מתקרבים לגיל 50 ועובדים בהיי-טק? אולי אתם "פג תוקף"

התנאים בהיי-טק מפנקים, אבל אפילו הם לא מצליחים לטשטש את הסוד הכי גלוי בתעשייה: התווית שעובדים "מבוגרים" מסתובבים עמה הרבה לפני שגיל הפנסיה מתקרב ■ G בעקבות חרדות היום שאחרי של ההיי-טקיסטים

אודי ויזנר נמצא בצומת דרכים. לאחרונה הוא פרש מתפקיד מנכ"ל חברת וריפון ישראל והדילמות המקצועיות מיד הרימו ראש. "אני שואל את עצמי אם אני רוצה לנהל חברה גדולה יותר ולהמשיך להיות שכיר בכיר בהיי-טק, או שבא לי לעשות משהו מעניין אחר כעצמאי", משתף ויזנר בהתלבטות. "היום אני בן 46, אבל השאלה הזאת מלווה אותי מגיל 40".

- ומהי התשובה?

"אני רואה את עצמי עושה עוד קדנציה או שתיים כשכיר, אבל ברור לי שבאיזשהו שלב אפנה ליזמות ואקים משהו משלי. המטרה היא להיות פחות תלוי במישהו מסוים, לעבוד עם כמה חברות, לצבור נכסים. המפתח להחלטה הוא בהבנה שהיום, יותר מתמיד, צריך יותר כסף בשביל הפנסיה".

- בשנים האחרונות היית בדרג הנהלה בהיי-טק: מנכ"ל, סמנכ"ל - ואתה חושש לפנסיה שלך?

"לחלוטין. כשאתה בדרג הנהלה אתה קונה בית גדול יותר, לוקח עליו משכנתה גדולה יותר, מתרגל לאורח חיים מסוים, מתכנן אופק כזה או אחר, וכל זה עלול להיקטע. אתה מבין שבהיי-טק, כשאתה מגיע לגיל 50 ומשהו, יש סיכוי שתישאר בחוץ. כשסוכן ביטוח יושב ומראה לך כמה כסף תקבל בכל חודש לאחר שתצא לגמלאות, החישובים נעשים בהנחה שתמשיך להרוויח את אותה משכורת. ומה קורה אם בגיל 50 המשכורת נחתכת בחצי, או שהקריירה שלך נפסקת ואתה לא עובד?".

- מאיזה גיל מתחילים לפחד מה"צ'ק אאוט"?

"מגיל 45 - וזה רק יורד; זה נכון בעיקר לגבי דרגי ביניים בהיי-טק, אבל גם לבכירים. זאת תופעה כואבת ולא מוצדקת. מדובר בעובדים טובים, בשיא הבשלות והניסיון שלהם. אפילו הילדים שלהם כבר גדלו, והם פחות לחוצים להגיע הביתה בשעה מסוימת, אבל אז הם פתאום הופכים ל-Useless".

ויזנר, נשוי ואב לארבעה מפתח תקוה, מחדד את אחת הסוגיות המרכזיות שמטרידות הייטקיסטים: האם הם יוכלו להתבגר בתעשייה ולצאת ממנה לפנסיה? זו אינה הסוגיה היחידה שמטרידה אותם; לאחרונה פורסם ב-G ראיון שער עם יואל יסקרוביץ, בכיר בהיי-טק שעזב הכול ופתח דוכן פלאפל. הכתבה זכתה למבול של תגובות מצד אנשי היי-טק. החל בתעסוקה בגיל מבוגר, עבור בשעות מסביב לשעון וכלה בשחיקה נפשית גדולה - הם פרסו את הקשיים.

אז נכון, להייטקיסטים אין בלעדיות על הבעיות הללו; הן חוצות תעשיות ותפקידים. הם, ייאמר מיד, גם נהנים מיתרונות רבים כמו סביבת עבודה איכותית ומאתגרת, שכר נאה ותנאים מפנקים. מן הבחינה הזאת, נדמה שכבר אבד הכלח על מונחים דוגמת "עבדי היי-טק" או "כלוב הזהב", ולו רק מפני שמועסקים רבים כל-כך במשק עובדים לא פחות קשה, אבל מתוגמלים הרבה פחות. ולמרות הכול, יש משהו עגום בכך שקטר הצמיחה של המשק מגלה יותר ויותר דמיון מטריד למגזרים אחרים, עשירים ומבטיחים פחות.

להייטקיסטים רבים שעמם שוחחנו במהלך הכנת הכתבה הייתה בטן מלאה, אך הם חששו להתראיין בשמם ולהיחשף. אחרי הכול, הם מועסקים בחברות היי-טק, ואין להם עניין לקטר על משרתם ולהרגיז את הבוס. אלה שהסכימו לעשות זאת הקפידו לציין את היתרונות שקיימים בעבודתם, והזכירו כי "אנשים לא נמצאים בהיי-טק כי הם חייבים, אלא כי הם רוצים להרוויח הרבה".

