עו"ד אלי זהר: "עורכי הדין ורואי החשבון הפכו מושא לחקירות"

זהר ‏‎‎בפאנל ראשי משרדי עוה"ד של D&B: "אנו מאבדים את הלגיטימיות הבסיסית של החיסיון שבין עו"ד-לקוח. זה צריך להדליק אור אדום" ■ עו"ד דוד תדמור: "הבג"ץ הכלכלי מת בשנים האחרונות. העליון לא מקבל החלטות בתחום הכלכלי"

בפאנל של ראשי משרדי עריכת הדין במשק, שנערך הבוקר (ד'), בהנחייתו של עורך "גלובס" חגי גולן, הציפו הפרקליטים כמה סוגיות אקטואליות ומעניינות בתחום המשפט.

לדברי עו"ד אלי זהר, ראש משרד עורכי הדין הגדול בארץ, גולדפרב-זליגמן, "אנחנו, עורכי הדין ורואי החשבון, הפכנו מושא לחקירות לא פחות מהלקוחות שלנו. אני רוצה להדליק אור אדום של אזהרה - אנחנו מאבדים את הלגיטימיות הבסיסית של החיסיון שבין עורך דין-לקוח".

דברי זהר נאמרו בכנס שמכנסת מדי שנה חברת הדירוג דן אנד ברדסטריט (D&B), כדי להציג לעורכי הדין את הדירוג השנתי של משרדי עורכי הדין לפי גודלם, ולאפשר להם לפרוס את משנתם בנוגע לנושאים שעל סדר-היום.

אחד הנושאים שנדונו בפאנל היה תכנוני המס של החברות הגדולות במשק והמעורבות של עורכי הדין ורואי החשבון בהם. עו"ד זהר המשיך ואמר בהקשר זה כי דרושה יותר הגנה של המערכת הרגולטורית על עורכי הדין. "הלקוחות שלנו זכאים להסתמך על העצות שלנו, והן ניתנות לפי מיטב שיפוטנו. אנחנו לא יכולים להפוך מושא לחקירה כדי להוכיח את אשמתו של הלקוח שלנו".

בתגובה לטענה כי החברות הגדולות משלמות מס נמוך מדי, ביקש עו"ד מאיר לינזן ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן להדגיש כי תכנון מס הוא חלק מזכות הקניין של כל אדם, שהיא זכות יסוד בחברה. "החברות נעזרות בייעוץ של רואי חשבון ועורכי דין כדי לחסוך כסף, והמדינה רוצה לנגוס. כל צד צריך למלא את חלקו בנושא הזה". ,

לינזן הזהיר כי "אסור לשפוך את התינוק יחד עם המים. צריך לשמור על הבחנה חדה בין הפושעים שמעלימים מס לבין אותם אנשים שרוצים לשלם מס באופן תקין. אם יש פרצות בחוקי המס צריך לתקן אותם, אבל צריך לזכור כי יחידים וחברות מרוויחים כסף, וזה הקניין שלהם. גם העיתונות צריכה לעשות הבחנה ברורה בין עבריינים לבין שומרי החוק. צריכים מאוד להיזהר בפופוליזם הזה, כי הוא עלול להרחיק חברות-חוץ מלהשקיע בארץ".

"נוטות לחפש את הכסף מתחת לפנס"

עו"ד דוד תדמור, לשעבר מנהל רשות הגבלים עסקיים, אמר כי לטעמו "בכל הנוגע לתחום הכלכלי אין היום שופטים בירושלים". לדבריו, "הבג"ץ הכלכלי מת בשנים האחרונות. בית המשפט העליון לא מקבל החלטות בתחום הכלכלי".

בדומה לעמיתיו, תדמור ציין כי "במשטר דמוקרטי אסור לשפוט לפי תוצאה, אלא לפי הכוונה. אם אדם לא יכול להסתמך על ייעוץ חשבונאי ומשפטי כשהוא מתמודד מול המערכת, ואתה חושף אותו לענישה פלילית, שברת את ההגנה הבסיסית שבין האזרחים לבין המדינה. זה לא ייעשה".

לטענת עו"ד צבי פירון, שביקר את רשויות המס, הן נוטות "לחפש את הכסף מתחת לפנס, אצל החברות שמדווחות, אבל ההון השחור בישראל לא נמצא שם. הייתי מצפה ממנהל רשות המסים הנכנס שירחיב את רשת המס למקומות שבהם לא משלמים מס".

עו"ד גיורא ארדינסט ביקש להבהיר כי "תכנון מס זה דבר לגיטימי. זה בסדר גמור לתכנן את פעולותיך כדי שיהיה תשלום מס מינימלי. כאשר מגיעים למקום של תחמונים ושקרים, שם אנחנו במישור הפלילי. כולנו, עורכי הדין, יודעים בדרך-כלל איפה אנחנו נמצאים. בתחום המס יש מקרי קצה מעטים שבהם המרחק בין האזרחי לפלילי מתקצר".

עו"ד חגי שמואלי ממשרד יגאל ארנון נגע בדבריו בנקודה בעייתית נוספת. "עד עכשיו לא קיבלנו תשובה על הקשר בין גביית המס על-ידי פקיד השומה לבין התגמול שהוא מקבל. תשלום המס צריך להיות נכון וענייני".

