מלחמת תנ"ך בתנ"ך

מסמך שהוגש לכנסייה הסקוטית מציב מבחן לכתבי הקודש שלנו

המסמך הזה, אילו התפרסם רק לפני 75 שנה, קל וחומר לפני מאה או מאתיים שנה, היה צריך להבהיל את היהודים. הוא הונח בשבוע שעבר על שולחנה של הנהגת הכנסייה הסקוטית. הוא מעמיד את כתבי הקודש היהודיים במבחן תיאולוגי חדש-ישן.

מחברי המסמך חושבים, שליהודים מלכתחילה לא הייתה חזקה אלוהית על ארצם; אבל גם אם הייתה, הם איבדו אותה, בגלל חטאיהם ובייחוד מפני שאלוהים שינה את דעתו. ספק אם הוא התכוון אי פעם להעניק מעמד בלבדי ליהודים - אתם יודעים, כל השטויות על "עם הבחירה" - אבל הוא הביא את בריתו איתם אל קצה, כאשר החליט להידבר עם המין האנושי באמצעות בנו יחידו אשר אהב ועקד.

"עם הבחירה", "ארץ ההבטחה", אפילו "ירושלים" חדלו אפוא לציין קבוצה אתנית, או יחידה גיאוגרפית, או מקום מוגדר. החזון האוניברסלי של הנביא מיכה, והמעשה בשליחות יונה אל נינווה, שמו קץ ליחידיותם של היהודים במשוואה האלוהית. ישו הכריסטוס, או לפחות תלמידיו ופרשניו, פתחו פרק חדש. היהודים פשוט התיישנו.

צריך להגיד שבכל זה אין אפילו קצה-קצהו של חידוש. התיאולוגיה הנוצרית, מאז המאה החמישית, לעסה את הטענה הזו, גם העלתה גירה. היא נשמעה בגלוי ובמפגיע בכנסיות אירופה עד מלחמת העולם השנייה. אושוויץ חייבה תיאולוגים נוצריים להודות, שהטענה סיפקה עטיפה נוחה לאנטישמיות רצחנית.

מדוע אם כן זקני הכנסייה הסקוטית החליטו לחדש אותה? התשובה המיידית היא שהם מתעניינים פחות בחלקם של היהודים בעולם הבא, ויותר בחלקם של היהודים בעולם הזה. הם מודיעים, שליהודים אין זכות למדינה משלהם במה שהיהודים מכנים "ארץ ישראל" (הכנסייה הסקוטית, אמרתי. לא שלמה זנד).

הבה נהיה קצת אנטי-יהודיים

הואיל ורישיון "עם הבחירה" הופקע מן היהודים עוד בשחר ההיסטוריה, אם בכלל הונפק מלכתחילה, הם אינם רשאים להסתמך על התנ"ך להצדקת קיומה של מדינתם (שהיא ממילא רק "דמוקרטיה לעם אחד", או "אתנו-דמוקרטיה"). כמובן, אפשר לטעון שההצדקה העיקרית למדינת הלאום היהודית היא עצם קיומה; וששה מיליון יהודיה אינם יכולים להימחק מן המפה רק מפני שתיאולוגים סקוטיים גילו את הפירוש המדויק של הכוונה האלוהית. אבל הכנסייה הסקוטית אינה מחויבת להיות ריאלית או רציונלית. היא יכולה להסתפק בציוויים המתחייבים מיראת-שמיים.

מסרתי את טענותיהם במידה של פישוט, של קיצור ושל נטאי. מוטב לקרוא את המסמך כולו, בפורמט PDF, באנגלית. ראש החץ של המסמך הזה מיוחס, למרבה הנוחיות, ליהודי אמריקאי. שמו מרק ברוורמן, והוא שייך לקבוצה קטנה אך גדלה של אלה המשתמשים ביהדותם כדי להצדיק איבה תהומית לישראל, וגם להתפרנס ממנה. מר ברוורמן, החושב את עצמו אולי לגלגול נועז של ברוך שפינוזה, קורא תיגר על "התיאולוגיה הנוצרית הרוויזיוניסטית" שלאחר השואה, מפני ששמטה את "הביקורת הרדיקלית של ישו על היהדות" מן הטקסטים שלה.

