הכל בגלל כלבייה: סכסוך קרקעות בין ישראל כץ לשכניו

שכניו החדשים של שר התחבורה במושב כפר אחים הקימו כלבייה וגילו שחלק מנחלתם מעובד על ידי משק ישראל ורונית כ"ץ ■ כשדרשו לקבל את הקרקע חזרה נפתחה מלחמה על המותר והאסור בקרקע חקלאית ומה נחשב למטרד

במשפחת כלבי הטרייר, הקרין טרייר הוא ככל הנראה החמוד ביותר. הכינוי שלו הוא "הטרייר המחייך". הוא נמוך, צבעיו בלונד, ג'ינג'י, או שחור מפוספס בלבן או כסף. הטרייר המחייך ידידותי ואוהב ילדים, ואם אתה מביט בו במבט קשוח, הוא מוריד זנב ומתרחק. כשמשחקים אתו, הוא באמת מחייך.

זה הכלב שמשגע את משפחתו של שר התחבורה ישראל כ"ץ. זה הכלב שמעורר שאלות רציניות על אורח החיים במושבים, מהו מטרד ביישוב חקלאי, על המלחמות על כל מטר מרובע בין שכנים, ועל מגבלות השימוש בקרקע חקלאית הסמוכה לבתי מגורים.

הידרותרפיה לכלב

יש לכ"ץ היסטוריה עם כלבים. כשר חקלאות הוא זה שאסר על גידול או ייבוא של כלבים שהוגדרו מסוכנים (רוטווילר, בול-טרייר, פיט-בול טרייר ועוד). לא עזרו טיעוני המתנגדים, שהכלב הוא תבנית אופי בעליו. כ"ץ הסביר, שהכלבים הללו יועלמו מהנוף הישראלי כדי "להבטיח את שלום הציבור".

בצמוד לנחלתו של כ"ץ במושב כפר אחים, מדרום לצומת ראם, פועל בית גידול לגזע ייחודי של הטרייר המחייך. בעלת השטח ומנהלת "המרכז הישראלי לכלבים" היא דורית ליסק, ועיניה בורקות כשהיא מתארת את תכונותיו: "נפלא עם ילדים, בעיקר אוטיסטים ובעלי הפרעות קשב, בעל פרווה שאינה גורמת לאלרגיה או אסטמה, ללא ריח גוף ושיערו לא נושר". אלוף אירופה של הטרייר החייכן, אומרת ליסק בחיוך מלא גאווה, יצא מבית הגידול הזה, והיא הכינה לתחרויות בינלאומיות כלבים שזכו באליפויות במדינות שונות, "בול מסטיף שטופל כאן בהכנה לתחרות זכה באליפות העולם".

את השכנים, ישראל ואשתו עו"ד רונית כ"ץ, זה לא מרשים. שלא ישתמע חלילה שמשפחת כ"ץ לא אוהבת כלבים. להיפך. יש להם סימפטיה לכלבי גולדן רטריבר והכלב הקודם שלהם היה מגיע לביקורים אצל הכלבים השכנים בכלבייה, עד שנפטר. הכלב הצעיר, גולדן רטריבר זכר, אינו מורשה לשוטט לבדו במושב.

הפעילות ב"מרכז הישראלי לכלבים" מתנהלת בשני מבנים. במבנה אחד, כמה עשרות מטרים מבתי המגורים, ליסק עוסקת בשיקום כלבים פגועים וכלבים פוסט טראומטיים. יש בו מתקן אימון במכשיר הידרותרפיה, שבו הכלב הולך על הליכון בתוך מיכל מים גדול. המבנה השני מצוי במרחק כ-200 מטר מבתי המגורים, בקצה החלקה, מאחורי תלולית עפר שנבנתה לבלימת רעש. יש במבנה 30 חדרים לכלבים, כל אחד מהם עם חצר, אבל רק ב-20 חדרים יש כלבים. הסיבה: משפחת כ"ץ שתלה זיתים בתוך השטח של משפחת ליסק מול 10 חדרים והם לא היו ניתנים לשימוש.

