ביה"ד: גופים המתוקצבים ע"י המדינה לא יתנו תנאי פנסיה מועדפים

ביה"ד אסר על אוניברסיטת ת"א להעניק לחברי הסגל הבכיר תנאי פנסיה תקציבית - והורה להעבירם לפנסיה צוברת, כנהוג לגבי יתר העובדים בשירות המדינה

גופים הנתמכים או מתוקצבים על-ידי המדינה אינם רשאים להעניק לעובדיהם תנאי פנסיה מועדפים על פני אלה הנהוגים בשירות המדינה, והסדר הפנסיה הצוברת הקבוע בחוק יסודות התקציב גובר על פני כל הסדר קיבוצי שנחתם בין אותם גופים לבין עובדיהם.

כך עולה מפסק דין עקרוני שניתן אתמול (ב') בבית הדין הארצי לעבודה, האוסר על אוניברסיטת תל-אביב להמשיך להעניק לחברי הסגל הבכיר שנקלטו באוניברסיטה לאחר אוקטובר 2003 תנאי פנסיה תקציבית. עובדים אלה יועברו לפנסיה צוברת, כנהוג לגבי יתר העובדים בשירות המדינה.

גורמים כלכליים אומרים כי מדובר בפסק דין בעל משמעויות מרחיקות לכת, שכן הוא מעניק בידי המדינה כוח רב להגביל חריגות שכר ומתן תנאים מועדפים בשורת גופים, רשויות ומוסדות המקבלים תקצוב מקופת המדינה.

פסק הדין ניתן בהרכב של 5 שופטים, בראשות נשיאת בית הדין הארצי, השופטת נילי ארד. בית הדין קבע כי מאחר שהאוניברסיטה היא גוף שנתמך על-ידי המדינה, יש להחיל על עובדיה את חוק יסודות התקציב, על אף הסכם קיבוצי משנת 1972 שהסדיר את עניין הפנסיה התקציבית.

משמעות פסק הדין היא שגופים מתוקצבים או נתמכים על-ידי המדינה אינם יכולים להעניק לעובדיה תנאי שכר השונים מהנהוג במדינה.

הסדר הפנסיה התקציבית לעובדי הסגל הבכיר באוניברסיטת תל-אביב מעוגן בהסכם קיבוצי מיוחד משנת 1972. החל משנות ה-90 פעלה המדינה להחלת הסדרי פנסיה צוברת על עובדים חדשים בשירות הציבורי. במסגרת זו הטילה הממשלה על הממונה על השכר לפעול להחלת פנסיה צוברת גם על עובדים חדשים בגופים מתוקצבים ובגופים נתמכים.

פסק דינו של בית הדין הארצי הפך למעשה את פסיקתו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב מאפריל 2010, שקבע כי גם העובדים החדשים ייהנו מהסדר הפנסיה התקציבית.

גוף נתמך

סעיף 29 לחוק יסודות התקציב קובע כי "גוף מתוקצב או נתמך לא יסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגימלאות, או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, ולא ינהיג שינויים או הטבות, אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה או באישורו של שר האוצר; כל הסכם או הסדר בטל במידה שהוא נוגד הוראות אלה".

בית הדין הארצי קובע כי האוניברסיטה מהווה גוף נתמך, ולכן סעיף זה חל גם עליה. בית הדין דחה גם את טענת ארגון הסגל הבכיר באוניברסיטה, ולפיה חוק המל"ג המעניק לאוניברסיטה "חופש אקדמי" גובר על סעיף זה בחוק יסודות התקציב, ומעניק לה שיקול-דעת באשר לתנאי הפנסיה שהיא מעניקה לעובדיה.

"מרגע שהוכח כי הפנסיה הצוברת הוחלה בצורה כללית בשירות המדינה על עובדים חדשים", כתב שופט בית הדין הארצי אילן איטח, "הרי שהסכמה או הנהגה של פנסיה תקציבית על עובדים חדשים בגוף נתמך או גוף מתוקצב טעונה היתר של הממונה על השכר.

"במקרה שלפנינו אין עסקינן בביטול הטבה חורגת שהוסכמה והונהגה לפני תחילתם של חוקי התקציב, אלא מניעת הנהגתה של הטבה שאמנם הוסדרה לפני חוקי התקציב, אך מבקשים להנהיגה לגבי עובדים חדשים לאחר שחוקי התקציב כבר בתוקף".

את הממונה על השכר ייצגו בבית המשפט עורכי הדין דורון יפת מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי) ויעל בר-לב ממחלקת סכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה. את אוניברסיטת תל-אביב ייצגו עורכות הדין דפנה שמואלביץ ונועה בר-שיר, ואת ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה ייצגו עורכות הדין ארנה לין ונטע שפירא. (עס"ק 11563/05/10).

מאוניברסיטת תל-אביב נמסר בתגובה: "בהמשך לפסיקה של בית הדין לעבודה בעניין הפנסיה של הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת תל-אביב, ברצוננו להבהיר כי הדרישה להחיל פנסיה תקציבית על חברי סגל חדשים הייתה של ארגון הסגל, ואילו האוניברסיטה התנגדה לה.

"האוניברסיטה תמכה בעמדת המדינה בערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי, אשר זיכה גם את חברי הסגל החדשים בפנסיה תקציבית. האוניברסיטה לא טענה מעולם כי היא רשאית להעניק לחברי הסגל הבכיר תנאים מועדפים מכוח חוק המל"ג".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988