לשון אחר, הבה נחזיר על כנה את האיבה התיאולוגית הפעילה של הנצרות ליהדות. הייאמן?

הם שונאים מיסיונרים

הרשימה הזו נפתחה בהודעת הרגעה. לא נורא. השפעתה של הכנסייה הסקוטית על סקוטלנד שולית למדי. הנצרות הסקוטית, כמו הנצרות בכל בריטניה, נמצאת בנסיגה אולי-סופנית. רק 30% מן הנוצרים הנומינליים בסקוטלנד מאמינים שישו היה קיים. רק 15% מן הנוצרים בבריטניה מבקרים בכנסייה לפחות פעם אחת בחודש. נס ליחם של חיוויים תיאולוגיים שהיו יכולים להניב פוגרום, או לפחות להצדיק איבה פעילה. אין פתווה נוצרית. הצהרת סקוטלנד היא אקט פוליטי, לא דתי. היא חלק מן המסע להבאשת ריחה של ישראל לשם הצדקת פירוקה.

ההצהרה הזו היא בראש ובראשונה ביטוי של תסכול. היא מכוונת פחות לסקוטלנד ויותר לכנסיות האוונגליסטיות בארצות הברית. שם מוסיף לרווח פירוש "פילושמי" (בניגוד לאנטישמי) של כתבי הקודש. שם, מדינת ישראל מייצגת את תוקפה הנצחי של הברית, שכרת אלוהי צבאות עם יוצאי מצרים. כנסיית סקוטלנד מנהלת אפוא מלחמת תנ"ך בתנ"ך לגאול את האמריקאים מחיבת-ציון.

אבל את הצהרת הסקוטים צריך להבין גם בהקשר לא-ישראלי ולא-יהודי. היא חלק מן המגמה רבת-השנים בין כל הבריטים להתנער מן המורשת האימפריאלית. בעיניה, הקיסרות הבריטית הייתה חטא, הצריך חרטה וכפרה. בשיאה, ההתפשטות הבריטית הייתה מעוגנת בתיאולוגיה פרוטסטנטית מקראית. מיסיונרים, רבים מהם סקוטים, נופפו בעותקים של ה"ביבליה" (התנ"ך והברית החדשה) באשר הלכו.

המיסיונרים האלה הגיעו גם לארץ ישראל, מן השנים הראשונות של המאה ה-19 ואילך. דיווחיהם היו המאפשרים המוקדמים של הציונות. הם נטו להיות אנטי-ערביים ותיארו את שקיעת הארץ. באותה השעה הם הפיחו רגשי נוסטלגיה אל דויד המלך ואל יהושע בן נון. הם הניחו את היסודות לארכיאולוגיה מקראית, שראתה בתנ"ך מדריך מדויק לידיעת הארץ. מחלציהם יצאה לימים הצהרת בלפור.

כשהכנסייה הסקוטית מנסה לקבור את הרישיון האלוהי, היא פורקת את עול אבותיה, ומנסה להיטהר לא רק מתמיכתה בזכויות היהודים, אלא מתמיכתה בחזון האימפריאלי הבריטי. היא אינה שונאת רק את ישראל. היא שונאת את Rule ,Brittania (יוטיוב, tinyurl.com/csk9z53), ואפילו את Scotland the brave (יוטיוב, tinyurl.com/yebxqmg).

ישראלים כועסים (בצדק) צריכים להזכיר לעצמם, שארצם נולדה בצלם אמונות של המאה ה-19. המאה ה-21 אינה מאירה פנים. אי אפשר עוד להשתמש בנימוקי העידן האימפריאלי-תנ"כי מבלי להיכוות. ואסור - אסור בהחלט - להיגרר אל ויכוח תיאולוגי. במקום שאין שכל ישר, הבה נהיה בעלי השכל הזה.

צרו איתנו קשר *5988