מחמם את הלב: הכיתה המעורבת בה כולם לומדים היי-טק

בכיתה של פרויקט "מחשבה טובה" לומדים סטודנטים מכל הסוגים והמינים, אבל כולם כבר דוברים את אותה השפה - היי-טקית - ולכולם תקוות גדולות לעתיד הכירו את המיזם שמנסה לצמצם פערים חברתיים בכלים טכנולוגיים

בכלכלת ישראל כמעט שמפוצלת היום בין שני עולמות: כלכלת ההיי-טק וכלכלת "כל השאר". כתוצאה מכך, גם מדינת ישראל חווה פיצול: במדינת ההיי-טק עובדים שעות רבות, מתכתבים באנגלית, מקטרים הרבה אבל מרוויחים היטב, ואילו במדינת 'כל השאר', רואים האזרחים איך העולם הגדול מתרחק מהם מיום ליום, ולפעמים הולכים לישון רעבים ממש.

נכון שאולי היה עדיף להביא את השגשוג של ההיי-טק גם אל מדינת כל השאר, אבל נראה שכרגע זה בלתי אפשרי. אז אם לא ניתן להביא את הפרוספריטי לכלל המדינה, לפחות אולי ניתן יהיה להכניס כמה מתושבי המגזרים החלשים יותר בשערי הפרוספריטי, וייתכן ובכך תיפתח דלת גם לאחרים. לשם כך נועד פרויקט "מחשבה טובה" שהסיסמה שלו היא "צמצום פערים חברתיים בכלים טכנולוגיים", ואשר פועל להביא את אלה שלא נולדו עם אפליקציית "כפית זהב" בטאבלט אל עולם ההיי-טק.

העמותה, שהסניף הראשון שלה נפתח בירושלים ב-2003, פונה למגוון מגזרים, ביניהם: נוער בסיכון, קשישים, ערבים, חירשים, חרדים, ציבור המובטלים ותושבי הפריפריות והערים שנחשבות לפחות עשירות.

הלימודים נעים החל מהקניית ידע בסיסי במחשבים, לימוד תוכנות אופיס וגלישה באינטרנט, ועד לרובוטיקה, אנימציה ועוד.

סניף "מחשבה טובה" בלוד פועל ממרכז המחשבים הקהילתי בספריה "לדורות". במרתפי הספרייה נמצאת מעבדה שבה עובדים בהתנדבות תלמידי תיכון, בוגרי קורס מחשבים של העמותה, שכחלק מההתחייבות שלהם להחזיר לקהילה על הפעילות פועלים לתקן מערכות מחשוב.

הילדים הם גיקים של מחשבים, אבל בסגנון לודי: כיפה ומוזיקה מזרחית, לצד משקפיים עבות, חיוורון ומבט היפר-מרוכז לקרביים של מחשב מפורק.

מתנדבי הפרויקט מתרוצצים ממקום למקום בשעות המועטות שיש להם בין עבודות, אוחזים במקלדות ומונטורים ישנים, ציוד שגירדו מפה ומשם, כדי לספק לתלמידים מעבדות מחשוב פעילות. בכיתה לומדים סטודנטים מכל הסוגים והמינים שמדינת ישראל יכולה לספק, אבל כולם כבר דוברים את אותה השפה - היי-טקית - ולכולם תקוות גדולות לעתיד וגאווה גדולה במקורותיהם ובמי שהם.

מוחמד (ממדי) קורומה, 32, תושב ראשל"צ על גבול לוד ובמקור מגינאה שבמערב אפריקה

"אני עוד לא שנתיים בארץ. למדתי עברית באולפן ארבעה חודשים, ואז הגעתי ל'מחשבה טובה' כדי ללמוד CCNE (תעודה מקצועית למערכות סיסקו - ג.ו.)". קורומה נשוי לישראלית ("לבנה", הוא מציין). "היא ארגנה לי מסמכים כדי שאוכל לבוא לארץ. היא עובדת בהיי-טק בירושלים, והיא אמרה לי שכדאי גם לי לעבוד בהיי-טק".

- איך הכרת את אשתך?

"אולי עדיף שנדבר על הקורס".

- תמיד רצית לעבוד בהיי-טק?

"באוניברסיטה בגינאה למדתי דווקא משפטים, אבל לא סיימתי את התואר. עשיתי גם כמה קורסים של מיקרוסופט, ואני דובר אנגלית וצרפתית. בגלל זה תחום המחשוב קל לי יחסית כי הכול באנגלית.

