ביהמ"ש לצד מפגיני המחאה החברתית: "התיק יצא מפרופורציה"

14 פעילי המחאה נאשמים בהתפרעות בהפגנה האלימה ביוני בת"א ■ ביהמ"ש המליץ למחוק חלק מכתבי האישום ולהשיב את התיקים "למידותיהם האמיתיות"

האם כתבי האישום נגד פעילי המחאה החברתית שנעצרו במהלך ההפגנה הסוערת שהתקיימה בחודש יוני בדרך למחיקה? במהלך דיון שהתקיים הבוקר (ד') באישומים נגד 14 המפגינים המואשמים בהתפרעות במהלך ההפגנה, ציין בית המשפט כי "התיק יצא מפרופורציה" והציע לתביעה למחוק חלק נרחב מכתבי האישום.

הבוקר (ד'), 4 חודשים לאחר ההפגנה הסוערת בתל-אביב, נפתח משפטם של 14 פעילי המחאה החברתית, המואשמים בהפרעה לסדר הציבורי, התפרעות במקום ציבורי והתקהלות אסורה.

בהפגנה שהתקיימה ב-23 ביוני נעצרו 85 בני אדם, לאחר שבמהלך ההפגנה התלהטו הרוחות, נחסמו כבישים, ונופצו זגוגיות של שני סניפי בנק. ואולם, בסופו של דבר הוגשו כתבי אישום רק נגד 14 מהם, שסומנו על-ידי המשטרה כאשמים המרכזיים להסלמה.

בעקבות המעצרים וכתב האישום שהוגש, זכתה המשטרה לביקורת על הפגיעה בזכות ההפגנה, ועלו אף טענות על האלימות המוגזמת שהפעילה המשטרה כנגד המפגינים, אשר מתבררות כיום במח"ש.

תיק בעל השלכות רוחב

כבר בראשית הדיון התברר כי בית המשפט עצמו נוטה להסכים עם חלק מהביקורת, כאשר שופטת השלום בתל-אביב, לימור מרגולין-יחידי, אמרה כי "התיק יצא מפרופורציה. שני הצדדים צריכים להחזיר לתיקים את הפרופורציה".

נזכיר כי כתבי האישום נגד 14 המפגינים - ליטל בר, תום ישראלי, לירון אחדות, טל לוי, חוני קבלו, רועי פרומן, אייל ביזאוי, אלון-לי גרין, יעקב קורנבלט, גלעד ליברמן, אייל אוסטרינסקי, עמיחי בוקובסקי, משה מנקין והראל מיידני - כוללים עבירות של התנהגות פסולה במקום ציבורי והשתתפות בהתקהלות אסורה. לארבעה מהם יוחסה גם עבירה של הכשלת שוטר, ארבעה אחרים הואשמו בתקיפת שוטר, נאשם נוסף הואשם בהתנגדות למעצר לאחר העלבת עובד ציבור, ומפגין נוסף הואשם גם בעבירות של איומים ותקיפת עובד ציבור.

ההפגנה נולדה, בין היתר, כמחאה נגד האלימות הקשה שהפעילו שוטרי מג"ב ופקחים של עיריית תל-אביב בהפגנה שנערכה יום קודם כנגד יוזמת המחאה, דפני ליף, במהלכה נגרמו לליף חבלות קשות.

במהלך הדיון היום המליצה השופטת לצדדים, מחוץ לפרוטוקול, "להחזיר את כתבי האישום למידותיהם האמיתיות", לא לשכוח את ההקשר של המעשים המיוחסים לפעילי המחאה - הפגנה חברתית - ולאפשר לנאשמים לחזור לפעילות רגילה, ולא לבלות את זמנם בבית משפט פלילי.

עם זאת, השופטת ציינה כי "מדובר בתיק שעל פניו אמור להיות בעל השלכות רוחב על זכות ההפגנה, למי מותר ואסור להפגין", ולכן יש להתמקד בנושאים העקרוניים בו בלבד ולא לגלוש לתיאורים כלליים שאינם מן העניין.

בין היתר הציעה השופטת כי המשטרה תוותר על החלק הכללי בכתב האישום, המתאר בפירוט רב את ההפגנה עצמה ואת עשרות האנשים שחסמו כבישים, זרקו ביצים והתפרעו - לגרסת המשטרה.

בתגובה אמר נציג המשטרה, עו"ד בני דורון, כי יש נכונות מצד המדינה למחוק חלק זה מכתבי האישום. לאור הצהרה זו הסכימו הסנגורים ונציגי התביעה להיפגש במשרדי התביעה ב-22 בנובמבר, כדי לדון בחלקים שיימחקו מכתב האישום ולקבוע מועד לדיון לאחר הפגישה.

"ייגמר בקול ענות חלושה"

למרות ההסכמות, במהלך הדיון טענו חלק מהסנגורים כי יש לבטל את כתב האישום לחלוטין. לטענתם, המפגינים הם עשו שימוש בזכות חופש הביטוי בהפגנה שזכתה לתמיכה רחבה בקרב הציבור, וייצגו את האינטרסים של צדק חברתי, ולכן אין להאשים אותם בפלילים על כך.

עו"ד עמית חדד ממשרד וינרוט, המייצג את אייל אוסטרינסקי, טען כי כתבי האישום הינם שרירותיים, ולא ברור כיצד נבחרו 14 מתוך העצורים כאשמים העיקריים. "עשרות אנשים נעצרו במהלך ההפגנה. אני לא מבין איך עשתה המשטרה את ההבחנה השרירותית בין המפגינים. בלי שום קריטריונים הגרילה המשטרה כמה מפגינים ובחרה להגיש נגדם כתב אישום", טען.

על כך השיבה השופטת מרגולין-יחידי: "בלי להכיר את החומר, נדמה לי שיש ממש בטענה".

בתום הדיון מסר עו"ד חדד ל"גלובס": "לדעתי, בהמשך התיק נראה כתב אישום מצומצם מאוד, אם בכלל. כתב האישום המנופח ייגמר בסופו של דבר בקול ענות חלושה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988