"לא אתן לההסתדרות להיכנס למפעל שלי ולעשות פרופגנדות"

נשיא התאחדות התעשיינים לא נבהל מהתארגנות עובדים, אבל מפיק לקחים מפרשיית פלאפון ("לא אקח מהם מכוניות או טלפונים") ומצהיר כי אין לו בעיה אישית עם עופר עיני ("אתה יכול לכתוב שאני מחבב אותו")

כ-100 עובדים מועסקים במפעל שבבעלות יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ונשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן. המפעל שלו, מ.ת.ר (מפעלי תעשיית רכבת), נמצא בדימונה, מייצרים ומשפצים בו קרונות לרכבות משא. העובדים לא מאורגנים, ולפחות בינתיים כף רגלו של נציג ההסתדרות או של ארגון עובדים אחר לא דרכה שם: "אני לא חושב שהם רוצים להתארגן", מעיד אורן על עובדיו - וממהר לסייג: "אבל גם במפעל הכי מסודר בעולם, תמיד אפשר למצוא את זה שיתלונן כמה גרוע, יהיו לו טענות והוא יתחיל להתסיס את החברים שלו מסביב".

- ובמצב היפותטי, אם מחר בבוקר אתה מגלה שהעובדים שלך התארגנו והקימו ועד?

"אז אעמיד את הדבר הזה למבחן ואנהג כפי שצריך לנהוג. לא אהיה ברוטלי, לא אקח מהם מכוניות או טלפונים ואאפשר להם להתארגן. עם זאת, אמנע גרימת נזק בלתי הפיך למפעל ואגביל גורמים שונים שינסו לבוא כדי לערבב, להתסיס ולבחוש בקדרה".

- לא תיתן לנציגי ההסתדרות להיכנס למתחם, אם ירצו?

"לא אתן לנציגי ההסתדרות להיכנס ולעשות פרופגנדות אצלי, כי זה לא מצב ספונטני, כמו התארגנות של עובדים".

- על-פי אילו כללים תפעל?

"במקרה הזה אתן לבית המשפט להכריע מהי התנהגות נורמלית של מעסיק שלא רוצה למנוע התארגנות של עובדים אך מאוד רוצה לשמור על המפעל שלו. זה בעצם מה שאנחנו רוצים שיהיה בכל הסיפור הזה - כללים. אם צריך כללים, שבית המשפט יקבע אותם".

"צריכים ללמוד להתווכח"

אורן מאמין בכל לבו במה שהוא אומר, מעיד על עצמו שהוא "פריק של תעשייה" וברור לו לגמרי באיזה מחנה הוא נמצא, את מי ואת מה הוא מייצג כזה שעומד בראשו. הוא לא מתכוון להתנצל על כך, לא לבטל את עצמו, לא להתרפס, לא להיות סמרטוט. האמונה הזאת מקלה עליו את ההשלמה עם המתיחות ששוררת בינו לבין יו"ר ההסתדרות, עופר עיני: "אני לא בחרתי אותו והוא לא בחר אותי. אין לי שום בעיה אישית איתו. הוא דווקא בן אדם נחמד, איש חכם ומנוסה שמוביל את העובדים למקום טוב. אתה יכול לכתוב שאני מחבב אותו. וכאן אנחנו גומרים את הקטע האישי".

- נפגשתם באחרונה, מאז העימות בכנס שעסק ביחסי עבודה באילת (חילופי דברים על רקע מתיחות חריפה בין ההסתדרות למעסיקים מאז כניסתו של אורן לתפקיד, י"א).

"כן. נפגשנו כמה ימים אחר כך והיה אחלה. אגב, נפגשנו יותר מפעם אחת באחרונה".

- מתקרבים לסיכומים?

"אם לא מסכימים, אז מתווכחים ואנחנו עוד צריכים ללמוד להתווכח. זה קונץ שגם אני וגם הוא עדיין עובדים עליו. אני עוד חדש בתפקיד, ולעופר היו כבר יחסים טובים עם קודמי בתפקיד (שרגא ברוש, י"א). כרגע יש... אני לא יודע אם זאת חשדנות כמו בחינה. הוא בוחן מי עומד מולו, מי אני ומה אני יודע לעשות. ככה זה".

- אתה מרגיש שהוא בוחן את הגבולות שלך?

