מבחן דרכים: אאודי RS5 - חוויית שמחת נהיגה טהורה

אומרים כי יש משהו "קר" במכוניות אאודי, משהו מנוכר, פדנטי ומרוחק. יכול להיות - לו רציתי חום, התכרבלות, רישול וקירבה דביקה - הייתי קונה פודל. או שק שינה. או את אחד ממשתתפי "האח הגדול"

ירד שלג. לא בעיתו ולא בעונתו, ובכל זאת צחור ובוהק ויפה וחלקלק. מאוד חלקלק. בבית הקפה היה חם וטעים, אבל בחוץ המתינו 1,214 סוסים עצבניים. בוטשים בצמיגיהם בחוסר סבלנות, מייחלים שאצא עימם לדהירה משובבת במרחבים המושלגים.

אין זה מנומס לתסכל סוסים, אז יצאתי אליהם. אך במי אבחר? האם ב-5RS על 444 סוסיה? או שמא אסתפק ב-340 סוסים ואטול את ה-3RS הקטנה? ואולי אצלול דווקא אל מושב הנהג של ה-8R קבריו? דו-מושבית, מופשלת-גג, 430 כוחות סוס. חיים קשים.

אנחנו למרגלות האלפים. זה עתה סיימנו לאגור רשמים על האאודי 6S ו-7S השפויות יחסית, ולקינוח ניאותו אנשי אאודי להטעימנו מעט מטעמן של המכוניות המאכלסות את הצד האחר של מרכולתם: הצד השובב.

כי שני קלסתרים יש לאאודי: קלסתר A - מכוניות מיושבות, שפויות, רציניות, מכובדות; וקלסתר RS - מכוניות כוחניות, שריריות, מסעירות, כמעט פרחחיות.

ממש "דוקטור אאודי ומיסטר RS".

בין לבין נמצאת גם משפחת ה-S, שיש בה גם מזה וגם מזה, ולכן הייתי מכנה אותה בשם "משפחת הפרחחיות המעונבות".

יום-יום חג

בסופה של ההתלבטות קורעת הלב, בחרתי ב-5RS, ויצאתי להרים. כאמור, 444 כוחות סוס וגם כמעט 44 קג"מים של מומנט. מנוע בן 4.2 ליטר, 8 בוכנות, נטול טורבו. מנוע מן הזן הקרוי "גבה-סל"ד". כלומר, הוא מייצר את עיקר יכולותיו בסל"ד גבוה. מאוד גבוה. הייתי אפילו אומר - היסטרי: בין 4,000 ל-8,000 סל"ד ומעלה. מנוע מופלא. אין לי מילה אחרת. כל נגיעה בדוושתו היא רגע של נחת. בחיי יום-יום, יש אולי טרחה מסוימת במנוע הדורש רגל כה סחטנית על מיצערתו. אך זה אינו מנוע לחיי יום-יום. זה מנוע שתכליתו לייצר יום-יום חג.

תיבת ההילוכים היא S-טרוניק (שהיא DSG בשפת אאודי) בת שבעה הילוכים. וגם היא - מה לעשות - טובה להפליא. על כל אלה נוספה כמובן מערכת ההנעה הכפולה הקרויה קוואטרו, דיפרנציאל אחורי ערמומי, בלמים מגודלים, צבעי קרב, סביבת נהג כמיטב המסורת המשובחת של אאודי, והגה - כן, ההגה. כאן לצערי נעצר זרם המחמאות המוחלטות. שלושה מצבי נהיגה יש בו: רגיל, ספורטיבי ואוטומטי (כלומר, המוח היודע כל של המכונית מחליט, ולא אני). אך אולי בגלל השלג, אולי בגלל הקור, ואולי בגלל המצב הפוליטי - לא הצלחתי להתיידד עם שלושתם. המצב האחד היה לי קצת רך מדי, השני קצת קשה מדי, השלישי מעורפל מדי. חשוב להדגיש: יש לא מעט מכוניות שהיו חולמות על הגה באיכות שכזאת. אך ממוצר ספורטיבי של אאודי אני מרשה לעצמי לדרוש קצת יותר דיוק (וקצת פחות מלאכותיות).

ואז יצאתי אל השלג. נסעתי לאט. אני בשלג. נסעתי קצת יותר מהר. אז מה אם אני בשלג? אחר-כך עוד יותר מהר. ואז - ממש מהר. ה-5RS לא גמגמה ולא היססה, לא סרה מדרך הישר, לא נפנפה באיבריה, ולא איבדה את עשתונותיה אפילו לשנייה אחת. בטוחה בעצמה, מהירה, מדויקת, היא חרשה בשלג שהלך ונערם, וגם רבדים מזדמנים של קרח לא הוציאו אותה משלוותה. גם לא אותי. זה היה מפגן מהדהד ומרשים של מערכת הקוואטרו. המערכת המושלמת לכל מזג אויר ולכל כביש.

לו הייתי מנסה לנהוג במהירות הזאת ובכביש הזה, באחת ממתחרותיה הכוחניות של ה-RS (ומפאת הנימוס לא נגיד שמות), מן הסתם הייתי תלוי עד עצם היום הזה על צמרתו של אחד האשוחים שם ביער.

