בארה"ב אוהבים אותנו: שני שליש מהאמריקאים תומכים בישראל

לפי נתוני סקר גאלופ, שפורסמו כמה ימים לפני ביקור אובמה, רק 12% מהנשאלים הביעו אהדה לפלסטינים ■ הנתון הבולט ביותר: עליה עקבית בתמיכה בישראל בעשור שחלף

כמעט שני שלישים מהאמריקנים - 64% - אוהדים את ישראל. רק 12% אוהדים את הפלסטינים. שיעור האהדה לישראל בארה"ב נמצא מעל רף 60% מאז 2010. מכל מקום, צעירים אוהדים את ישראל פחות ממבוגרים, דמוקרטים פחות מרפובליקנים ונשים פחות מגברים. אלה הנתונים הבולטים ביותר בסקר גאלופ שפורסם אתמול (ו'), כמה ימים לפני ביקורו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, בישראל.

הנתונים הם חלק מסקר גלובלי לשנת 2013 שערכה גאלופ בין 7 ל-10 בפברואר. על פי הנתונים, שיעור האהדה הנוכחי לישראל זהה לזה שנרשם ב-1991, במלחמת עיראק הראשונה והוא הגבוה ביותר ב-25 השנים שחלפו. שיעור האהדה לפלסטינים ב-1991 היה קצת פחות מ-7%.

אחד מהנתונים המשמעותיים בסקר הוא, ששיעור תמיכת האמריקנים בישראל מאופיין במגמת עליה עקבית בעשר השנים שחלפו (למעט ירידה קלה מ-63% ב-2011 ל-61% ב-2012). באותה תקופה, שיעור הנשאלים שאין להם דעה על ישראל או שאינם מצדדים בה או בפלסטינים נמצא במגמת ירידה. שיעור התמיכה בפלסטינים נותר כמעט ללא שינוי, והוא נע סביב 15% עד 20% (18% ב-2005, 20% ב-2007, 18% ב-2009 וכאמור 12% עתה).

עוד העלה הסקר, כי שיעור התמיכה בישראל בקרב רפובליקנים גדול יותר מאשר בקרב דמוקרטים: 78% לעומת 55%. שיעור התמיכה בישראל של אלה שאינם מזוהים עם אף מפלגה דומה פחות או יותר לזה של הדמוקרטים. התמיכה בישראל גדלה בכל שלוש הקבוצות, אך בעיקר בקרב הרפובליקנים והבלתי מזוהים: עליה של 18% (מ-60% ל-78%) אצל הרפובליקנים; 21% (מ-42% ל-63%) אצל הבלתי מזוהים; ו-4% (מ-51% ל-55%) אצל הדמוקרטים.

מזווית אחרת: אוהדי ישראל הם רוב בכל הקבוצות הפוליטיות והדמוגרפיות בארה"ב, עם שינויים קטנים בקבוצות גיל, מין, רמת השכלה ונטיה פוליטית. ליברלים ודמוקרטים ייטו פחות לתמוך בישראל, שמרנים ורפובליקנים ייטו לתמוך בה יותר.

הסקר העלה, ששיעור האהדה לישראל עולה ככל שעולה גיל הנשאלים: בקרב בני 18עד 34, שיעור האהדה לישראל הוא 55%; בקרב בני 35 עד 54 - 65%; ובקרב בני 55 ומעלה - 71%. בכל קבוצות הגיל, שיעור התמיכה בפלסטינים הוא 12%.

בכל קבוצות המשנה שמוגדרות לפי רמת ההשכלה, שיעור התמיכה בישראל נע בין 61% ל-68%, אבל המגמה שמסתמנת היא, שככל שעולה רמת ההשכלה כן גדל שיעור התמיכה בפלסטינים. וכך, 20% מבעלי תואר שני ומעלה תומכים בפלסטינים, אך בקרב אלה שאין להם השכלה אקדמאית, שיעור התמיכה בפלסטינים יורד ל-8%. המגמה מתהפכת כשמדובר בישראל: 61% מבעלי תואר שני ומעלה תומכים בה, לעומת 65% מאלה שאין להם השכלה אקדמאית.

הבדל גדול מסתמן בין גברים לנשים: 69% מהגברים תומכים בישראל, אך רק 60% מהנשים. ביחס לפלסטינים, אין כמעט הבדל: 11% מהגברים תומכים בהם, ו-12% מהנשים.

הפלסטינים זוכים אפוא בשיעורי האהדה הגדולים ביותר אצל ליברלים, דמוקרטים ובעלי תואר שני ומעלה, אך גם בקבוצות אלה, שיעור התמיכה בהם אינו עולה על 24%.

מגמת העליה בשיעור האהדה לישראל בעשור האחרון מנוגדת לתזזיתיות שהסתמנה בשיעורי התמיכה בישראל בשנים קודמות. כך, למשל, ב-1988, בעיצומה של מחלוקת חריפה על ההתנחלויות בין ממשלת ישראל לממשל בוש הראשון, היה שיעור האהדה לישראל 37%, אך שיעור זה נסק ל-64% ב-1991, שבה היתה הפלישה הראשונה לעיראק ושבה הופצצו ערים בישראל. ב-1994 צללה התמיכה ל-42% וב-1998 ל-38%. מאז הסתמנה מגמת עליה (עם ירידות ב-2002 ו-2003).

נתוני העשור שחלף מגבילים את יכולתו של ממשל אובמה לדחוף את ישראל לחידוש המו"מ עם הפלסטינים (אם כי הבית הלבן מלכתחילה לא תיכנן להביא לישראל מפת דרכים חדשה בביקור הנשיאותי הקרוב). הסקרים הם המצפן הפוליטי של הממשל והמחוקקים. מסיבה זו, אייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, שמנסה למנוע קיצוץ של הסיוע הצבאי לישראל בגלל הסיקווסטר, עשויה למצוא אוזן קשבת על גבעת הקפיטול ובממשל.

צרו איתנו קשר *5988