שמחון בכנס לשכת רוה"ח: "המחאה החברתית איבדה כיוון"

שר התמ"ת התייחס גם לסוגיית חוק טל ואמר כי גיוס החרדים לצה"ל אינו הנושא העיקרי שעליו צריך לדון - אלא שילובם של החרדים ובני המיעוטים בשוק העבודה

"משרד התמ"ת הפך להיות המשרד המבצע את המדיניות הכלכלית של הממשלה, ובמהלך השנה האחרונה עסקנו בנושאים כלליים שונים ובהם המחאה החברתית, שמייצרת אצל כולנו סדר יום חדש" - כך אמר היום (ב') שר התמ"ת שלום שמחון, במסגרת פאנל הפתיחה של כנס לשכת רואי החשבון השנתי הנערך השבוע באילת.

לדבריו, "אני יודע שיבקרו אותי על דבריי הבאים, אך נדמה לי שהמחאה החברתית איבדה כיוון בחודשים האחרונים. העובדה שהשנה החולפת נוצלה על-ידי הממשלה לייצר מהלכים שמשנים את הסדר החברתי הכלכלי לא נשקלת על-ידי מובילי המחאה. הממשלה ייצרה מהלכים שמשנים את סדר היום החברתי, אבל מובילי המחאה לא דנו בנושאים הללו עם הממשלה. השנה הזאת הייתה צריכה להיות מנוצלת על-ידי מובילי המחאה כדי ליצור שפה משותפת ושולחן משותף עם הממשלה".

לדברי שמחון, "העובדה שממשלת ישראל החליטה על חוק חינוך חינם עד גיל 4 זה לא דבר של מה בכך. זו החלטה שמשפיעה על הכיס של כולנו. זה לא דבר של מה בכך שהממשלה מייצרת בנייה מאסיבית של מעונות יום לגילאי 0 עד 3.

"גם הטיפול בנושא יוקר המחיה הוא טיפול מתמשך שמחייב שינוי סדר יום אמיתי ושינוי כללי משחק חדשים בין הצרכן הישראלי לרשתות השיווק, היצרנים והממשלה. מצד אחד צריך להגן על התעשיה, ומצד שני צריך שתהיה תחרות, אך לא ברמה שתחסל מתחרים ויצרנים. אולם כדי ליצור מערכת כלים חדשה שתגיע לכיסו של הצרכן ותאפשר הורדת מחירים בישראל, צריך להגיע להסכמות והבנות, ומובילי המחאה לא מנסים להגיע להסכמות הללו".

שמחון התייחס גם למחלוקות המתוקשרת בימים אלה סביב חוק טל וגיוס החרדים, והבהיר כי לדעתו גיוסם של החרדים לצה"ל אינו הנושא העיקרי שעליו צריך לדון - אלא שילובם של החרדים ובני המיעוטים בשוק העבודה.

לדבריו, "אנחנו נמצאים בליבו של ויכוח שבסופו של יום נוגע לשוק העבודה בישראל - על השינויים בחוק טל. צריך להבין שהגיוס לצה"ל חשוב, אבל הוא לא העניין אלא שוק העבודה. שיעור המשתתפים בכוח העבודה במשק הישראלי גדל מאוד, אבל יש לנו שני מגזרים מאוד בעייתיים בשוק העבודה הישראלי - החרדים והנשים מקרב בני המיעוטים.

"רק 24% מקרב הנשים בבני המיעוטים יוצאות לעבודה, ורק 35% מקרב הגברים בעולם החרדי יוצאים לעבודה. אם לא נצליח להשפיע על התחומים הללו, על שילוב שני המגזרים הללו בעבודה - המשק הישראלי יצנח באופן דרמטי בשנים הקרובות, ונהפוך לאחת המדינות הנחשלות בעולם".

שמחון הוסיף כי "בהנחת העבודה שכל בני המיעוטים וכל החרדים היו מתגייסים מחר לצה"ל - צה"ל בכלל צריך אותם? הוא יכול לקלוט אותם? האמת היא שלא. היכן כן צריך אותם? בשוק העבודה.

"חוק טל חשוב, אבל צה"ל לא מסוגל לגייס את כולם לצבא, ואילו כן צריך אותם בשוק העבודה. כל אחד מאיתנו נמצא בשוק העבודה 30-40 שנה, וגם אותם אנשים חייבים להיכנס לשוק העבודה, וחלקם חייבים להיכנס ללימודי הליבה, ללמוד מקצועות, כדי להביא לשגשוג במשק".