"לא. הוא לומד להכיר אותי ואני לומד להכיר אותו. בינתיים, הגישה שלי לעניין הפסיקה בפלאפון לא מקובלת עליו ועל ההסתדרות. זו פסיקה דרמטית, שמשנה סדרי עולם, עם פוטנציאל נזק גדול מאוד. בעקבות הדברים ביקשנו שיהיה תהליך של דיון סדור בינינו לבין ההסתדרות למען קביעת כללים להתארגנות של עובדים בלי לגרום נזק למפעלים. אני רוצה שנדבר על זה, נדון בשאלה כיצד עושים את זה נכון. לשאול אם מותר להסתדרות לבוא למפעל, לחמם את העובד היחיד שלא מרוצה שם, להתסיס אותו סתם".

- התארגנות של עובדים היא דבר קביל בעיניך?

"זה קביל ומותר ואנחנו דמוקרטיה. אם זה קורה במפעל, צריך שבעל המפעל יהיה חלק מהתהליך. אם תהיה שם התססה, ייגרם לו נזק ולכן צריך לעשות כדי להגביל את הסיכון הזה. אני מדמה את תפקיד המנכ"ל אל מול העובדים למטען מול מצברים. בלי מצברים, המטען הזה לא יעיל. בלי מטען, המצברים ריקים. זו מערכת משולבת וכך צריך לראות את הדברים, הרי זה לא כל כך מסובך. אבל האופן שבו מציגים את הדברים, כאילו הממשלה וההסתדרות צריכות להגן על העובדים מפניי, כבעל הבית שלהם, עושה לי צמרמורת. אני לא מכיר דבר כזה".

- ואנחנו מתבשרים חדשות לבקרים על התרחבות האכיפה של חוקי העבודה.

"הפליליזציה של חוקי העבודה מטריפה אותי. המדיניות הזאת הושקה בכנס של מאות אנשים. הייתי שם, התרשמתי שכל השיח מתקיים באווירת 'נכניס להם' ו'נראה להם'. לרגעים תהיתי על מי בדיוק הם מדברים - והם דיברו עליי, כמעסיק. אז רגע אחד: אם אני בעל מפעל, יש מכולה חשובה שאני מחכה לה, הגעתה מתעכבת ולשם פריקתה אני צריך להשאיר את העובדים עוד שעתיים-שלוש, אז אני צריך לשבת בגלל זה בכלא? האם אני יכול להרשות לעצמי שלא לעבור את העבירה הזאת? החקיקה הזאת הופכת כל תעשיין לעבריין בפוטנציה ואני לא מבין מה זה נותן. ממילא קיים מחסור חריף של כוח אדם בתעשייה. אם העובדים בעצמם רוצים לעבוד עוד כדי לקבל יותר כסף - אז מדוע המדינה צריכה להתערב בזה? העובד לא מספיק מבוגר כדי לקבל החלטות בעצמו?".

"הטיפשים של העיירה"

אורן מתכוון להעמיד בקרוב את עיני ואת משרדי הממשלה לפני מגזר עסקי נחוש: הוא יהיה מגובש, מלוכד ונשכני, חייליו יהיו נציגי הארגונים הכלכליים כולם. לא בכדי גם אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שפרש מלשכת התיאום - קיבל מאורן צו 8 והצטרף לחזית החדשה. בתוך הבית הם עוד יתווכחו, יריבו, אולי גם יקיזו אלה את דמם של אלה מחמת ניגודי העניינים והמתח המובנה - כי מה שטוב ליבואנים, יכול להיות רע מאוד לתעשיינים.

כלפי חוץ, במהלכים הבאים של חברי לשכת התיאום, ימצאו ראשי משרדי האוצר, התמ"ת ורה"מ נציגות תקיפה של כלל המגזר העסקי. חוקי עבודה נוקשים לצד חקיקה סביבתית נרחבת, ביורוקרטיה שחונקת עם רגולציה נטולת היגיון, התייקרויות קבועות בעלויות הייצור, הסרת מכסי מגן, אווירה ציבורית עוינת כלפי בעלי ההון ועוד כמה צרות - דחקו אותם לפינה, אילצו אותם לחדד שיניים ולנפח שרירים: "אני אוהב אקשן, והתפיסה שלי לגבי לשכת התיאום שונה. אני לא מתכוון רק לתאם. עכשיו יש מגזר עסקי מאוחד, שיכול לקבל החלטות גם במצב של ניגודי אינטרסים. כולנו נגיע לירושלים ביחד, מגובשים עם עמדה אחידה", מצהיר האיש שלפני יותר משנה, ערב בחירתו לנשיא התאחדות התעשיינים, ניסו בכירים בארגונים הכלכליים לקחת ממנו את הכהונה האוטומטית בתפקיד יו"ר לשכת התיאום, ששמורה באופן מסורתי לנציג התעשיינים. כמה מחברי הלשכה פשוט סמכו יותר על הניסיון של נשיא התעשיינים היוצא, שרגא ברוש, והציעו למנות אותו לתפקיד לכל החיים: "אצלנו בחקלאות לא עוצרים סוס דוהר", נימק אז נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, את המהלך. אלא שהימים עברו, ברוש סירב להיראות כמי שנאחז בקרנות המזבח והתנער מהיוזמה שנרקמה סביבו (ולטענתו, שלא בידיעתו) ואורן נבחר להנהיג גם את לשכת התיאום.

