לנו אם נפשל שוב"

יחד עם היקף החשיפה הגדול והפתאומי של חברת שיחות הווידאו זום בקרב המגזר העסקי, החלו להגיע גם תלונות על בעיות של פרטיות בפלטפורמה שלה, כולל אזהרה של ה-FBI מפני "חטיפות" של ועידות וידאו

אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי

"ליישובים חקלאיים או קהילתיים אין סמכות למנוע כניסה ליישוב של מי שאינם תושביו"

זאת גם אם הדבר נעשה מחשש להדבקה בנגיף הקורונה - כך מבהיר היום היועמ"ש אביחי מנדלבליט ● עמדת היועמ"ש הועברה למשטרה, שפנתה אליו בעניין

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

הירידות בת"א התחזקו לקראת הסיום; המדדים המובילים איבדו 2%, מדד הבנקים נחתך 4%

מדד הנפט והגז התחזק ב-3.5%; דלק זינקה יותר מ-14% אך עדיין רחוקה כ-75% מהשיא ● מניית מבנה איבדה קרוב ל-10% ● מניות חברות הבדים הלא-ארוגים המשיכו לבלוט לחיוב: אבגול קפצה ב-14%, ומניות עלבד וספאנטק טיפסו בכ-9% וב-6%, בהתאמה

בני גנץ ובנימין נתניהו / צילום: Associated Press

גנץ מבקש מהנשיא להאריך את המנדט להקמת ממשלה ב-14 יום

גנץ ונתניהו נמצאים במו"מ פוליטי מאז יום ה' 19 במרץ ● שאלת החלת הריבונות היא סלע המחלוקת העיקרי במשא ומתן בין כחול לבן והליכוד ● הסכמות לגבי חוק הגיוס

בתי ההשקעות: גילעד אלטשולר וקלמן שחם / דב ילין ויאיר לפידות / צילומים: איל יצהר

שינויים בצמרת בתי ההשקעות: מי טיפס לראש הרשימה רגע לפני שהיכתה הקורונה

בית ההשקעות של גילעד אלטשולר ורן שחם רשם בשנה שעברה הכנסות של כמעט מיליארד שקל, והקדים את מיטב דש עם הכנסות של 925 מיליון שקל ● בית ההשקעות הרווחי ביותר מפעילותו השוטפת ב-2019 - ילין לפידות

חנויות סוגרות בניו יורק / צילום: David Boe, AP

מגפת הקורונה הפכה את ניו יורק לגן עדן לפורצים ולגנבים

משטרת ניו יורק דיווחה על עלייה של 75% בפריצות לנכסים מסחריים בין 12-31 במרץ ● מנגד חלה ירידה בשיעור מקרי האונס, הרצח והתקיפות בעיר

בנימין נתניהו / צילום: Oded Balilty, Associated Press

במשרד ראש הממשלה מנסים לעבות את צוות הסברת הקורונה; שמרלינג מאאורה של אטרקצ'י נשקל

גידי שמרלינג, שעמד בראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה ומי שמשמש כיום כסמנכ"ל שיווק ומכירות של אאורה נדל"ן בבעלות יעקב אטרקצ'י, נשקל כעיבוי לצוות ההסברה הממשלתי על נגיף הקורונה

עידן עופר / צילום: יוסי כהן

הבנקים הלכו לקראת עידן עופר: הפחיתו את מחיר מניית כיל המהווה תנאי לפירעון 250 מיליון דולר ע"י החברה לישראל

לאחר הפחתה של 20% במחיר שנקבע, צריכה כעת מניית כיל לאבד שליש מערכה כדי להגיע למחיר המעודכן

דורשי עבודה חדשים שנרשמו בלשכת התעסוקה מתחילת חודש מרץ

רבע מהמדינה מובטלים באופן רשמי: מעל מיליון דורשי עבודה בישראל

בסוף השבוע נרשמו 4,710 דורשי עבודה ומאז החל המשבר בתחילת מרץ נרשמו בשירות התעסוקה 887,283 דורשי עבודה חדשים ● המספר הכולל של דורשי העבודה הפעילים בישראל עומד על כ-1,050,000

דונלד טראמפ / רויטרס

פרשנות - נבואת הזעם והחורבן של טראמפ: "יהיה הרבה מוות בשבוע הבא"

בממשל מעריכים כי המגפה תגיע אל שיאה "בתוך ששה עד שבעה ימים" בשלושת המרכזים העירוניים המועדים ביותר לפורענות: ניו יורק, דטרויט וניו אורלינס ● 93,000 מתים הם עכשיו האומדן הזהיר, המספר עשוי להגיע ל-176,000

אבי בן טל, מנכ"ל רשת 13 / צילום: ינאי יחיאל

מנכ"ל רשת לעובדים: "היקף הפרסום ירד, בקרוב צעדי קיצוץ נוספים"

אבי בן טל פנה שוב במכתב לעובדי רשת וכתב כי "בימים הקרובים נודיע על צעדים נוספים שמטרתם לשמור על רשת 13 וחדשות 13 כחברות איתנות ועצמאיות מחד ועל מקום עבודתנו מנגד"

תאגיד השידור כאן / צילום: שלומי יוסף

כהונתה של מועצת תאגיד השידור תוארך בחמישה חודשים

זאת מתוקף התקנות לשעת חירום ● בתוך כך, פעילותה של ועדת האיתור לבחירת מועצה חדשה בראשות השופט אילן שיף תקועה בעקבות בעיות ביורוקרטיות הנובעות ממשבר הקורונה

אנטנה סלולרית/ צילום: תמר מצפי

"לא לאפשר לראשי ערים להחליט האם להקים אנטנות סלולריות"

בכיר במשרד התקשורת בביקורת חריפה על ראשי ערים שמסרבים להקים אתרים סלולריים: כל ראש עיר חושב שהוא שריף, ועל הדרך פוגע בתושבים ומונע תקשורת סלולרית שהיום מבינים עד כמה היא חיונית

דן אריאלי / צילום: איל יצהר, גלובס

דן אריאלי נגד הקורונה: המדינה מגייסת את הכלכלה ההתנהגותית למיגור המגפה

למרות לוחות הזמנים הלא ריאליים, הערפל סביב זהות המזמין והעובדה שבמשרד הבריאות לא מכירים את הפרויקט, הצליח אריאלי להגיש הצעה למכרז הבזק החשאי

מטוס נוסעים שהוסב למטוס מטען / צילום: ישראייר, יח"צ

אל על תוציא בשבועיים הקרובים כ-20 טיסות לסין ליבוא ציוד רפואי

הטיסות יופעלו במטוסי הדרימליינר של אל על שמושבתים מפעילות מסחרית ובמטוסי ה-777 שאל על הסבה לאחרונה ממטוסי נוסעים למטוסי מטען ● אל על לא לבד: גם ישראייר וק.א.ל הטיסו ציוד מסין

מחאת העצמאים  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מענק העצמאים: 72 אלף מהעסקים שנמצאו זכאים יקבלו כ-300 מיליון שקל ביומיים הקרובים

נכון להיום מספר העצמאים הזכאים למענק עומד על כבר על כ-80 אלף איש

חנן פרידמן / צילום: רפי דלויה

לאומי יעניק גרייס של שנתיים ללוקחי משכנתא שהוצאו לחל"ת

בסביבת הבנק מציינים כי אוכלוסיה שעשויה ליהנות במיוחד מהמבצע היא זו של רוכשי הדירות ב"מחיר למשתכן" שירצו לנצל את ההטבה שבה זכו אך שהוצאו לחל"ת ממקום עבודתם