זיכוי לאולמרט בפרשות טלנסקי וראשונטורס; הורשע בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות

(עדכון) - ביהמ"ש: "הראיות בפרשת ראשונטורס אינן מוכיחות מעל ספק סביר כי הנאשמים התכוונו להשתמש בכספים העודפים למימון נסיעות פרטיות"

רעידת אדמה במערכת המשפט: בית המשפט המחוזי בירושלים החליט הבוקר (ג') פה-אחד לזכות את ראש הממשלה אהוד אולמרט מרוב האישומים נגדו, והרשיע אותו בסעיף אחד בלבד - הפרת אמונים - בפרשת מרכז ההשקעות.

אולמרט זוכה מחמת הספק בפרשות ראשונטורס, מעטפות הכסף ממוריס טלנסקי והמירמה כלפי מבקר המדינה בנוגע להלוואה שקיבל מידידו ג'ו אלמליח.

מזכירתו לשעבר, שולה זקן, זוכתה גם היא מרוב האישומים נגדה, והורשעה רק בקבלת דבר במירמה, ללא נסיבות מחמירות, ובמירמה והפרת אמונים בפרשת ראשונטורס.

הכרעת הדין התקבלה בהפתעה-רבתי הן בקרב אנשי הפרקליטות, שהיו משוכנעים כי אולמרט יורשע ברוב הפרשות, והן בקרב הסנגורים, שהתוצאה היתה טובה יותר מכפי שציפו.

לאור הרשעתו של אולמרט בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות, והרשעתה של זקן בפרשת ראשונטורס, יתקיים שלב טיעונים לעונש בבית המשפט המחוזי ב-5 בספטמבר, ולאחר מכן ייגזר דינם.

על-פי ההערכות, שני הנאשמים יערערו לבית המשפט העליון על ההרשעה. הפרקליטות טרם הודיעה אם תערער מצידה על הזיכויים בפרשות השונות.

"נותר בלבנו ספק סביר"

"לאחר שבחנו את כל הראיות שהוגשו לנו", קבעו השופטים מוסיה ארד, יעקב צבן ומשה סובל, "החלטנו פה-אחד לזכות את הנאשם אולמרט מהעבירות שיוחסו לו בפרשת ראשונטורס, וזאת לאחר שנותר בלבנו ספק סביר בדבר אשמתו. כמו כן, החלטנו לזכותו מהעבירות שיוחסו לו בפרשת טלנסקי, וכן לזכותו מהעבירות שיוחסו לו בנוגע לקבלת דבר במירמה ממבקר המדינה. מנגד, החלטנו להרשיע את הנאשם בעבירה של הפרת אמונים שיוחסה לה בפרשת מרכז ההשקעות".

הרשעתו של אולמרט בעבירת הפרת אמונים התבססה על קרבתו הרבה וחברותו רבת-השנים עם עו"ד אורי מסר, שהוכחה בבית המשפט. אולמרט הואשם כי בתפקידו כשר התמ"ת ושר התקשורת, ביצע פעולות לטובת לקוחות שונים שאותם ייצג מסר, תוך שהיה מצוי במצב חריף של ניגוד עניינים.

"בשל ניגוד עניינים זה", כתבו השופטים, "אסור היה לאולמרט לעסוק בנושאים שבהם עו"ד מסר פעל כמייצג של לקוחות. הנאשם הפר איסור זה. אין אפשרות לשלול את השפעתו של שיקול זר על אופן הטיפול של אולמרט או על תוכן החלטתו".

"לא הוכח כי אולמרט היה מודע"

בפרשת ראשונטורס, שבה זוכה אולמרט, קבעו השופטים כי "הראיות שהובאו לפנינו אינן מוכיחות מעבר לספק סביר כי הנאשמים פעלו בשיטת מירמה מכוונת להפקת כספים עודפים עבור אולמרט. עם זאת, בנסיעות מורכבות, שבהן היו מספר גופים שנשאו במימון הנסיעה, נגבו מאותם גופים כספים עודפים שלא כדין.

"הראיות מלמדות כי בלשכת אולמרט לא היו נהלים או הנחיות ברורות באשר לטיפול בנסיעות, והתעוררו בכך קשיים. כתוצאה מכך, בנסיעות מורכבות, שבהן היו מספר גופים מממנים, הוצג להם כאילו הם נדרשים לממן את ההוצאות הריאליות של הנסיעה - טיסה, מלון ורכב - וחרף זאת, נגבו מהם כספים עודפים".