לאורן יש זיכרון מצוין, וגם אם לא הזכיר עד כה לעמיתו אמיתי את משל הסוסים - סביר שהוא ינסה להראות לו כיצד דוהרים בקלילות בעליות של הקסטל בדרך לאגף התקציבים בירושלים, מי הסוס הערבי האצילי, מי הפוני: "יש לנו תוכנית", הוא מצהיר, רגע לפני שהוא מקפץ אל האוכף: "בחלק הפאסיבי שלה, כל מהלך שהממשלה תעשה ויש בו כדי להשפיע על המשק - היא תקבל מאיתנו את המשמעות הישירה שלו על הצמיחה. זה יהיה במספרים, בסכומי כסף, בהיקפי אבטלה ובכמות מועסקים במשק. בחלק האקטיבי שלה, כבר הצענו לממשלה ארבעה מנועי צמיחה: מלחמה בביורוקרטיה וברגולציה; נגישות של כל התעשייה לגז הטבעי; הכשרות מקצועיות לעובדים עתידיים ופיתוח תעשיות חדשות בישראל".

על כל אחד ממנועי הצמיחה שאורן סימן, והציג לפני ראש הממשלה נתניהו ולפני ראשי אגף התקציבים באוצר, הוא מסוגל לדבר שעות, לגבות את הפרטים בנתונים ובמדדים. מה שלשיטתו אמור לעשות הרבה כאב ראש לפקידים במשרדי הממשלה וברשויות הוא הסעיף שמדבר על הביורוקרטיה והרגולציה: מול אותו פקיד שלא משחרר במשך חודשים טופס ומעכב תהליכים שלמים - הוא מתכוון להציב מראה, לחשוף מצבים חלמאיים בתקשורת כדי להביך את הביורוקרטורים. היוזמה הזאת מייצגת תקווה שהביורוקרטיה תיאלץ להתאבד מחמת הבושה: "אנחנו מקימים וועדה שתספר באופן סדור, שוטף וקבוע לעיתונים את כל הבדיחות שמייצרות כאן הרגולציה והביורוקרטיה. היא תנתח מצבים ותשאל בקול רם מדוע עברו 11 חודשים כדי לארגן אישור להקמת מפעל בדרום; מדוע מסכנים חברה בגלל חוק אוויר נקי; תחשוף את המצבים האבסורדיים שאנחנו עדים להם בכל יום. זה יהיה טיפול נרחב, נחרץ, חריף ואגרסיבי, שישים מראה נוצצת מול מי שצריך, כי הביורוקרטיה חייבת לעבור מן העולם הזה", מצהיר אורן בטון של מפקד.

- איגוד לשכות המסחר מפרסם מדי רבעון את מדד הביורוקרטיה, שבוחן חלק מרשויות המדינה. הכלבים נובחים והשיירה עוברת.

"אז מה האלטרנטיבה? לוותר? בסופו של דבר נביא למצב שהפקידים יימדדו על פי ההישגים שלהם ויבינו את הסיכונים של המהלכים שלהם. נפסיק את המצב הזה, של כיסוי תחת. האווירה תשתנה. אם אמצעי אחד לא יעבוד, נעבור לאמצעי אחר שכן יעבוד. בסוף נצליח".

- לפני כחודשיים יצאו מלשכת התיאום הצהרות על גל מחאה חסר תקדים של כל הארגונים הכלכליים במשק. רה"מ קרא לכם, כנראה עשה לכם "נעים בגב" וחזרתם הביתה רגועים.

"עלה הצורך להסביר לרה"מ שאנחנו לא מרוצים ורוצים שהמגמה כאן תשתנה. הוא התחייב לשתף אותנו באופן פעיל בדיוני התקציב הבא וזה הישג. מאוד הטרידה אותנו המחשבה שכולם יעסקו בקיצוצים ובכך יסבו נזקים כבדים לצמיחה. היינו בימים האחרונים בפגישה באגף התקציבים והתרשמנו שאכפת לאנשים שם מהמצב שלנו".