"אנחנו כבר במצב של אובר-רגולציה"

נושא מרכזי נוסף שנדון בפאנל היה הרגולציה המוגברת בישראל. גם כאן עו"ד זהר לא חסך את ביקורתו מהמצב הקיים והמסתמן. "יש בארץ רגולציה חונקת והתערבות בכל החירויות שאנחנו יכולים להעלות על דעתנו. בזכויותיו של הפרט ובזכויות בעלי המניות בחברות. זאת, עד כדי משיכת המטוטלת ויצירת סתירות מהותיות בתוך הרגולציה.

"הבסיס החברתי של הסיטואציה הוא חוסר אמון מוחלט בטבע האנושי להתמודד עם הדברים בלי שהדבר יהיה כפוף לחקיקה. אנחנו נמצאים במצב של אובדן טוטאלי של המשילות. יש אצלנו שלטון של משפטנים ושל המשפטנות. אנחנו עומדים על ראש המצוק לפני התהום".

עו"ד יעקב ישראלי ממשרד שבלת הסכים עם הדברים ואמר כי לעם ישראל קשה לפעמים לשים גבולות לעצמו, וצריך סיוע של המחוקק. עם זאת, הוא ציין כי "אנחנו כבר במצב של אובר-רגולציה".

לטענת עו"ד מוריאל מטלון ממשרד גורניצקי, הבעיה היא לא עודף רגולציה, אלא רגולציה לא יעילה. "הייתי בסינגפור. שם, אתה מגיש בבוקר בקשה להיתר בנייה, ו-3 שעות לאחר מכן אתה יוצא עם היתר בנייה. בארץ יש פרקליטות לא יעילה, מעט שופטים ורגולציה, וזה מביא למצב הבעייתי. גם אנחנו עורכי הדין תוקעים את המקלות, במקום לסייע בשיפור המצב".

עו"ד אורי ברגמן ממשרד ברגמן-וקסלר, ציין כי "בתחום הנדל"ן אין טיפול בבעיה, אלא רק מחאה חברתית".

בעקבות ההודעה על מינויה הצפוי של ציפי לבני לשרת המשפטים הבאה - התבקשו עורכי הדין הבכירים לומר מה הם הצעדים החשובים ביותר שעליה לנקוט עם כניסתה לתפקיד.

עו"ד ארדינסט אמר כי "המשימה החשובה והעיקרית היא להגן על מערכת בתי המשפט, שמוצאת את עצמה מותקפת שוב ושוב, ולא זוכה להגנה שהיא ראויה לה".

עו"ד צבי פירון קרא ללבני להילחם בגל הגזענות הפושה בארץ. "המשימה הראשונה של לבני היא להתמודד מול גל המחאה הדוחה שנראה באחרונה נגד הציבור הערבי בארץ. אנחנו רואים התבטאויות גזעניות קשות ביותר".

עו"ד איתן גרינברג ממשרד גרוס קרא לעמיתיו להשמיע את קולם ביתר שאת בציבוריות הישראלית.

עו"ד יוסי בנקל ממשרד ראב"ד-מגריזו-בנקל ציין כי רבים חששו מהמינוי של שר המשפטים היוצא, יעקב נאמן, אך לטעמו הקדנציה של נאמן הייתה מוצלחת. "בתקופה של נאמן המינויים בעליון ובמערכת בכלל נעשו בדרכים ראויות. אם לבני תשכיל להיות שרת משפטים בסגנון הזה, ולא תראה במשרד המשפטים מקום להתבצר בו בדרך ליציאה למשא-ומתן המדיני, זה יהיה טוב".

"בית הדין לעבודה עושה עבודה טובה"

נושא נוסף שעלה בפאנל הוא האיום לסגור את מערכת בתי הדין לעבודה. עו"ד מטלון ציין כי בעיניו אין שום סיבה שיהיו בתי משפט מיוחדים לענייני עבודה. עו"ד גד נשיץ ממשרד נשיץ-ברנדס חלק על דעתו. "בתי הדין לעבודה עושים עבודה טובה במקרים רבים, והתועלת שלהם כאמצעי לפתרון סכסוכים היא גדולה מאוד".

עו"ד אלכס הרטמן ממשרד ש. הורוביץ יצא באופן נחרץ נגד הקריאה לסגור את בתי הדין לעבודה. שבאה לדבריו על רקע החלטות של בית הדין. "קריאה לשינויים מבניים על רקע החלטות של בית הדין לעבודה היא דבר שחותר תחת אושיות הדמוקרטיה. לא שמעתי את הקריאות האלה כשהיו מגמות שונות בבית הדין לעבודה".

עו"ד רלי לשם ממשרד מיתר שיבח את בית המשפט הכלכלי בתל-אביב, שהוקם לפני כשנתיים. "כל מי שמופיע שם מרגיש את המקצועיות של השופטים. בנוסף, הקצב של ההחלטות הוא גבוה מאוד. קצב מהיר של החלטות בתחום הכלכלי כמו גם ודאות בתחום, היו שתיים מהסיבות להקמת בית המשפט הכלכלי, והוא עומד בכך בכבוד".

משתתפי הפאנל
 משתתפי הפאנל

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988