לדברי השופטים, "הראיות אינן מוכיחות מעבר לספק סביר כי הנאשמים התכוונו להשתמש בכספים העודפים למימון נסיעות פרטיות של אולמרט ובני משפחתו. עם זאת, הראיות מוכיחות כי כספים עודפים שנגבו מארגונים ומהמדינה, שימשו למימון נסיעות 'ציבוריות' אחרות, עבור ארגונים או המדינה, שלא היה להן מימון מספיק".

עוד קבעו השופטים כי לא הוכח מעבר לספק סביר כי אולמרט היה מודע לגביית הכספים העודפים ולשימוש שנעשה בהם.

יצוין כי הרשעתה של זקן בפרשה זו התבססה על כך ש"אמנם לא הוכח כי היא יצרה שיטת מירמה מתוכננת לגביית כספים עודפים, אך הוכח במידת הוודאות הנדרשת כי במסגרת טיפול בנסיעותיו של אולמרט הוצג לארגונים על-ידי עובדת הכפופה לזקן בחלק מהנסיעות כאילו הם משלמים עבור הוצאות ממשיות, בעוד שלמעשה נגבו מהם כספים העולים על ההוצאות, והוכח כי זקן ידעה על כך והורתה על גביית כספים עודפים".

ביחס לתוצאה באישום זה, שלפיה אולמרט מזוכה וזקן מורשעת, ציינו השופטים כי "זו התוצאה המשפטית המתחייבת מהראיות שבפנינו, ותוצאה זו איננה בלתי סבירה".

בפרשת טלנסקי החליטו השופטים, כאמור, לזכות את אולמרט וזקן מכל האישומים. עם זאת, עדותו של מוריס טלנסקי וראיות נוספות הובילו את השופטים לקבוע שורה של ממצאים עובדתיים, באשר לכספים שטלנסקי העביר לאולמרט.

כך, נקבע כי טלנסקי תרם 2,500 דולר וכן סכומים נוספים למערכת הבחירות של אולמרט לראשות עיריית ירושלים ב-1993, 150 אלף דולר לפריימריס בליכוד ב-1999, 4,700 דולר מימון שהייה של אולמרט במלון בוושינגטון ב-2005, ועוד.

עוד נקבע כי טלנסקי העביר גם מעטפות מזומנים לאולמרט, הן כ"דמי כיס" בסך מאות או אלפי דולרים בנסיעותיו של אולמרט לארה"ב, והן כתרומות שהועברו באמצעות זקן לקופת המזומנים שנשמרה אצל עו"ד אורי מסר.

במקביל, קבעו השופטים גם כי אולמרט פעל למען עסקיו של טלנסקי, שיגר מכתבים על נייר רשמי של משרד התמ"ת לאנשי עסקים, ובהם שלדון אדלסון ויצחק תשובה, והמליץ על מיזם המיני-בר של טלנסקי.

מסקנת השופטים היתה כי "אף שהונח בסיס ראייתי המצביע על ניגוד עניינים, ניסיונות הסיוע לא התאפיינו בהפעלת סמכות שלטונית, וחרף פגיעה מסוימת בתקינות המינהלית, בטוהר המידות, ובאמון הציבור בנושאי משרה, הפגיעה לא היתה בעוצמה הנדרשת להפיכתה למעשה פלילי".

באשר לקופת המזומנים שנשמרה אצל מסר, קבעו השופטים כי "לא ניתן לקבוע, בוודאות הדרושה במשפט פלילי, כי כספי המזומן הללו אינם כספים פוליטיים".

לגבי האישום שעניינו מירמה כלפי מבקר המדינה, השופטים קבעו כי קיים ספק סביר בשאלה אם התקיים אצל אולמרט היסוד הנפשי של העלמת מידע המחייב גילוי למבקר, וזאת הן ביחס לכספים שנשמרו בקופה הסודית אצל מסר, הן ביחס להלוואה שקיבל מידידו ג'ו אלמליח, והן ביחס לשוויו של אוסף עטי היוקרה של אולמרט.

האישום כלפי זקן בפרשת האזנות הסתר לשיחותיו הטלפוניות של אולמרט הסתיים בזיכויה מעבירות של האזנת סתר ומירמה והפרת אמונים, מאחר ש"לא הוכח מעבר לספק סביר כי ההאזנות לשיחותיו של אולמרט בוצעו ללא הסכמתו". (ת"פ 426/09).

משפט אולמרט
 משפט אולמרט

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988