תופעות לוואי של ניסוי כלכלי

כך תשפיע התוכנית הגרנדיוזית בכלכלת יפן על השוק הגלובלי

מנהלי כספים היום צריכים לפתח מיומנות ייחודית לזמננו, והיא מיומנות הבנת תופעות הלוואי. הניסוי הכלכלי הגדול ביפן, המכונה בלשון הבראנז'ה "Abenomics" (על שמו של ראש ממשלת יפן אבה), מרבה להראות לנו דוגמא מובהקת לכך, וזאת על ידי הכמות הגדולה במיוחד של תופעות הלוואי שהוא מייצר.

התרכזתי, בפורום זה, בכמה מן תופעות האלו. למשל, השפעת ירידת ערכן של אגרות החוב הממשלתיות על מאזני הבנקים, ואיך זה יגרום לעליית החלק היחסי של תשלומי ריביות בתקציב המדינה. כמו כן, דנתי על האופן שבו אמורה להשפיע הירידה הדרמטית של המטבע (הין), על כוח הקניה של האזרח היפני. זאת, בחברה מזדקנת, הצריכה דווקא יציבות מחירים, ומטבע חזק לצורכי פנסיה ארוכת טווח (ראו גרמניה). עברתי גם על נושא חידוש ה-Carry Trade (לקיחת הלוואות ייניות בריבית אפסית, ובמינוף גבוה), להשקעה בשווקי מניות שונים, ובמיוחד בארה"ב.

מה שלא נידון עדיין, והוא הנושא שלנו השבוע, היא ההשפעה של תוכנית גרנדיוזית זו על המתחרות המסחריות הגדולות של יפן, כמו סין, וקוריאה, ומה אותה תוכנית עשתה לאוסטרליה. ברמה הטריוויאלית של הדברים, ברור שירידת ערכו של המטבע היפני, כחלק עיקרי של השגת היעד המוצהר של 2% אינפלציה במשק, יכולה להיות מכת מוות למתחרות היצואניות של מוצרים דומים.

נכון שיש סגמנטציה עצומה באיכות אותם מוצרים, ושמה שיוצא מיפן אינו דומה באיכותו למה שיוצא מסין. אבל, יש לזכור שסין נמצאת בחודשים האחרונים במצב של האטה כלכלית, כפי שראינו לאחרונה במדד האמין ביותר לייצור התעשייתי שם (HSBC Manufacturing PMI). זה האחרון ירד (פעם ראשונה תחת ההנהגה הפוליטית החדשה), מתחת ל-50, דבר המסמל, כידוע, כניסה למצב של התכווצות במגזר זה של המשק הסיני. לכן, גם איבוד של חלק קטן מן היצוא, ליפן, יכאב מאוד לסין, בקונפיגורציה הנוכחית.

עם קוריאה, הבדלי האיכות אינם כה גדולים. אם ניקח את תעשיית המכוניות לדוגמא, ונשווה את טויוטה עם יונדאי, נוכל להבין איך ירידת מחיר של המוצר היפני יכול ממש לחתוך, בצורה רצינית, את פלח השוק שיצרניות קוריאניות השיגו בהרבה שנים של מאמץ. הפרשים של כ-20% בעלות, עקב שינויי מטבע, יהיו די מכריעים לקונה המערבי, שעדיין משמש כשוק העיקרי.

כאשר בוחנים את תופעת הלוואי האוסטרלית, הסיפור הרבה יותר מורכב. שם, הבעיה היא פשוט בריחת השקעות מן המקום שהיה כה חביב על הכסף הגדול היפני. ריבית גבוהה יחסית, ועתיד כלכלי מבטיח של היבשת החמישית (בעיקר מייצוא משאבים לכל הטייגרים האסיאתיים), גורמים אלו משכו קרנות פנסיה, וגופי השקעה יפניים גדולים, כי לא הייתה להם סיבה לחשוב שיש אלטרנטיבה קרובה טובה יותר לכספם. עכשיו, כאשר הניקיי הראה יכולת קפיצה של 100% (מסביבות 8,000 לסביבות 16,000), וזאת עם גיבוי ממשלתי, למה להרחיק עד לשם?

על מנת לבטא בצורה גרפית את הנאמר כאן, הבאתי גרפים של תעודות הסל המייצגות את שוקי המניות במדינות אלו. (כל הגרפים הינם גרפים יומיים, ונבנו בעזרת אתר StockCharts):

תחילה הקוריאנית, ואח"כ הסינית, והאוסטרלית:

משה שלום קוריאה
 משה שלום קוריאה


משה שלום סין
 משה שלום סין

משה שלום אוסטרלי
 משה שלום אוסטרלי

בקוריאה, ובסין, ניתן לראות את המגמה היורדת הברורה (שיאים ושפלים יורדים, כאשר יפן חגגה) ובאוסטרליה ראינו תקופה ארוכה של דשדוש, עד השבירה העצומה.

כאשר מדינות גדולות, וחשובות לכלכלה העולמית, (כמן יפן) מחליטות על צעדים גדולים למען הכלכלה שלהן, יש ויהיו לזה השלכות מעשיות על המון דברים מסביב. ניסיתי להראות דוגמא לכך כאן, וכמה גדולה החשיבות לנסות, ולהבין, את ההשלכות האלו כדי לנווט בשוק הגלובלי.

ועוד דבר: יש הרואים את החולשה האחרונה בשוק המניות האמריקאי כתופעת לוואי נוספת של אותו ניסוי יפני, אבל הפעם מן הכיוון ההפוך. דהינו, כאשר נכנס ספק לגבי יכולת קיומו של הניסוי עד יעדו המוצהר.

השוק האמריקאי, שהיה מוצף מן הכסף המגיע גם משם, דרך מנגנון ה-Carry Trade, החל לסבול כאשר הגלגל התהפך לאחרונה. כמה עניין זה באמת קריטי, אם בן ברננקי לא יאט בעצמו את תוכנית ההזרמה של 85 מיליארד דולר לחודש שהוא מנהל, נראה בחודשים הקרובים.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988