פרנקל: "אם ספרד ואיטליה לא יבקשו סיוע - אין אירו"

נגיד בנק ישראל לשעבר בוועידת ישראל לעסקים 2012: "אירופה מייצרת רק 20% מהתמ"ג העולמי. ב-1990 ייצרה אירופה כ-29% מהתמ"ג העולמי. זה שינוי דרמטי"

בפאנל על המשבר באירופה בוועידת ישראל לעסקים 2012 עם נגיד בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל, היועץ הפיננסי הראשי של קרן המטבע הבינלאומית חוסה ויניאלס וחבר הנהלה בבנק המרכזי האירופי לשעבר ד"ר לורנצו ביני סמאג'י, אמר היום (א') פרנקל כי "אחד מהשינויים הדרמטיים שאירעו הוא שאירופה יצרה ב-1990 כ-29% מהתמ"ג העולמי ועכשיו היא מייצרת רק 20% - זה שינוי דרמטי אבל לא פתאומי. האבטלה הולכת וגדלה, התחרותיות יורדת. אבל הצמיחה באירופה כבר בשנת 2000 הייתה נמוכה ומאוד מצומצמת. אחת הבעיות הקשות באיחוד הוא שהמדינות מאוד שונות. המשבר בגרמניה אינו כמו המשבר בספרד, לכן המטרה העיקרית של האיחוד כעת היא ליצור איחוד פיסקלי ואיחוד בנקאי, קרי הם מנסים להשתייך 'לאותה מיטה' ולהידמות האחת עם השנייה כמה שיותר".

פרנקל הוסיף כי "אירופה חייבת לטפל בחוסר האיזונים הפנימיים שלה. ישנם ה-GIPSI שמנהלים גירעונות עמוקים ויש את מערב אירופה שמנהלות עודפים. ישנם הרבה דברים שחייבים להשתנות. ישנן כמה מדינות שנמצאות 'באזור הרע', קרי גירעון גבוה ושיעור חיסכון נמוך: יוון, אירלנד וספרד. המשבר לא יכול להיפתר בהוקוס פוקוס. זה לא רק משבר חוב או משבר פיסקלי, אלא משבר סיסטמי".

עוד הוסיף פרנקל כי "השעון הפיננסי רץ מהר ולא סולח. אם ספרד ואיטליה לא יבקשו סיוע - אין אירו".

"היו המון פריצות דרך בשנים האחרונות, חלקם בלתי נתפסות. אם הייתי אומר לקולגות הגרמניים שלי שב-2011 הבונדשטאג יאשר חבילת הצלה ליוון, הם היו אומרים לי שאני פשוט משוגע - וזה קרה". כך אמר ביני סמאג'י. "אז עדיין יש משבר והוא אפילו מתדרדר. יש שלוש סיבות לכך. אחת קשור לפוליטיקה ודמוקרטיה. דמוקרטיה עובדת בצורה כזו שעל מנת לבצע שינויים קשים אתה חייב את תמיכת העם. מתי העם מבין שהחלופה היא הקטסטרופה. מתי זה קורה? כשיש משבר חמור. אז אתה יכול להסביר לעמים שמשהו חייב להיעשות. אפילו מרקל וסרקוזי אמרו כל הזמן שהם יעשו מה שנדרש כדי להציל את האירו. אבל מתי זה באמת קרה? רק במשבר עצמו. ככה זה עובד. פוליטיקאים רק מגיבים לאסון ולכן המשמעות היא שנדרש אסון כדי להגיב ולבצע שינויים כי האסון לא מסייעת לצמיחה ולשווקים.

הבעיה השנייה היא המוסדות. פתרון המשבר דורש שינוי במדיניות אבל גם מוסדות חדשים או שינוי במוסדות. לשנות מוסדות בעיצומו של משבר זה לא רצוי כי אתה עלול ליצור מוסד שלא בגלל הסיבות הטובות או עם התמריצים הטובים כי מוסדות את יותר לטווח הארוך".

ויניאלס: המדינות באירופה פעלו מאוחר מדי

ויניאלס: "רמת הפרגמנטציה שקיימת בגוש האירו בין מדינות הגרעין לבין הפריפריה לא מקובלת באיחוד מוניטרי. מתחילת משבר החוב הפרגמנטציה הלכה והעמיקה. זה התחיל ברמת הלאומי ואחרי זה ברמה הבנקאית. בששת החודשים האחרונים ראינו בריחה ממדינות הפריפריה למדינות הגירעון בהיקפי עתק: משהו סביב בין 3% ל-4% תמ''ג מאותן מדינות הפריפריה. זה סכום עתק. זה מציב את אירופה על סף משבר פיננסי.

הבעיה השנייה באירופה שנוצר שילוב רע של שני מחזורים שליליים: אחד כלכלי ואחד פוליטי. באירופה יש בנקים חלשים, אג"ח ריבוניות חלשות וצמיחה חלשה. ממשלות חלשות לא יכולות לסייע לבנקים חלשים וכל ביחד יוצרים צמיחה חלשה. זה מעגל קסמים שלילי. המחזור השני הוא פוליטי. המנהיגות האירופית הריעה רק אחרי לחצים קשים של השווקים - לא לפני, במקום להתחיל כאשר הלחצים נרגשים בהתחלה, רק אחרי שהם על סף המשבר. המדיניות שננקטה היתה מאוחרת מדי ומעט מדי וכל הזמן הם נמצאים מ'אחורי העקומה'. בסופו של דבר, הם אכן עשו את הדברים, אבל מאוחר מדי ומעט מדי, ולפעמים גם וגם".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988