- בינתיים לא הזמנתם את אצטדיון בלומפילד ואת בנייני האומה בשביל לקיים עצרת מחאה המונית.

"לא היה צורך לנקוט צעדים כאלה. לא צריך להפגין רק בשביל ההפגנה. רה"מ הבין את המצב, שמע את התוכנית שהכנו ולפיה אם תאומץ - היא תוביל להגדלת התוצר ב-1.2%, וכרגע אנחנו שותפים לדיוני התקציב".

- הדולר יורד. לא משהו שעוזר לכם לישון טוב יותר בלילה.

"העלויות כאן, בשקלים, עולות, והירידה של הדולר פוגעת בהכנסות. אבל כאן כאילו כלום: פותחים את השוק לייבוא, מורידים מכסים. בזמן שכל מדינה בעולם לא בוחלת בהגנה על התעשייה שלה, המשק הישראלי הכי פתוח בעולם. יש משהו ברגשי הנחיתות שלנו, שמכתיב לנו איזו שאיפה להיות הכי נאורים והכי בסדר עם כולם. זה הופך אותנו לטיפשים של העיירה".

"נקים מערך הכשרה יוקרתי, אנשים יעמדו בתור כדי להשתלב בו"

המחסור החריף בידיים עובדות בתעשייה הוביל ליוזמה בארגונים הכלכליים להקמת מערך של מכונים להכשרה מקצועית. על-פי התוכנית, בסמוך לפארקים תעשייתיים ברחבי הארץ יוקמו בתי ספר ייעודיים שיכשירו בני נוער במקצועות המבוקשים במשק: "חסרות לנו ידיים עובדות. 80% מהמפעלים בארץ מדווחים על מחסור בעובדים מקצועיים. במשק חסרים רתכים, עובדי בניין, גננים, חרטים, מכונאים, רפדים, חשמלאים, רפתנים ועוד שורה ארוכה מאוד של בעלי מקצועי, והמצב הזה מחייב מהפכה", מצהיר אורן ומסמן את היעד: "אנחנו מקווים ששני מכוני הכשרה כאלה יוקמו עוד השנה ובהמשך יוקמו עוד. בסמוך לכל מפעל גדול, נקים בית ספר מפואר, עם המכונות הטובות ביותר. ברמת חובב נקים בית ספר בתנאי פנימייה שבו יילמדו תחומים הקשורים לאיכות הסביבה, ובקרבת מפעל פלדה גדול, נקים בית ספר עם הרתכות הטובות ביותר. אנחנו נקבע בעצמנו את התכנים, בהתאם לצורכי המגזר העסקי. נקים מערך הכשרה יוקרתי, אנשים יעמדו בתור כדי להשתלב בו".

החזון של אורן ושל עמיתיו למגזר העסקי מדבר על העלאת קרנם של עובדי הכפיים העתידיים, שכל כך חסרים למשק: "בגרמניה זה עובד ואין סיבה שזה לא יעבוד גם כאן. המחסור בידיים עובדות מקצועיות הוא האיום הגדול ביותר על המגזר העסקי בישראל והקמת מכוני ההכשרה האלה היא הזדמנות גדולה. הנושא נמצא כעת בשלב של עבודת מטה מואצת, בסיוע של יועץ מחו"ל שעוזר לנו למפות את הצרכים ואת האופן שבו הדברים ייעשו", אומר.

לדבריו, עדיין לא ברור מי יהיה הרגולטור של מכוני ההכשרה שעל הקמתם שוקדים אנשי לשכת התיאום: "לא ברור עדיין אם זה יהיה משרד החינוך או משרד התמ"ת. עם זאת, הנטייה שלנו היא שהרשת תהיה כפופה למשרד התמ"ת, מהחשש שבמצב שהיא תהיה כפופה למשרד החינוך היא תהיה סוג של בן חורג. הנוער שילמד בה, יעבוד במקביל, בשכר, במפעלים ויצבור ניסיון. ננצל את התשתיות היקרות גם לשעות אחר הצהריים - כדי להכשיר באותם מקצועות בעלי מלאכה נוספים, כמו חיילים משוחררים וחרדים. השלב הבא, אחרי הקמת מכוני ההכשרה, יהיה לקדם תהליך של חקיקה באופן שרק מי שיוסמך למקצועות השונים, יוכל לקבל רישיון עסק ולעסוק בהם, וזה יעצור את תופעת ה'חאפרים'. המצב הזה יכבד את אלה שהתברכו בידיים חכמות והם ייהנו משכר טוב יותר".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא יומן קורונה?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988