האם האוצר מעכב פרסום יחס החוב-תוצר ה"לא מחמיא"?

הערכות: לראשונה זה שנים יחס חוב-תוצר עלה בכ-1% ב-2012 ■ האוצר מכחיש שהעיכוב בפרסום קשור לבחירות ■ הנתון המטריד אינו שיעור העלייה המשמעותי, אלא עצם העובדה שמדובר בעלייה

האם משרד האוצר מעכב את פרסום נתוני יחס חוב-תוצר הלא מחמיאים עד אחרי הבחירות? לפי בכירים בשוק ההון וגם כלכלני בנק ישראל, אחרי שנים של מגמת ירידה, יחס חוב-תוצר, הפרמטר הפיסקאלי החשוב מכולם, שב לעלות.

לפי חישובים של יונתן כץ, כלכלן ראשי של לידר שוקי הון ולשעבר בכיר באגף התקציבים באוצר, בשנת 2012 יחס חוב הממשלתי לתוצר עלה מ-72.7% תמ"ג ל-73.6% תמ"ג (ללא הרשויות המקומיות) כאשר יחס החוב הציבורי לתוצר חצה את רף 75% תמ"ג (לעומת 74.1% ב-2011). ל"גלובס" נודע, כי נתונים דומים מאוד, המצביעים על אותה מגמה בדיוק, מסתובבים בחטיבת המחקר של בנק ישראל ובחטיבות המחקר של המוסדות הפיננסיים העיקריים בשוק ההון הישראלי.

הנתון המטריד אינו שיעור העלייה המשמעותי, למרות ששיעורי השינוי די מינוריים על פני השנים, אלא עצם העובדה שמדובר בעלייה, בניגוד למה שנקבע ביעדים הפיסקאליים. יתרה מזו, רמות החוב של ישראל צריכות להיות נמוכות, שכן לעומת שאר מדינות ה-OECD, למשק הישראלי יש סיכונים גיאו-פוליטיים שעלולים להתממש, כפי שקרה בסוף 2012 במבצע "עמוד ענן".

לדברי כץ, הגידול הלא מתוכנן והמפתיע בחוב נובע מ"עודף גיוס עצום שהגיע ל-16 מיליארד שקלים". גורמים בשוק מסבירים כי גירעון גבוה לא חייב בהכרח להיות ממומן על ידי חוב, אלא שב-2012 צנחו ההכנסות מהפרטות ובעיקר משיווק קרקעות, דבר המצביע על כישלון כפול של הממשלה - הן במישור הפיסקאלי והן בשוק הדיור.

בסקירתו השבועית כותב כץ, כי "תמוה מדוע לא פורסם החוב הממשלתי במונחי תוצר". בשיחה עם כץ הוא הוסיף, כי "נתוני החוב מתפרסמים יומיים-שלושה אחרי פרסום נתוני הגירעון".

נתוני הגירעון גרמו לסערה של ממש כאשר התברר כי הממשלה גרמה לגירעון של כ-40 מיליארד שקלים - יותר מכפול מהיעד.

לפי אתר האוצר, "יחס חוב-תוצר הנו אינדיקטור מרכזי בקביעת דירוג האשראי וביציבות הפיננסית של המדינה. המשך הירידה ביחס החוב לתוצר אף בשנה זו (2011), במיוחד על רקע הגידול הבולט במדינות אחרות מעיד על המשמעת הפיסקאלית וחוסנה הכלכלי של המדינה".

גם אליוט חן-טוב, האחראי על דירוג האשראי של ישראל מטעם S&P, חברת הדירוג החשובה בעולם, אמר בראיון ל"גלובס" לפני מספר שבועות, כי "אחד הפרמטרים העיקריים לקביעת דירוג הוא רמת החוב. במהלך העשור האחרון הוא יורד. לפעמים מהר יותר ולפעמים לאט יותר, אבל הוא במגמת ירידה מתמשכת וזה מה שחשוב".

האוצר מכחיש

באוצר מכחישים שנתון החוב חושב, וטוענים כי חסרים מספר פרמטרים, כמו נתוני תמ''ג סופיים. אולם, בינואר אף פעם אין נתוני תמ"ג סופיים. ממשרד האוצר נמסר, כי "יחס חוב-תוצר ממשיך לרדת. בהתאם לאומדנים העדכניים של החשב הכללי, ניתן לקבוע כי יחס חוב-תוצר לשנת 2012 יהיה בטווח 74.1%-73.5%, ולפיכך, יירד או לכל היותר יישאר באותה רמה. הנתונים הסופיים יתפרסמו לאחר חתימת הדוחות הכספיים לשנת 2012".

כלכלנים מחוץ למשרד האוצר סבורים אחרת. "מה שמטריד במיוחד הוא שבירת מגמת הירידה", אמר ל"גלובס" כלכלן בכיר בשוק, שלפי חישוביו החוב עלה ביותר מ-1%, כאשר בעשור האחרון, יחס חוב-תוצר רק ירד, למעט בשנת 2009, שנת מיתון (מבחינת תמ"ג לנפש).

לדברי הבכיר, "אנשי קרן המטבע הבינלאומית היו כאן לפני כמה שבועות והם היו מאוד מוטרדים מהחריגה בגירעון ובעיקר איך מקצצים 15 מיליארד שקלים. הם מתחילים להשתכנע כי הגירעון בישראל אינו קשור למחזור העסקים, אלא שהוא מבני, ולכן הם מוטרדים אם גם ב-2013 תהיה חריגה נוספת".

"העלייה השנה נובעת מהפספוס המשמעותי של יעד הגירעון והאטה במשק לאחר כמה שנים של מדיניות אחראית מצד הממשלה, פספוס שנה אחת ועלייה ביחס נתפסת על ידי השווקים וחברות הדירוג כ'סבירה'. עם זאת, במידה שהממשלה לא תחזור למדיניות אחראית בשנה הקרובה ותחרוג שוב מיעד הגירעון, שעומד על 3% תמ''ג, תיתכן בהחלט תגובה בשווקים", הסביר אורי גרינפלד, מנהל תחום המאקרו ב"פסגות".

החוב הציבורי של ישראל
 החוב הציבורי של ישראל

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988