האחות הקטנה

השנייה הייתה ה-8R. הדגם היוצא. בינתיים הוצג דגם חדש. ה-8R - מי היה מאמין - אכזבה. ממש כך. זו מכונית-על שנרצחה בידי תיבת ההילוכים שלה. התיבה הזאת, רובוטית חד-מצמדית מן הזן שכבר התעלל בכמה וכמה מכוניות, היא מערכת גסה, טיפשית, מעצבנת, קופצנית, לא מנומסת ולא סימפטית. ומה שהיה סתם מטרד, הפך לפגע של ממש בכביש מושלג.

קיפצוציה של התיבה בעת החלפת הילוכים הוציאו לא אחת את ה-8R מדעתה, ועשו אותה ממש קשה לשליטה. חוששני, שגם מערכת הקוואטרו ב-8R התעקשה להותיר יותר מדי כוח בגלגלים האחוריים, גם כאשר ראוי היה שיירתמו מקדימה כדי לסייע למכונית ולנהג בפניות. בקיצור - זה לא היה זה, והודיתי לאל כאשר שבתי בשלום לבסיס. טוב שה-8R כבר הוחלפה.

ואז, למרבה ההפתעה, צנחתי אל חיקה של המתוקה מכולן: ה-3RS. מנוע 2.5 ליטרים, חמש בוכנות, 340 כו"ס, והפעם יש טורבו. ועוד איך יש. 46 קג"מ מגיעים כבר ב-1,400 סל"ד, ונשארים שם לאורך כל הדרך. ויש קוואטרו, ויש דיפרנציאל חכם מאחור, ויש הרבה אלומיניום וקצת סיבי פחמן, ובלמים בגודל של כיכר המדינה, והגה פחוס בתחתיתו שמרגיש טוב ונכון ומדויק, ו-GSD מתוק בן 7 הילוכים, וממדים קומפקטיים כמו שאני אוהב. בדיוק כמו שאני אוהב. ושם, בהר המושלג ובכביש המפותל, הייתה הגמדה המעופפת הזאת מהירה ומענגת ומדויקת הרבה הרבה יותר מן ה-8R. וגם ה-5RS - כך נדמה לי - הייתה צריכה לשרג את כל מערכותיה כדי לשמור על הקצב שהכתיבה האחות הקטנה.

זורח מקיר לקיר שבתי עמה לחנייה, ובעין דומעת צירפתי אותה לרשימת מכוניות חלומותיי שלעולם לא תהיינה שלי. מנהל סניף הבנק שלי לא ירשה.

זה היה יום מרגש. יום שכולו ברק טכנולוגי מפעים, ושמחת נהיגה טהורה.

אומרים כי יש משהו "קר" במכוניות אאודי. משהו מנוכר. משהו פדנטי ומרוחק. יכול להיות. אני אוהב את זה. אני רוצה קור, ניכור, פדנטיות וריחוק. לו רציתי חום, התכרבלות, רישול וקירבה דביקה - הייתי קונה פודל. או שק שינה. או את אחד ממשתתפי "האח הגדול". אך ככל שמדובר במכוניות - אני רוצה אוטו יקי. פדנטי, מדויק, מרוחק ומחונך.

הכותב היה אורח אאודי באוסטריה

אאודי RS5
 אאודי RS5

חלק מהמתחרות

ב.מ.וו 650

ב-726 אלף שקל מציעה ב.מ.וו את ה-650 "גראן קופה". יש לה אמנם ארבע דלתות לעומת השתיים של האאודי, אבל היא מציעה עיצוב "מהיר" והרבה כוח אש. המנוע ה-V8 בנפח 4.4 ליטר מייצר 407 כ"ס ומאיץ את המכונית פלוס ארבעה מאפס ל-100 ב-4.9 שניות.

ב.מ.וו 640i_Gran_Coupe / צילום: יחצ
 ב.מ.וו 640i_Gran_Coupe / צילום: יחצ

מרצדס E500 קופה

מי שיתעקש, יוכל להזמין בארץ את המרצדס E קופה בגרסת ה-E500. כאן הוא יקבל את הגרסה העדכנית של מנוע ה-V8 בנפח 4.7 ליטר של מרצדס, שמייצר 408 כ"ס ולא פחות מ-60 קג"מ של מומנט. המכונית הזו להאיץ מאפס ל-100 קמ"ש ב-5.1 שניות.

מרצדס E-Class_Coupe / צילום: יחצ
 מרצדס E-Class_Coupe / צילום: יחצ

קדילק CTS-V קופה

האופציה האמריקנית לגרמניות היא ה-CTS-V קופה של קדילק. זוהי מפלצת אמיתית: מנוע ה-V8 בנפח 6.2 ליטר שלה מייצר 564 כ"ס ומומנט של 75 קג"מ. היא מסוגלת להאיץ מעמידה ל-100 קמ"ש ב-4.4 שניות ולהגיע ל-282 קמ"ש.

קדילאק CTS-V / צילום: יחצ
 קדילאק CTS-V / צילום: יחצ

צרו איתנו קשר *5988