"אני רוצה עבודה במחשבים כי אני אוהב את התחום הזה ואני רוצה לרכוש בו הרבה ניסיון. בארץ ממנה אני בא יש הרבה חברות כרייה שזקוקות לאנשים שיש להם הרבה ניסיון במחשבים. זה המקום שבו אפשר לקבל תפקיד טוב ולעשות אותו הרבה שנים, אבל עכשיו אני כאן בישראל ואני אוהב לגור כאן. אני רוצה להשתלב".

קורומה עדיין לא השיג עבודה בהיי-טק. "עבדתי בחלוקת פלאיירים במשך שנה בזמן שלמדתי בקורס. העבודה הייתה משבע בבוקר ועד ארבע אחר הצהריים, ואחרי זה עוד הייתי צריך ללמוד באולפן ובקורס. עכשיו אני רוצה למצוא עבודה טובה באמת".

- אתה מכיר אנשים נוספים מגינאה שגרים בישראל? יש סיכוי שגם הם ילכו לתחום ההיי-טק?

"יש לי חברים מגינאה שרובם גרים בתל אביב. אף אחד מהם לא לומד, רק אני. הם עובדים במסעדות וכל מיני, חלקם כי אין להם ויזה והם לא יכולים לעבוד, ואחרים - גם אם יש להם ויזה - עובדים ולא מצליחים להתפנות ללימודים. הם חושבים שזה בזבוז זמן. בגלל שלמדתי בעבר, אני מאוד רוצה להמשיך ללמוד ולעבוד במקצוע שלמדתי. אם אני אעבוד במשהו טוב, אני בטוח שהחברים שלי יאמרו - 'גם אני רוצה, גם אני יכול'".

- איך התרשמת מהקורס?

"היה לנו מורה ממש טוב וכולם היו נחמדים. לא כל התלמידים הצליחו להגיע עד הסוף. היה אפילו אחד שעבד במיקרוסופט שאמר שזה קשה לו והוא לא יכול להמשיך. רוב החברים שלי בקורס עובדים כבר בהיי-טק, אבל אני לא עובד בהיי-טק עדיין. אולי זה קשור לשםמוחמד".

סימה נמנוב, תושבת לוד

גם סימה נמנוב היא בוגרת קורס CCNE, אבל העניין שלה בתקשורת מחשבים החל עוד הרבה קודם. "תמיד הרגשתי שאני רוצה להתעסק במחשבים", היא אומרת.

"סיימתי תואר בחשבונאות ומערכות מידע, ותמיד ידעתי שיש לי גישה לזה אבל לא ידעתי שזה יהיה דווקא תקשורת. ואז פעם אחת עמדתי מול ארון התקשורת וראיתי הרבה כבלים ונורות אדומות והבנתי שיש אצלי כזה פער בהשכלה כי אני לא יודעת מה זה הדבר הזה! אנחנו משתמשים כל יום באינטרנט, אבל איך זה קורה? מה קורה שם מאחורי הקלעים? איך החוטים האלה מדברים אחד עם השני?

"ומאותו רגע כל הזמן הפריע לי שאני לא יודעת מה זה. לא בשביל עבודה, אלא בשבילי - רציתי לדעת. אמרתי לבעלי שאפילו אם אני אשב בבית ואחליף טיטולים כל החיים, אני חייבת לדעת מה קורה בתוך הארון הזה, איך החוטים האלה מתקשרים".

נמנוב משוכנעת שמה שקרה אחר כך היה סיעתא דשמיא (עזרה מהשמיים - ג.ו). "פתאום התקשרו אלי מ'מחשבה טובה'. אני בכלל לא פניתי אליהם. מישהו המליץ עלי והזמינו אותי לקורס CCNE".

הקורס אמנם הכיר לנמנוב את עולם התקשורת, אבל לא פתר לה את כל הבעיות. היום היא עוד לא ממש עובדת בתחום ה-CCNE, אלא בתמיכה טכנית ב-012 במשכורת נמוכה יחסית, אם כי לדבריה היחס מצוין וניתנה לה הזדמנות ללמוד. "הם אמרו לי - 'אל תדאגי, בסוף את תדעי הכול'".

- החברות שלך גם מתעניינות בתחום ההיי-טק?

"חלק מהחברות שלי גננות, חלקן מורות. גם אני לפעמים רוצה לזרוק את כל ההיי-טק הזה. יש לי שלושה ילדים ואני לא מרוויחה יותר מהחברות שלי. בגלל שהחלפתי תחום אני מרוויחה שכר מינימום ובמשך כמה שנים לא הצלחתי למצוא משרה ב-QA, לא לקחו אותי. יש עדיפות לחבר'ה צעירים, לא נשואים ואני נופלת בזה כל הזמן".

