"איזראל" היא עדיין מותג

לו זה תלוי בו, אובמה היה משליך אותנו לתחתית המגירה בדסק

סקר שביצעה השבוע רשת CNN בקרב הציבור האמריקני גילה כי יותר מ-50% מהנסקרים תומכים בפעילות צה"ל נגד החמאס, וחושבים שהיא מוצדקת. אלה הן חדשות מעודדות, לכאורה, עבור ממשלת ישראל והעומד בראשה, בנימין נתניהו. הוכחה נוספת ש"איזראל" היא עדיין מותג אהוד בארה"ב.

אולם מתחת לכותרת המשמחת בא הפירוט של תוצאות הסקר, ושם התמונה הרבה פחות משמחת. מתברר שמקור התמיכה בישראל הוא תומכי המפלגה הרפובליקנית, שכ-75% מהם רואים את פעילות ישראל בעזה כמוצדקת. מנגד, אצל הדמוקרטים התמיכה היא רק 41%. 36% מהם מתנגדים למהלך הצבאי הישראלי בעזה; ול-23% אין דעה או מספיק ידע בעניין.

כדאי להעיר כמה הערות כאשר מעיינים בנתונים אלה. ראשית, מאחורי התווית "רפובליקנים" ו"דמוקרטים" מסתתרת דינמיקה דמוגרפית מאוד ברורה. מי שצפה בוועידת הדמוקרטים לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב, ראה קשת רחבה מאוד של מה שמכונה "מיעוטים" - היספנים, שחורים, אסיאתים, וגם לא מעט נשים. זה הבסיס של המפלגה, והיא לא תהפוך ליותר "אוהדת ישראל" ככל שיחלוף הזמן.

יתר על כן, הבעיה היא שזאת הקבוצה אשר משקלה באוכלוסייה הולך וגדל במהירות. בהשאלה לדברים שנאמרו בישראל עד לפני כמה שנים - כל שנה יהיו בארה"ב פחות תושבים שהיו רגילים לראות בישראל שלוחה של אלוהים וארה"ב במזרח-התיכון, ויהיו יותר כאלה שאינם יכולים להזדהות עם מעשיהן של ממשלות ישראל.

הדברים האלה צריכים לעמוד לנגד עיניהם של כל מי שעוסק ביחסים בין ישראל לארה"ב, ולהביא בחשבון את יכולותיה המדיניות של כל ממשלה מקומית להמשיך במדיניות הנוכחית, שלכאורה "תמיד ניתן לסמוך על ארה"ב". בעוד שנים מספר, לאמירה הזו לא יהיה תוקף, או יהיה לה רק תוקף מוגבל.

בימים האחרונים דובר רבות על כך שהנשיא ממשיך להפגין תמיכה בישראל, למרות התנהלותו של ראש הממשלה בעת מערכת הבחירות בארה"ב. זה היה אמור להרגיע את תומכיו של ראש הממשלה, ולסמן שלא צריך לשקול לבצע שינויים במדיניות הממשלתית במה שכרוך בסכסוך עם הפלסטינים והעולם הערבי.

אלא שאם נתוני הסקר של CNN נכונים, הרי שלא בנשיא מדובר, אלא במפלגתו כולה. משום מה היספנים, שחורים ואחרים לא ממש משתכנעים שמעשי ההתנחלות על קרקעות של פלסטינים הם "צו אלוהי", כפי שהם לא משתכנעים שפעילות מלחמתית בעזה היא מוצדקת.

אולם לא רק דעותיהם של אותם דמוקרטים חדשים הן שמשפיעות על היחסים שלהם עם ממשלת ישראל. ישראל הפכה את עצמה להיות חלק אינטגרלי של צד אחד בוויכוח האידיאולוגי בארה"ב. כל הדיבורים על "תמיכה דו-מפלגתית" לא יכולים להסתיר את העובדה שמבחינה פוליטית, ישראל מזוהה יותר ויותר עם הקבוצות שנמנות עם הקצה הימני של הפוליטיקה האמריקנית. הברית הזו לא נולדה אתמול. היא קיימת כבר שנים לא מעטות, שבמהלכן האוונגליסטים האמריקנים גיבשו עמדה קיצונית נגד המוסלמים, ואימצו את כל ההגדרות של הימין הישראלי לגבי הסכסוך עם הפלסטינים.

מקור הפורענות הגדול בעולם

את כל הדברים האלה עלינו לזכור לפני שמבססים כאן מדיניות ישראלית של "ארה"ב איתנו". אם זה היה תלוי באובמה, הוא היה משליך אותנו ואת הסכסוך המזרח-תיכוני למגירה הנמוכה ביותר בשולחן העבודה שלו, וספק אם מישהו במפלגתו היה מתקומם נגדו. הסיבה היחידה שאובמה לא יפעל כך היא שהמזרח-התיכון הוא בדרך-כלל מקור הפורענות הגדול בעולם. לכן, ארה"ב תעשה סדר בעניינים, ותפעל על-פי האינטרס שלה. אם זה אומר לתמוך במתנגדי איראן באזור, דוגמת מצרים וטורקיה, הרי שזה מה שארה"ב תעשה. אם זה אומר תמיכה שקטה, אך מוחשית, ברשות הפלסטינאית ובמחמוד עבאס (אבו מאזן), זה מה שיקרה.

זו המשמעות האמיתית של המספרים שעומדים מאחורי הסקר. אובמה יודע לקרוא סקרים בדיוק כמו נתניהו ואובמה גם מבין את משמעות הדברים, ולאן נושבת הרוח במפלגתו. מבחינתו, ומבחינת מפלגתו, מה שיקבע מעתה את מהלכי ארה"ב הוא האינטרס האמריקני כפי שהוא מתפרש על-ידי הצד השמאלי של המפה הפוליטית בארה"ב. אם למישהו יש ספק בכך, כדאי לו לעקוב אחרי התנהלות נשיא ארה"ב בחודשים הקרובים.

צרו איתנו קשר *5988