הילארי קלינטון בפורום סבן: ישראל תצטרך לבחור בסופו של דבר בין מדינה יהודית לדמוקרטית

בנאום בפורום סבן בוושינגטון, קראה שרת-החוץ האמריקנית לישראל לשמור על רמה מוסרית גבוהה ■ קלינטון אמרה שאם רבין לא היה נרצח הייתה קיימת כבר מדינה פלסטינית ■ תקפה גם ההחלטה לבנות יחידות דיור חדשות בי-ם

שרי-החוץ של ארה"ב וישראל, הילארי קלינטון ואביגדור ליברמן, ישבו אמש (ו') במרחק נגיעה זה מזו, בפורום של מרכז סבן בוושינגטון, אך פער עמוק מאוד חצץ ביניהם. קלינטון קראה לישראל להושיט יד לפלסטינים מתונים, וליברמן הכריז, שישראל אינה צריכה לשלם את המשכורות של מנגנון הרשות הפלסטינית, כאשר נשיא הרשות, מחמוד עבאס, מחזיק מטוס מנהלים פרטי, שנקנה באחרונה, בעוד שלראש ממשלת ישראל אין מטוס שרד. קלינטון יצאה נגד החלטת ישראל להוסיף אלפי יחידות דיור בגדה, וליברמן הצהיר, שההחלטה הזו לא נועדה לעורר פרובוקציות ושלישראל יש זכות לקבוע את מיקום בירתה.

הכנס השנתי של מכון ברוקינגס ומרכז סבן, מיסודו של המיליארדר האמריקני-ישראלי חיים סבן, נפתח למחרת ההצבעה בעצרת הכללית של או"ם, שהכירה ברשות הפלסטינית כ"מדינה משקיפה, לא חברה" בארגון. האירוע הזה עמד בלב הדיונים הפתוחים והסגורים של הפורום ושל הפגישות שנערכו סביבו בין קלינטון ובכירים בסטייט דיפרטמנט לבין בכירים ישראליים ופלסטיניים. בין האורחים מישראל, לבד מליברמן: שר הביטחון, אהוד ברק; רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט; שרת-החוץ לשעבר, ציפי לבני; המשנה לרה"מ סילבן שלום; דן מרידור, השר לפיתוח הנגב והגליל; השגריר בוושינגטון, מייקל אורן וגם שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו.

במרכז האירועים הפתוחים לעיתונות עמד נאום מדיני של קלינטון, שקדם לו סרטון הלל לפעילותה בסטייט דיפרטמנט. היא דיברה על תמיכתה האיתנה של ארה"ב בישראל, על אהבתה האישית למדינה ועל רצונה לבוא לבקר בה עם נכדיה העתידיים, אך דבריה היו רחוקים מלהיות נופת צופים. נאומה היה "לא ליברמני" (un-lieberman) בעליל, כדברי אחד מהנוכחים בכנס.

שרת-החוץ אמרה, שבמוקדם או במאוחר ישראל תצטרך להגיע לשלום עם הפלסטינים, על רקע מקבץ תרחישים שחור שמסתמן באופק: "מה צפוי לישראל בעוד שלוש, חמש שנים? אי יציבות בירדן, מדינה חסרת שלטון (failed state) בסוריה, תסיסה בלבנון, שתהיה חשופה עוד יותר ללפיתת חיזבאללה, השפעה גוברת של איראן על חמאס בעזה, והפיכת חצי האי סיני למקור סכנות ביטחוניות לישראל". דווקא בגזרת הגדה המערבית פתוח לישראל חלון הזדמנויות להשגת תוצאה חיובית במו"מ עם הפלסטינים, היא הוסיפה.

קלינטון אמרה, שבסופו של דבר, אם לא יהיה שלום תצטרך ישראל לבחור בין דמוקרטיה לבין זהות יהודית. ברמז ברור להתקפות הקשות על עבאס בדבריו של ליברמן, שדיבר לפניה וישב מולה, אמרה שרת החוץ: "כמה ישראלים טוענים שעבאס אינו שותף לשלום; ובכן, את האמירה הזו צריך להעמיד למבחן". לדבריה, יש שאומרים שעתה לא הזמן לעשות זאת, אך הדינמיקה של הטכנולוגיה ושל הדמוגרפיה אינה קופאת על שמריה. "בלי שלום, ישראל תצטרך לפתח מערכות הגנה חדשות מפני טילים, עוד כיפות ברזל, וזה יהיה עול".