שמחון הבהיר כי יש היום נהירה למקצועות שאין בהם ביקוש בשוק העבודה. "גם רואי החשבון ועורכי הדין מתקשים להיכנס לשוק העבודה, אבל יש מחסור בעובדים בתחומים אחרים. בין אשדוד לדימונה יש 6,000 משרות פנויות, ולא מחפשים שם עורכי דין, חקלאים או רואי חשבון. המקצועות שהעולם דורש נמצאים במקומות אחרים. אלה שאינם בשוק העבודה צריכים ללמוד את המקצועות הנדרשים הללו".

לדבריו, "המדינה נמצאת ברמת תמ"ג של 31 אלף דולר לנפש, ובסוף העשור הבא אנו רוצים להגיע ל- 40 דולר לנפש, אבל זה לא יקרה אם לא נתייחס למה שקורה בעולם העבודה שלנו ונשלב את המגזרים החרדי והערבי לטובת המשק.

"גיוס חובה לצה"ל הוא אחד הנושאים החשובים אצלנו, אבל אין סיכוי שנשים ערביות או חרדיות וגם גברים חרדיים יתגייסו לצה"ל. ככל שנשקיע במערכת תמריצים שיאפשרו לאוכלוסיות אלה לצאת לשוק העבודה, ישראל תגדיל באופן דרמטי את הצמיחה שלה בשנים הקרובות".

בהמשך פאנל הפתיחה של כנס רואי החשבון דיברה ח"כ פאינה קירשנבאום, שהתייחסה בין היתר לדבריו של שמחון על חוק טל, אך הבהירה כי חייבים לקבוע גיוס חובה על כולם. "יש אזרחות, ויש נאמנות. כאזרח חלה עליך חובה אזרחית ולא משנה מאיזה עם אתה. כמו שיהודים שגרו ברוסיה גילו נאמנות למדינתם והשתתפו בצבא ונפלו במלחמות. למה זה צריך להיות שונה אצלנו?

"כל אזרח צריך לתרום. בני מיעוטים אינם צריכים לשרת בסיירת מטכ"ל, אבל הם בהחלט יכולים לתרום לרשויות המקומיות. אם צעירים ערביים היו משרתים את המדינה, אולי הם היו מזדהים פחות עם הרשות הפלסטינית. לגבי חוק טל - אם הוא יעבור במתכונת זו (הצעת נתניהו האחרונה), נצביע נגדו".

לדבריה, "התרומה של חרדים לצבא יכולה להיות משמעותית. גיוס גדוד חרדי חוסך גיוס של 15 גדודי מילואים. הגיוס הזה גורם גם להגדלת התרומה של הצעירים למדינה ולסיוע להישארות בשוק העבודה ולפריצת המסגרת שמקבעת אותם בחיי עוני".

ח"כ קירשנבאום התייחסה גם לקשר בין גיוס חובה למחאה החברתית. "מיצוי כושר השתכרות זה אחד התנאים לקבלת סיוע בדיור ומסייע במפורש למשוחררי צבא, וזה מוציא את החרדים לשוק העבודה. 38% מהאוכלוסייה משרתים בצה"ל ומשלמים מסים. אם היינו מגדילים את היקף משלמי המסים ל-45% - אולי לא הייתה קמה המחאה, כי היה לנו יותר כסף לכל".

ביחס למחאה שהתעוררה שוב בשבועות האחרונים והגדלת הגירעון על-ידי הממשלה, הוסיפה ח"כ קירשנבאום כי "המחאה החברתית קמה על בסיס נטל המסים, בעיית הדיור ויוקר המחיה. ועדת טרכטנברג נתנה פתרונות, אבל המן עדיין לא נופל מהשמיים.

"מי משלם את המסים? רק ה-38%. לכן כל הדרישות הללו רק מקשות על האוכלוסייה שנושאת בנטל, ולכן חייבים להגדיל את האוכלוסייה שמשלמת מסים. הגדלת הגירעון ללא הגדלת מסים תשאיר גיבנת גדולה לדור הבא. נרצה או נרצה, יהיו פה גזירות, כי הטבה בצד אחד מביאה קיצוץ בצד שני".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988