הולך בדרכו

במשרד המשפטים הצליח היועמ"ש וינשטיין לקנות לו כמה יריבים מושבעים

יותר מ-3 שנים לאחר שעו"ד יהודה וינשטיין תפס את כיסאו של עו"ד מני מזוז בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, אפשר כבר לאפיין את קווי המתאר של הקדנציה של וינשטיין על כס היועץ.

השחקנים הרלבנטיים כבר הספיקו לגבש עליו את דעתם - אנשיו במשרד המשפטים ובפרקליטות, חברי הכנסת, שריה ממשלה וראש הממשלה, האקדמיה, ציבור עורכי הדין, התקשורת ומעל לכל - הוא עצמו. וינשטיין כבר לא ישתנה.

בדברים שנשא אתמול (ב') בכנס לשכת עורכי הדין באילת, הוא ציטט מנאום שנשא מעל אותה במה לפני 3 שנים, והוסיף בגילוי-לב: "מדרכי לא שיניתי, בדרכי אני הולך". מה שנכון.

במשרד המשפטים הצליח היועמ"ש לקנות לו כמה יריבים מושבעים. במערכת אכיפת החוק נוטים להדחיק ולהצניע את האמוציות, ולהעמיד פנים שהמחלוקות המקצועיות אינן הופכות ליריבויות אישיות. אבל דם רע מצטבר כמעט בכל מקום.

עמדות היועץ בעתירות לבג"ץ נגד הממשלה, כפי שהן מוצנחות אל מחלקת הבג"צים, מעוררות תסכול רב בקרב דרגים מקצועיים על מה שנתפס כהתבטלות בפני שיגיונות הפוליטיקאים. הגעגועים למזוז הם הן לעמדות המהותיות שמציג המשרד, והן גם לתהליכי העבודה המסודרים שמזוז הקנה, של חוות-דעת מקצועיות הזוכות למשקל ולכבוד רב בדיונים הפנימיים.

לקשר האישי הקרוב של וינשטיין לראש הממשלה בנימין נתניהו יש שני פנים: מצד אחד, הוא מסייע לעתים להתמודד עם יוזמות בעייתיות הצומחות בממשלה ובכנסת. מצד שני, הוא מציב את וינשטיין בעמדת החשוד התמידי, הנדרש להוכיח שאין לו אחות.

מתי בפעם האחרונה שמענו יועץ משפטי לממשלה המשיב פומבית לטענות שנשמעו כלפיו, ששקל שיקולים לא ענייניים בהחלטתו לסגור תיק חקירה של פוליטיקאי מרכזי? זה מה שוינשטיין עשה כשהשיב פומבית לביקורת שהטיחה נגדו עו"ד אביה אלף בתקשורת, בעניין תיק אביגדור ליברמן. זאת, בראיונות הפרישה שלה מתפקיד מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות.

לא רק בין וינשטיין לאביה אלף הצטבר מטען אישי. פרקליט המדינה, משה לדור, מטפל בתיקי שחיתות ציבורית באופן שונה לחלוטין מוינשטיין. לדור נזהר מאוד בכבודו של וינשטיין, אבל מתוסכל עד שורשי שערותיו מהתנהלות היועץ המשפטי - בתיק ליברמן ובכלל.

פרקליט המדינה משוכנע כי צריך היה להגיש כתב אישום נגד ליברמן גם בתיק העיקרי. לדור גם טרח לחשוף השבוע כי וינשטיין, שהחליט על כתב אישום בכפוף לשימוע, הלך יד ביד עם לדור והפרקליטות עד סמוך מאוד למועד ההחלטה הסופית; ועמדתו התהפכה רק בשבועות האחרונים ממש, מסיבה שאפילו פרקליט המדינה אינו יכול להסבירה.

חרב מתנופפת בידיהם של גורמים עוינים

מלבד זאת, בפרקליטות רואים בעמדתו הנחרצת של וינשטיין להקים גוף ביקורת על הפרקליטות, כאקט שלא יגביר את אמון הציבור בפרקליטות, כפי שהיועץ מכריז מעל כל במה, אלא כצעד להגברת אמון הציבור ביועץ עצמו, הגוזר קופונים בדעת הקהל.

בפרקליטות גם יודעים מניין צמחה המוטיבציה הציבורית להקמת גוף ביקורת, שעשוי לשמש חרב מתנופפת בידיהם של גורמים עוינים מעל ראשי פרקליטים בתיקים רגישים. אלה הם תיקים שההחלטה בהם ממילא מתקבלת על-ידי היועץ עצמו; ודווקא הם לא יהיו בסמכותו של גוף הביקורת שיוקם, שיהיה כפוף ליועץ עצמו.

עושה רושם שוינשטיין ויתר על יוזמות, אם היו לו כאלה, לערוך שידוד-מערכות בגופי התביעה והייעוץ המשפטי. עיקר השפעתו יתמקד באיוש התפקידים המתפנים בצמרת משרד המשפטים.

בראש ובראשונה מדובר בתפקיד פרקליט המדינה עצמו. לדור יסיים קדנציה סוערת בעוד כחצי שנה, ובראש ועדת האיתור יעמוד וינשטיין עצמו. בקרב קהילת עורכי הדין הפליליים, המילייה ההיסטורי של וינשטיין, כבר נערכים בציפייה לכך שהיועץ, שהוא מן הסתם חסיד נלהב של גישת קליטת כוכבים מהשוק הפרטי לעמדות בכירות במערכת הממשלתית, יפעל לבחירת סנגור פרטי לפרקליט המדינה.

אך אם כך יבחר וינשטיין, תהיה זו טעות אנושה. בלי לחוות-דעה בדיעבד על מידת ההצלחה במינויו שלו ליועץ מן החוץ, הצבת שני מינויים חיצוניים בשני התפקידים הבכירים - היועץ המשפטי ופרקליט המדינה - שיכהנו זה לצד זה במשך יותר משנתיים, תפר את האיזון, תביא לפרישה המונית בצמרת המערכת, ותצטייר כהשתלטות עוינת על מבצר שלטון החוק. לא זו המורשת שהיועץ וינשטיין ירצה שתירשם על שמו.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988