ברמז נוסף לליברמן, שטען כי העוינות של הפלסטינים בגדה המערבית כלפי ישראל נובעת ממצב כלכלי קשה, אמרה קלינטון: "עם מעט מאוד כסף, ובלי משאבי טבע, הצליחו הפלסטינים לרשום הישגים לא מבוטלים. הם הקימו כוח ביטחון שעובד מדי יום עם צה"ל. יש להם הצלחות יזמיות. נכון, הם לאומניים, אך הם, בדרך כלל, חילוניים. ישראל צריכה לתמוך בהם".

כצפוי, היא מתחה ביקורת על החלטת המשלה להוסיף 3000 יחידות דיור בגדה: "הפעילויות האלה אינן מקדמות שלום שמבוסס על מו"מ. כמו קודמיו, הבהיר גם הממשל הנוכחי לישראל שהאצת הבניה מעכבת את השלום".

קלינטון הדגישה, שהיא אינה נאיבית לגבי הסיכויים להשיג שלום בר-קיימא. לדעתה, "אפילו אם אי אפשר להגיע להסכם מלא, האינטרס של ישראל מחייב אותה להמשיך ולנסות לעשות זאת. זה יציב את ישראל על רמה מוסרית גבוהה, וזו הרמה המוסרית שאני רוצה שישראל תימצא בה".

השרה מתחה ביקורת גם על היזמה הפלסטינית לזכות בהכרה של העצרת הכללית כ"מדינה משקיפה, לא חברה" באו"ם. היא אמרה, שמהלך זה לא יקרב את הפלסטינים למדינה משלהם אפילו בצעד אחד. עבאס נקט צעד שגוי, אבל, עדיין, הרשות הפלסטינית היא החלופה לרקטות ולאלימות ולפיכך ישראל חייבת להושיט לה סיוע. ובמקביל: אנו צריכים לשכנע את הפלסטינים ששת"פ עם ישראל הוא הדרך היחידה שתוביל למדינה משלהם.

שרת החוץ מנתה ארבע מטרות מדיניות של ממשל אובמה: הראשונה, הצורך למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. הטילים והרקטות מתוצרת איראן ששוגרו מעזה לעבר ישראל, גם לתל-אביב ולירושלים, רק הדגישו את מה שאנו יודעים, אמרה קלינטון. הקהילייה הבינלאומית כולה חייבת להשתתף במאמץ לבלום את איראן, מפני שאיראן מייצאת טרור לעולם כולו, ממקסיקו עד תאילנד ועד בולגריה. היא אמרה, שארה"ב מוכנה לנהל מו"מ דו-צדדי עם טהראן, אך חלון ההזדמנויות לא יישאר פתוח לנצח ומבחינת ארה"ב כל האופציות מונחות על השולחן. "אובמה אינו מבלף", היא אמרה. "הוא אומר מה שהוא חושב... ארה"ב לא תנקוט מדיניות של הכלה (לאחר שלאיראן יהיה נשק גרעיני). היא נוקטת מדיניות של מניעה... הלחץ על איראן הוא אמיתי".

המטרה השניה היא לוודא שהפסקת האש בין ישראל לעזה תחזיק מעמד. "ארה"ב וישראל חייבות לפעול יחדיו כדי שהפסקת האש תהפוך לרגיעה מתמשכת", אמרה השרה. היא קראה למצרים לפעול למניעת הברחות נשק לעזה. לדבריה, ארה"ב הוכיחה שהיא מוכנה להידבר עם מוסלמים, אך לא עם טרוריסטים. כדי להידבר עם ארה"ב, יצטרך חמאס להתנער מטרור, להכיר בהסכמים קודמים שנחתמו בין ישראל לפלסטינים ולהכיר בזכותה של ישראל להתקיים.

המטרה המדינית השלישית של ארה"ב היא להבטיח שת"פ בין ישראל לרשות הפלסטינית, כמפורט לעיל, והמטרה הרביעית: ארה"ב וישראל חייבות לתמוך יחדיו בתמורות דמוקרטיות בעולם הערבי.

חלק מדבריה הקדישה קלינטון לתמיכתה החזקה של ארה"ב בישראל: "ארה"ב ניצבת מאחורי ישראל. מה שמאיים על ישראל מאיים גם על ארה"ב. מה שמחזק את ישראל מחזק גם אותנו".