כ"ץ החזיק בשטח

במהלך קבלת אישורי הבנייה למתקני הכלבייה, דורית ועדי ליסק בדקו את השטח בעזרת מודד, והסתבר להם, כי קו הגבול בין נחלתם לנחלת משפחת כ"ץ אינו תואם למצב בשטח. משפחת כ"ץ עיבדה רצועת קרקע ארוכה השייכת למעשה לנחלת ליסק. קצה גדר הרפת הנטושה גם הוא בנחלת ליסק. לטענת ליסק, משק כ"ץ עיבד כ-1.5 דונם מאדמתם.

ליסק דרשו מכ"ץ לעזוב את השטח. המלחמה נפתחה. מי שלא מכיר את ההווי במושבים, לא מסוגל להעלות בדעתו עד כמה מרה ואיומה היא מלחמה בין מושבניקים על מטר מרובע אחד.

כל מה שהשר כ"ץ מוכן לומר הוא, שבגלל היותו איש ציבור הוא הדיר עצמו מענייני הסכסוך עם משק ליסק. ובאמת, הפעילה בחזית משפחת כ"ץ היא אשתו רונית.

ליסק הגישו לבימ"ש השלום באשדוד תביעה לסילוק יד מאדמתם. ישראל ורונית כ"ץ טענו, שהמשק אותו רכשה המשפחה בשנות החמישים נמכר להם עם אותה פיסת אדמה, הגבולות בין הנחלות סומנו כפי שקבעה הסוכנות, ומעולם לא הייתה על כך מחלוקת. אחרי הגשת התביעה נטעו כ"ץ כ-20 זיתים על אדמת המריבה.

בבית המשפט הוצגה התוכנית ההיסטורית התקפה לחלוקת הקרקע בין הנחלות. מודד שמונה על ידי ביהמ"ש מצא שאכן חלק מהקרקע בה היו נטיעות של משפחת כ"ץ, שייכות למעשה לנחלת משפחת ליסק. גם קצה הרפת הישנה של משפחת כ"ץ מצויה באדמת משק ליסק. המודד סימן את הקו הנכון בשורת יתדות מעץ ועליהן רצועת פלסטיק כחולה.

בספטמבר אשתקד ניתן פסק הדין של השופט גיל דניאל. השופט יצא מנקודת הנחה, שמדובר בעניין היסטורי, אולי אפילו מימי דור המייסדים בשנות ה-50', אולי אפילו בטעות שלא בזדון. עם זאת, פסק השופט דניאל: "לא יכולה להיות מחלוקת, כי מבחינה פורמלית, קו הגבול בין שני המשקים עובר במקום הנטען על ידי ליסק, ואשר שורטט במפת המדידה שהוכנה על ידי המודד מטעם בית המשפט. אינני מקבל את טענת כ"ץ לפיה לא ידעו על קיומה של התוכנית הקובעת את קווי הגבול ורישומה. כך לדוגמא, מעדותו של נציג מינהל מקרקעי ישראל עלה, כי משפחת כ"ץ עצמם הגישו בעבר בקשות לקבלת היתרי בנייה, הנסמכות על התוכנית האמורה.

"לכ"ץ אין כל זכות להמשיך ולהחזיק בשטח אשר שייך למשק מס' 27. כ"ץ אינם בעלי זכות של ברי רשות בשטח האמור. עצם השימוש בשטח קטן החורג לתחום המשק הסמוך במשך השנים, אינו מקים לכ"ץ זכויות בו, ובפרט כאשר לבעל המקרקעין, המינהל, לא היתה ידיעה על כך שכ"ץ עושים שימוש בשטח החורג מהשטח שהוקצה להם על ידיו".

לכ"ץ ניתנה ארכה לביצוע הפינוי עד לראשית ינואר 2012. בנוסף, חויבה משפחת כ"ץ בהוצאות ותשלום שכ"ט בסך 14 אלף שקל. ישראל ורונית כ"ץ ערערו על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הרכב השופטים, בראשות הנשיא יוסף אלון, הסביר מה שהסביר למשפחת כ"ץ ופרקליטה משה ליפקה ולמשפחת ליסק ופרקליטיה דרור ברוטפלד ומשה מנור. ב-21.3.12 הגיעו הצדדים לפסק דין בהסכמה, במסגרתה נדחה פינוי השטח הפלוש עד לראשית 2014, והצדדים יפנו לגישור לגבי שאלת הפיצוי הכספי המגיע למשפחת ליסק ממשפחת כ"ץ בגין השימוש בשטחם. הגישור לא התקיים והשאלה הכספית תלויה ועומדת.

