חברות כרטיסי האשראי הרוויחו 336 מיליון ש' במחצית 2013

היקף השימוש בכרטיסי אשראי צמח במחצית הראשונה ב-7% ל-110 מיליארד שקל ■ דב קוטלר, מנכ"ל ישראכרט: "הצמיחה במחזורים הייתה מעל הציפיות שלנו. זו הוכחה ליכולות של הצרכן"

דוחות חברות כרטיסי האשראי לסיכום המחצית הראשונה של 2013 מלמדים כי למרות החששות מהאטה במשק, נמשכת הצמיחה בצריכה. מנתוני 3 החברות (ישראכרט, לאומי קארד וכאל), שפרסמו בשבוע שעבר את תוצאותיהן, עולה כי היקף השימוש בכרטיסי האשראי עמד על כ-110 מיליארד שקל - צמיחה נאה של 7% לעומת המחצית המקבילה.

"הצמיחה במחזורים הייתה מעל הציפיות שלנו. זו הוכחה ליכולות של הצרכן", אמר ל"גלובס" מנכ"ל ישראכרט, דב קוטלר. לגבי הצפוי בהמשך אמר קוטלר: "לרוב, המחצית השנייה של השנה טובה יותר מהראשונה, בגלל החופש הגדול והחגים, ולכן ייתכן כי נראה מספרים חזקים יותר בהמשך השנה".

העלייה במחזורים נובעת גם מהצמיחה בכמות הכרטיסים. נכון לסוף יוני, ישנם בשוק 6.52 מיליון כרטיסי אשראי פעילים - צמיחה של קרוב ל-3% מתחילת השנה. ישראכרט ממשיכה להוביל את השוק, עם נתח שוק של 47%, ואחריה לאומי קארד עם נתח שוק של 28%.

בשורה התחתונה הרוויחו שלוש החברות 336 מיליון שקל במחצית הראשונה, ירידה של 2% לעומת התקופה המקבילה. הירידה ברווח נובעת משחיקה של קרוב ל-40% ברווחי כאל, הנובעים מהגדלת העמלות שהחברה משלמת לבנקים ומהכנסות חד פעמיות שנרשמו בתקופה המקבילה. לעומת זאת, בישראכרט ובלאומי קארד נרשמה צמיחה דו ספרתית ברווח.

בה בעת שישנה מגמה ברורה של צמיחה בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי, הרי שבשורת ההכנסות, התמונה מורכבת יותר. למעשה, בהכנסות חברות כרטיסי האשראי נרשם קיפאון, והן הסתכמו ב-1.9 מיליארד שקל. רק לאומי קארד הציגה צמיחה של 3% בהכנסות, וגם היא נמוכה יותר מהצמיחה בשימוש בכרטיסי אשראי, שעמדה על 8%.

צמצום נזקים

הקיפאון בהכנסות נובע בעיקר מהורדת העמלה הצולבת (העמלה שמשלמות חברות כרטיסי האשראי אחת לשנייה תמורת הזכות לסלוק אחת את השנייה. עמלה זו מהווה את חלק הארי של עמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי). הירידה בעמלה הצולבת נקבעה לפני כשנה על ידי הממונה על ההגבלים, דיויד גילה.

חברות כרטיסי האשראי ניסו לצמצם נזקים על ידי העלאת עמלות אחרות. זאת, בנוסף לעלייה בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי, מיתנו את הפגיעה מהעמלה הצולבת. "ישנה שחיקה בהכנסות, המשקפת שחיקה בהכנסות מהעמלה הממוצעת של בתי העסק. העמלה הצולבת צפויה להמשיך ולרדת, ולכן נראה שחיקה משמעותית יותר בהכנסות", העריך קוטלר.

כדי לפצות על הירידה בעמלות, חברות כרטיסי האשראי חיפשו מנועי צמיחה חדשים, מה שהביא לצמיחה באשראי שהחברות מעניקות ללקוחותיהם. האשראי החוץ-בנקאי של חברות כרטיסי האשראי עמד נכון לסוף יוני על 4.4 מיליארד שקל, צמיחה של 5% מתחילת השנה, מה שמשקף קצב צמיחה שנתי של 10%. לאומי קארד, בניהולו של חגי הלר, ממשיכה לפתוח פער על מתחרותיה. לחברה תיק האשראי הגדול ביותר, שצמח בכ-9% מתחילת השנה וחצה את רף ה-2 מיליארד שקל.

מגמה בולטת

נשמעת לא מעט ביקורת על הריבית הגבוהה שגובות חברות כרטיסי האשראי מלקוחותיהן. ריבית זו עדיין גבוהה, אך מצויה במגמת ירידה. הריבית הממוצעת בתיק האשראי של החברות עמדה נכון לסוף יוני על 10.2%, לעומת כ-11% בתחילת השנה. הירידה בריבית נובעת הן מהורדת הריבית במשק, העלייה בתחרות ובחלק מהמקרים בשל השינוי בתמהיל ההלוואות. כך לדוגמה, חלק לא מבוטל מההלוואות שמעמידה לאומי קארד הן לצורך רכישת רכב, עם ביטחונות (הרכב) ועל כן עם ריבית נמוכה יחסית, שמושכת כלפי מטה את הממוצע.

עוד נציין כי אם נבחן את ממוצע הריבית בעסקאות בחודש האחרון לדוח (יוני), נמצא כי מגמת הירידה בולטת עוד יותר. כך לדוגמה, אם הריבית הממוצעת בתיק של ישראכרט עומדת על 9.2%, הרי שהממוצע בחודש האחרון כבר עומד על 8.4%. את הריביות הגבוהות ביותר ממשיכה לגבות כאל, בניהולו של דורון ספיר. ממוצע הריבית שגבתה החברה בחודש האחרון עמד על 11.4%.

דרך נוספת שבה חברות כרטיסי האשראי מתמודדות עם הירידה בעמלה הצולבת היא חיסכון בהוצאות, ובמיוחד בהוצאות המכירה והשיווק. הדבר בולט במיוחד בישראכרט, שם הוצאות השיווק ירדו ב-16% במחצית הראשונה לרמה של 124 מיליון שקל. "החברה צריכה לשמור בזהירות על בסיס ההוצאות שלה. אנחנו לא קוסמים - גדלנו ברווחים למרות הירידה בהכנסות, בגלל ששמרנו על ההוצאות", אמר קוטלר. נציין כי בסה"כ הוצאות המכירה והשיווק בענף ירדו בכ-6% במחצית הראשונה לרמה של 301 מיליון שקל.

כרטיסי אשראי
 כרטיסי אשראי

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988