שאלות מהקהל אפשרו לקלינטון להתרפק על העבר. היא אמרה, כי לדעתה היתה קיימת עתה מדינה פלסטינית אלמלא רציחתו של יצחק רבין ז"ל, מפני שהעם בישראל האמין בו והיה מוכן לקבל את הצעדים שהוא הטיף להם. היא ספרה גם, שבניגוד לטענות פלסטיניות, יאסר ערפאת הוא שאמר 'לא' להצעה להקמת מדינה פלסטינית בקמפ דיוויד מס' 2 בתקופת כהונתו של ביל קלינטון. לימים הוא חזר בו, אך זה היה מאוחר. קלינטון כבר לא היה נשיא.

ליברמן: מחוייבים לפתרון שתי המדינות; צריך להעלות רמת החיים של תושבי השטחים

אביגדור ליברמן בחר לא לנאום אלא להתראיין לפני קהל המוזמנים ואחר כך לענות לשאלות מקהל. בתשובה על שאלה האם ישראל תעכב העברת כספי המיסים שהיא גובה בעבור הרשות, כגמול על היזמה הפלסטינית לפנות לאו"ם, אמר ליברמן, כי בעיית ישראל היא איך להביא לפירעון חוב של 700 מיליון שקל שחבה הרשות לחברת החשמל. "איננו צריכים לשלם את המשכורות של פקידי הרשות ואיננו צריכים לשאת בעלויות צריכת החשמל של הרשות... מחמוד עבאס קנה מטוס מנהלים פרטי ב-53 מיליון דולר ולראש ממשלת ישראל אין מטוס משלו. ברשות יש שחיתות ומינהל לא יעיל. הסקנו מסקנות ואנו נשלם את החובות לחברת החשמל (מכספי המיסים הפלסטיניים שוגבה ישראל)... אני בטוח שהסעודים ישמחו לשלם את ההפרש..."

ליברמן טען, כי שלום עם הפלסטינים יושג רק לאחר שתועלה רמת המחיה בשטחיהם ושהתוצר לנפש שם יגיע ל-10 אלפים דולר בשנה. "כאשר לאנשים יהיה מה להפסיד, הם לא יפנו לרדיקליות וטרור". הוא לא הסביר כיצד מניעת כספי המיסים מהרשות תביא לעלייתה של רמת המחיה שם, אך אמר, כי ישראל מנסה ליצור לפלסטינים תנאים כלכלים טובים יותר. בתשובה על שאלה מה צריכה ארה"ב לעשות לפתרון הסכסוך הוא אמר: "קודם כל סיוע כלכלי. בכל העולם הערבי מדברים על בעיות כלכליות, בדיוק כפי שבבחירות בארה"ב דיברו על בעיות כלכליות. הגוש הסובייטי נפל בגלל בעיות כלכליות. הפלסטינים חים לידינו והם רואים כיצד אנו חיים".

שר החוץ הדגיש, כי ממשלת ישראל מחויבת לפיתרון של שתי מדינות ולהסכמים שעליהם חתמו ממשלות קודמות, וציין: "אי אפשר לשנות זאת". הוא חזר ואמר, כי מיומה הראשון קרה הממשלה הנוכחית לקיים מו"מ ישיר ללא תנאים מוקדמים, ולחלופין שיחות קרבה עם הפלסטינים, והנכונות הזו בעינה עומדת.

ולמרות זאת: "לא ראינו שלום בעזה לאחר שנסוגנו משם, ולא ראינו שלום עם לבנון. לגבי ההתנחלויות, אנו לא מנסים ליצור פרובוקציות, אך זכותנו המלאה היא לקבוע את בירתנו, ובניית ההתנחלויות היא חלק מהביטחון שלנו. ההתנחלויות אינן מכשול לשלום. ההיפך הוא הנכון. אלפי אנשים נהרגים בסוריה, בלוב, בבחריין, אבל החדשות הן כמה בניינים ביהודה ושומרון. הבעיה הגדולה ביותר היא הקהיליה הבינלאומית היא הצביעות שלה, כפי שראינו אתמול באו"ם. הבעיה האמיתית של הפלסטינים היא בעיות כלכליות, ביטוח בריאות, חינוך, ביטחון".

צרו איתנו קשר *5988