לפני זמן מה התראיינה למשרה בצ'ק פוינט. "הייתי בהלם מהאיכות של האנשים שהיו שם. הייתי בטוחה שלא אתקבל כי כאשר אישה מתמודדת על משרה בתחום התקשורת תמיד יעדיפו גברים כי הם אלופים בתחום הזה. אבל, בסוף המיונים נשארנו אני ועוד בחורה. הם אמרו לי שהמשרה שיש להם להציע לי כרגע לא מתאימה לי, אבל שבהחלט ישקלו לפנות אלי בעתיד".

אורלי ינאי, 36, תושבת לוד

אורלי ינאי הגיעה ל"מחשבה טובה" כדי ללמוד ניהול משרד ממוחשב. היא אינה אשת היי-טק ולא מתכננת להיות כזו, אולם ההתמחות בתוכנות ניהול משרד חדישות אמורה לתת לה יתרון ולעזור לה לצאת מהאבטלה הזמנית בה היא נמצאת.

"בעבר עבדתי בעבודה פקידותית ומזכירותית בשקם אלקטריק, ומשם עברתי לשירות פרונטלי. אחרי 6-7 שנים, כשסגרו את מרכז ההזמנות בשקם אלקטריק, מצאתי עבודה בסופרפארם. עם הזמן התקדמתי והפכתי למספר שתיים בתחום הקוסמטיקה בסניף וניהלתי קבוצת נשים. כנראה שיש בי משהו בתחום הניהולי. אבל, אחרי תשע שנים עזבתי גם את התחום הזה ועכשיו אני רוצה לעבוד במשרד, לצאת לצהריים, משהו מסודר ונקי".

- מה חלמת להיות כשתהיי גדולה?

"משהו לא קשור בכלל. אהבתי את תחום האופנה, הייתי מציירת ומעצבת והתכוונתי ללמוד בשנקר, אבל זה לא יצא. התחתנתי ומיד נולד לי ילד, ואז אמרתי 'טוב, נעשה קורס ניהול משרד'. עכשיו אני מנסה לחזור לזה".

- איזו חשיבות הייתה לקורס בעינייך?

"למדתי הרבה מאוד וגם נזכרתי בדברים שכבר ידעתי. בנוסף למה שלמדתי בתחום ניהול משרד ממוחשב, ציוותו אלינו מנטורים מבנק לאומי שנתנו לנו טיפים איך לשווק את עצמנו. המנטורית שלי עזרה לי לארגן את קורות החיים שלי קצת יותר יפה, ואפילו הבטיחה שתעזור לי בסימולציה של ראיון משום שלא הייתי בראיון עבודה כבר תשע שנים".

- היית רוצה להשתמש שוב בכישורים הניהוליים שלך?

"כן. בתחום המשרדי, אולי פעם אוכל לנהל צוות, אבל כנראה אצטרך ללמוד בשביל זה קורס יותר רציני".

ניבין קור-חנחן, תל אביב

ניבין קור-חנחן, במקור תושבת רמלה, היא המדריכה של חוג המחשבים. "אני מדריכה קורסי מחשבים לילדים, למבוגרים ולנוער. אנחנו מלמדים גלישה בסיסית באינטרנט, תוכנות אופיס וגם הדרכה במנהיגות. אנחנו נותנים גם קורסים מעמיקים יותר בתכנות וטכנאות מחשבים".

הנוער אותו מדריכה קור-חנחן הם תושבי העיר. "כל הנערים שראית כאן הם נוער בסיכון שלומדים טכנאות מחשבים מסיסקו וגם קורסים של יזמות עסקית. כחלק מהסטאז', הם מתנדבים במיחזור מחשבים והשמשתם לקהילה. מה שאנחנו לא מצליחים להשמיש, אנחנו ממחזרים. המחשבים המתוקנים מועברים למשפחות מהאזור שלא יכולות להרשות לעצמן לרכוש מחשב. "אנחנו לפעמים בוכים כשאנחנו אצל המשפחות כי כל מחשב שתתני להם הוא בשבילם דבר גדול.

"נלחמנו הרבה מאוד על המעבדה הזו עד שהשגנו את כל האישורים מהעירייה. בסופו של דבר היא נפתחה ב'יום המעשים הטובים' במרץ האחרון. קיבלנו 150 פניות מחברות שרצו לתרום לנו מחשבים שכבר לא פועלים אבל ניתן לשקם במעבדה".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988