כ"ץ פינו בהדרגה את רצועת הקרקע של ליסק: לפני שבועיים, (13.7), במבצע מהיר, עקרה משפחת כ"ץ את שורת 20 עצי הזית שהיא נטעה בתוך נחלת ליסק. ב-20.6 פירקה משפחת כ"ץ את עמודי הגדר של הרפת.

במקביל, משפחת כ"ץ הגישה תלונות בוועד האגודה, במועצה המקומית באר טוביה ובמשרד להגנת הסביבה נגד הפעלת הכלבייה. כ"ץ הגישו לבית משפט השלום באשקלון תביעה נגד משפחת ליסק, בטענה למטרד. פקחים התחילו לבקר את "המרכז הישראלי לכלבים".

גנץ לא התלונן

"הכלביות פועלות 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע", טוענים בני הזוג כ"ץ בתביעתם, "ומיקומם בסמיכות קרובה מאוד לבית המגורים של ליסק, מהווה מטרד בפעילות היומיומית, בין היתר בשל רעש המגיע מנביחות הכלבים, רעש המגיע מכיוון החניה, כמות הלקוחות, לכלוך, ריחות, זוהמה וכיו"ב.. פעילות בתי העסק פוגעת באופן קשה באיכות החיים של משפחת כ"ץ".

בני הזוג כ"ץ דורשים בתביעה להפסיק את פעילות הכלבייה ופינוי השטח והמטרדים, בין השאר בטענה, שפנסיון לכלבים הוא עסק והפעלתו בשטח חקלאי אסורה על פי חוק.

ליסק טענו בכתב ההגנה, שטענת המטרדים משוללת כל יסוד עובדתי וכי היתרי הבנייה ורישיון העסק שלהם התקבלו כחוק. "מי שמתגורר באזור חקלאי", הם מצטטים פסיקה, "לא יוכל להלין על כך כי נגרם ריח עקב גידול פרות בסמוך, אך לא כך הדבר לגבי מי שבחר לגדל בעלי חיים בלב יישוב עירוני וגורם בכך מטרד לשכניו.. עובדה היא כי השכן הצמוד השני, משפחת גנץ, לא הגיש תלונות נגד פעילות הכלבייה, מאחר ואין ולא קיים כל מטרד".

עוד טוענים ליסק בכתב ההגנה: "כבר בסמוך לאחר הגשת כתב התביעה של ליסק נגד כ"ץ בענין פינוי השטח, החלו האחרונים לאיים על ליסק, כי היה ולא ימשכו את כתב תביעתם לפינוי הם יעשו כל שביכולתם כדי לפגוע בפרנסתם, ובכלל זה לא יהססו לפנות בטענות שווא לרשויות בדרישה לסגור לאלתר את המרכז הישראלי לכלבים שמופעל על ידי ליסק כדין.

"לאחר בדיקה יסודית ומעמיקה של כל תלונות השווא שהוגשו על ידם, הן נדחו כולן על ידי הרשויות המוסמכות.. למרבה הצער, כ"ץ לא אמרו נואש והם בחרו להמשיך בדרכם הנלוזה לנסות להטיל אימים על ליסק, באיומים כי "ידאגו לסגור להם את העסק", תוך התעלמות מהנזקים לליסק הנאלצים להתגונן מפני תובענת הסרק שהוגשה על ידי כ"ץ". בתיק הזה עדיין לא התחילו הדיונים.

התלונות של כ"ץ עוררו ככל הנראה תשומת לב במועצה אזורית באר טוביה. יו"ר המועצה, דרור שור, הוא ממושב ביצרון הסמוך, שם משפחתו מפעילה כלבייה שנראית כמו יעד מבוצר, ומוכרת כלבי דוברמן.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של מועצת באר טוביה הגישה תביעה נגד הכלבייה של ליסק, על שימוש חורג בקרקע חקלאית. יש ויכוח סביב השאלה: אם גידול חיות מחמד על קרקע חקלאית הוא מותר, האם אסור להפעיל שם עסק של פנסיון לבעלי חיים או פינת ליטוף? אם גידול סוסים הוא לגיטימי בקרקע חקלאית, האם רכיבה של ילדים בעלי צרכים מיוחדים על סוסים אלה הוא עיסוק מסחרי לגיטימי? השאלות הללו, בגלל רגישותן וההשקפות השונות לגביהן, לא הגיעו למיצוי.

