לינץ' במנהיג מזרחי

מה משותף לשלי יחימוביץ', ישראל כ"ץ ולפיד? נכון, כולם אשכנזים

מה המשותף ליו"רית לשעבר של ועד עובדי הרכבת גילה אדרעי וליו"ר ועד עובדי נמל אשדוד אלון חסן? נכון, שניהם מזרחים. כהי עור.

בניוזלטר האחרון של שלי יחימוביץ' לפעיליה, הקדישה הח"כית מספר פסקאות למחשבותיה על חסן. שימו לב לאלימות המילולית של המנהיגה האשכנזייה נגד המנהיג המזרחי: "מכתים ומזהם". "תפוח רקוב" (פעמיים). וכן, "מושחת" (5 פעמים!). אה, כן, יחימוביץ' השתמשה גם במונח "שליט רפובליקת בננות". אתם יודעים איפה יש רפובליקות בננות? נכון, בדרום אמריקה ובאפריקה. היבשת השחורה.

האם יחימוביץ' הייתה משתמשת במילים דומות, בוטות, לו היה מדובר במנהיג צח עור? אני בספק. אז נכון שההשתלחות הפרועה שלה היא חלק מקמפיין נואש לשמירת כיסאה. אבל קשה, שלא לומר בלתי אפשרי, שלא לשים לב שהיא מהווה חלק מלינץ' פוליטי-תקשורתי כלפי מי שמעולם לא הואשם, לא הועמד לדין, לא הורשע ולא נכלא. כל חטאו של חסן הוא ההצלחה. הכסף.

גם יחימוביץ' הגיעה ממשפחת פועלים. גם היא עשתה כסף. גם היא הרוויחה, כטאלנטית של חדשות 2, עשרות-אלפי שקלים בחודש. אבל כשחסן הזיע תחת השמש הקופחת בנמל, יחימוביץ' נהנתה מאור הזרקורים באולפן הממוזג. היא אמנם הטיפה, ועדיין מטיפה, בעד עבודה מאורגנת, אבל גם היא חיה ופועלת תחת אותו דיכוי מעמדי: מותר לך להרוויח כסף, אבל לא יותר מדי; מותר לך לקנות מכונית, אבל אסור שזו תהיה מרצדס. ואל תנקר עיניים. למה לא, בעצם? מה זה עניינך? מה זה עניינכם?

הלינץ' הלבן במנהיג השחור מגלם בעיניי את כל מה שרע בחברה הישראלית: גזענות, צביעות, דורסנות ואלימות. חסן הוא האצבע בעין של הממסד האשכנזי. הוא לא מתבייש בהצלחה שלו. אולי הוא גם נהנתן, וייתכן שאף התנהג בצורה לא ראויה. אבל עבריין הוא לא. בכלל, אם באים לחסן ולחבריו הסוורים בטענות על הכנסת מקורבים לעבודה, ראוי להזכיר שבמעוזי השבט הלבן, בית המשפט העליון, גלי-צה"ל והתקשורת הישראלית (משפחות מוזס, בן-צבי ושוקן לא הגיעו ממרוקו), "בנים ממשיכים" הם דרך חיים. כן, השר לפיד, גם אתה, סביר להניח, לא היית נוחת נחיתה רכה ב"מעריב" אלמלא אביך טומי ז"ל היה מאושיות העיתון.

"פרענקל'ה"

אבל הבעיה היא אצלנו. אנחנו שתומכים ביחימוביץ'. אנחנו שמהנהנים מול הרהיטות של לפיד. ואנחנו שקוראים לשר כ"ץ להיכנס בהם. אנחנו שצופים מדי ערב בטלוויזיה שמוכרת לנו דימויים בהירי עור בפרסומות לצד שחורים קשי יום בריאליטי שביניהן. חסן, תרצו או לא, הוא ווינר כהה עור. נכון שקשה לכם להפנים? נכון שזה ממש, אבל ממש, מעצבן אתכם?

קריאת התיגר החשובה והראויה לשבח של אלון חסן על ההגמוניה האשכנזית היא רגע מכונן. היא תגרום לנו אולי לחשוב איך ייתכן שאת ראש עיריית בת-ים, שלומי לחיאני, שולפת המשטרה ממיטתו ב-5 בבוקר ולראשי ערים אחרים היא מתייחסת בכבוד. האם אתם חושבים שזה מקרי? האם הברוטאליות שלהם אינה הברוטאליות שלנו? ומי פה האלים? מי באמת?

בתחילת שנות ה-50 שירת אבי, משה מתיה ז"ל, סלוניקאי שחום עור מדרום תל-אביב, כשומר ראשו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון. פולה, אשתו של הרה"מ, חיבבה מאוד את אבא וכינתה אותו "פרענקל'ה". שם חיבה, כפי שנותנים לחיית מחמד. אבי לא הבין מה הבעיה. אני מבין. מבין היטב.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988