חלק מקברניטי ההיי-טק לא אישרו לעובדיהם להתראיין לכתבה, אבל יש כאלה שדווקא נתנו אור ירוק, כמו איל וולדמן (מלאנוקס) וד"ר ארנה ברי. "מנהלים לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהבעיות, ואני דווקא מברכת על העובדה שאנשים מתמקדים במה שהכי מעיק עליהם", אומרת ברי, סגנית נשיא EMC העולמית ומנכ"לית מרכז המצוינות של החברה בישראל.

- ומה את אומרת על מה שמעיק על המבוגרים שבהם - תווית "פג התוקף", שעלולה להופיע, ומכתב הפיטורים שאחריה?

"חשוב לשמור על רלבנטיות. שכרו של העובד המבוגר יותר עולה במהלך השנים לגובה מסוים, אבל הידע שלו לא בהכרח עדכני. שמירה על עדכנות, באמצעות הכשרה מקצועית ולימוד עצמי, היא חשובה ביותר. לעתים מזומנות, לאנשים אין זמן להתעדכן; הם כל-כך עייפים ושחוקים בין העבודה למשפחה, והם חושבים חשיבה קצרת מועד, אבל הם חייבים לחשוב לטווח ארוך".

גיל ההתבגרות

סוגיית ההתבגרות בהיי-טק אינה מטרידה רק עובדים בעשורים החמישי והשישי לחייהם. "עולה אצלי השאלה אם אמצא את עצמי עובדת בהיי-טק עד הפנסיה", מספרת אילת אליעזר, 36, מנהלת בכירה במחלקת המחקר ב-RSA, חטיבת האבטחה של EMC, המהווה חלק ממרכז המצוינות של החברה בישראל. "רואים פחות ופחות בני 50 בתעשייה. הם נמצאים בעיקר בעמדות בכירות בארגון, ולכן יש לחץ כל הזמן להתקדם; הרי אין היצע רב בקצה של הפירמידה. המגמות הטכנולוגיות משתנות כל הזמן, ואם עובדים לא ממציאים את עצמם מחדש הם ימצאו את עצמם לא רלבנטיים".

החשש הזה מגובה במספרים: סקר שערכה חברת עוקץ מערכות עבור גלובס מראה כי שיעור המועסקים בקרב גילאי 50-45 בחברות ההיי-טק הגדולות עמד ב-2012 על כ-18% ואילו בחברות סטארט-אפ על כ-20%. עובדים מעל גיל 50 היוו רק כ-9% מכלל המועסקים בחברות ההיי-טק המסורתיות וכ-11% מעובדי הסטארט-אפים.

אחת הסיבות המרכזיות להחלפת הידיים הוותיקות במודל צעיר יותר היא השינויים התכופים במגמות הטכנולוגיות, שדורשים מהעובדים לשמור על רלבנטיות בתחומם. ויזנר מזכיר סיבה משמעותית נוספת: "יש אלמנטים קצת מוצדקים של טכנולוגיה, אבל רוב האנשים יכולים לשמור על עצמם ולהתעדכן. העניין המרכזי הוא השכר; אפשר להעסיק אנשים יותר צעירים בפחות כסף. במקום סמנכ"ל שהרוויח 35 אלף שקלים בחודש לוקחים מישהו צעיר ב-25 אלף".

ויזנר מספר על עמיתים שנפלטו ממקום עבודתם ונאלצו לחפש עבודה במשך שנתיים ואפילו שלוש. "זה משבר גדול עבור אנשי טכנולוגיה, שבמשך שנים דיברו כל היום עם המסך ופתאום צריכים לשווק את עצמם בחוץ. מה המדינה תעשה עם מאות ואפילו אלפי אנשים מוכשרים שיושבים בבית? זאת בעיה לאומית, וצריך לטפל בה".

- מה באמת עושים אנשים שאתה מכיר?

"הרבה הולכים להיות עצמאיים בהיי-טק, ועובדים למשל כמנהלי פרויקטים פרילנסרים. יש כאלה שהולכים ללמד טכנולוגיה במכללות ובונים לעצמם מסלול אחר. נושא הפנסיה מעסיק מאוד הייטקיסטים סביבי. חלק משקיעים בנדל"ן, ואני מכיר גם כאלה שבשעות הערב עושים שיווק רשתי, כדי שתהיה להם גם הכנסה פסיבית".

ויזנר, שכאמור מתלבט בנוגע לעתידו המקצועי, מעורב כיום במספר מיזמים, ואף שוקל להקים מיזם - יחד עם שותפיו עדי פונדק-מינץ וליאור צדיקריו - "שיספק תעסוקה לבני 50 פלוס שנמאס להם להיות על מטוסים. המעבר לתוכנות ענן הפך את החיים לעוד יותר וירטואליים, אפשר לעשות עבודה רבה מהמשרד ומהבית, ואנחנו בודקים את הכיוון".

הכתבה המלאה - במגזין G

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988