לפני שבועות אחדים פסק בימ"ש השלום באשקלון, כי בכלבייה של ליסק נעשה שימוש מסחרי חורג על קרקע חקלאית. השופט רון סולקין פסק, כי "המעשה נשוא כתב האישום נגד ליסק, תחילתו בהיתר, בשים לב לכך שהמדובר בעניין שטרם ניתנו לגביו הכרעות משפטיות". השופט ציטט פסק דין קודם של בימ"ש שלום, לפיו "ניהול עסק של רכיבה על סוסים, להבדיל מעצם גידול הסוסים, מהווה חריגה מהיעוד החקלאי של הקרקע". לפי פסיקה קודמת, גם משרד של וטרינר בכלבייה על קרקע חקלאית הוא שימוש חורג.

ללא התנכלות

שימוש חורג אחד של ליסק, כך נקבע, הוא השימוש ב"בית גידול לכלבים", אותו מבנה גדול בקצה החלקה, לפנסיון לכלבים; השני, השימוש המתבצע בבניין הקרוב לבתים המוגדר כ"מחסן חקלאי", לצורכי שיקום וטיפול הידרותרפי בכלבים, גם הוא שימוש חורג.

השופט סולקין דחה את טענת ליסק, לפיה "הורתו של כתב האישום בתלונות שכנים אינטרסנטים ומקורבים לשררה", וקבע שלא הייתה כלפיהם התנכלות.

השופט הטיל על ליסק קנס של 35 אלף שקל ונתן "צו להפסקת השימוש החורג, שייכנס לתוקפו ביום ביולי 2013, אלא אם יוצא עד אז היתר כדין".

המצב כרגע: לדורית ליסק יש שנה להסדיר את השימושים בכלבייה שמעבר לגידול הטרייר החייכן שלה.

משפחת כ"ץ פינתה לאחרונה את השטחים של משק ליסק. עניין המטרד עדיין לא הוכרע בבית המשפט.

האו, האו..

בין השר לבין הרמטכ"ל

משפחת כ"ץ מתגוררת במשק 28 בכפר אחים. במשק 26 מתגוררת משפחת גנץ. זהו בית הולדתו של הרמטכ"ל בני גנץ, וכיום גרה בבית אחותו ומשפחתה. הנחלות בכפר אחים הן בנות כ-15 דונם בצמוד לבית המגורים (חלקה א'), ועוד כ-15 דונם בשטחים החקל איים המרוחקים יותר. לאחרונה הוצעה נחלה כזו למכירה ב-4.1 מיליון שקל.

למשפחת כ"ץ הייתה פעם רפת, אבל היא נטושה ומתפוררת. כ"ץ נטעו בשטחים בחלקה א' גפנים ועצי זית. מלבד ה-30 דונם בנחלתם, הם מחזיקים שטחים חקלאיים נוספים בהסדרי חכירה פרטיים. אביו של הרמטכ"ל, נחום ז"ל, היה בעל תפקידים בכירים בתנועת המושבים, מפא"יניק אמיתי במושב של מפאנ"יניקים. אביו של שר התחבורה, מאיר ז"ל, היה איש ימין, כבנו, ויש סיפורים עסיסיים על הוויכוחים האידיאולוגיים בין השניים. לא ברור אם חוויות הילדות הללו, בין משק 26 לבין משק 28, השפיעו על היחסים האישיים בין הילדים שהפכו לשר ולרמטכ"ל. טוב שמשק 27 הפריד בין המשפחות. עד לפני 8 שנים, אז השתנה המצב במשק 27. הוא נמכר לבני הזוג דורית ועדי ליסק (המרצה כיום מאסר בכלא מעשיהו) והם פתחו במשק את "המרכז הישראלי לכלבים".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988