אנחת סלב

מוזר ש"עובדה" נדרשת לנושא אי-פינויו של דורון נשר לבית-החולים ע"י מד"א

"עובדה", יום ב' 21:00, ערוץ 2 קשת

הנה סיפור שאירע באמת: בילדותי קיימנו את ליל הסדר אצל קרובי משפחה רחוקים, כשלפתע קרוב משפחה קשיש שניהל את הטקס צנח והתמוטט. דקות ארוכות מדי חלפו עד שהגיע למקום צוות מד"א, וכשהגיע, לא היה לו כבר מה לעשות זולת לקבוע את מותו של האיש.

רצה הגורל ובאותה שנה אירעה תאונת דרכים לא רחוק מביתי. כאן התוצאות לא היו טרגיות כל-כך: נהגת נפצעה באורח קל. אך עדיין חלף זמן רב מדי עד שהגיע הצוות הרפואי למקום.

צירוף המקרים הזה גרם לאמי, אישה דעתנית ונחושה, להחרים את ההגרלה השנתית של מגן דוד אדום: בכל פעם שהגיעו אל דלתנו נערים עם פנקס ההגרלות, היא נהגה לנאום באוזניהם ארוכות על אוזלת-ידם של שולחיהם. רק כאשר עלה בידי להסביר לה שלנערים עצמם אין קשר למד"א, היא נאותה להעניק להם עשר לירות תמורת שובר ההשתתפות בהגרלה ולשלח אותם לדרכם.

כ-35 שנה חלפו, ובשנים האחרונות לא חולף כמעט יום בלי שצחי הלר, דובר מד"א, אינו משגר אליי מייל יומי עם מפעלותיו של מד"א ברחבי הארץ. אלא שלכותרות עולה הארגון הזה דווקא בהקשרים לא מחמיאים: פעם זו חקירה שנוגעת לאי סדרים (לכאורה), פעם עימות עם ארגון חרדי מתחרה.

הערב (ב') נזכה לתחקיר (השני בתוך כשבוע!) שעוסק בפרשת אי-פינויו של דורון נשר לבית-החולים. האם מישהו שיפץ, או לפחות מחק קטעים מדוח מד"א על האירוע כדי להיראות טוב בוועדת הבדיקה? (רק כדי שיהיה ברור, במד"א סבורים כי הם נהגו כהלכה במקרה הזה).

מוזר ש"עובדה" נדרשת לנושא שכזה, ומוזר עוד יותר שבמקומותינו, כדי ללבן נהלים שנוגעים לחיי כולנו, צריך שדמות מוכרת תהיה מעורבת בתקרית: אלי הורביץ המנוח או דורון נשר יבדל"א. אלמלא הם, ספק אם היינו שומעים על מקרים דומים שבוודאי קורים לא אחת אצל אזרחים מן השורה.

פסיכו-פאשן

"טריני וסוזאנה מרגישות בבית", יום ב' 21:00, ערוץ 10

נניח לרגע שמישהו היה מבקש ללמוד על ישראל דרך הפריזמה של תוכנית האופנה הזאת, מעין פסיכו-פאשן-ריאליטי. הוא היה למד ממנה שהישראלי הוא לרוב בעל הפרעת אכילה שנועדה לפצות על טראומות מן העבר.

המציאות היא כמובן שונה: רב הישראלים הם יצורים משפחתיים, חמים ולרוב מאושרים יותר מהמקבילים להם אפילו בארצות המערב המפותחות. גם עודף משקל (בעיה שהח"מ נלחם בה במשך כל חייו הבוגרים) היא שכיחה פחות מאשר אצל האמריקנים, למשל.

מה שכן, אפשר לומר שהטעם שלנו באופנה הוא די פרובינציאלי: תנו לישראלי מותג טוב - והוא מיד מרגיש "לבוש". כלומר, די במגבלות האופנה הבסיסיות שלנו כדי לבסס תוכנית מהפך. אין צורך להציג אותנו גם כאוסף של טראומות נפשיות ופיזיות כדי לקיים תוכנית שכזאת, שבה ההפקה ישראלית, הכוכבות אנגליות והעלילה טורקית.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988