נא להכיר: ארנונה כאמצעי לעידוד ושליטה בתמהיל העסקים

המס העירוני מאפשר לפנק הנהלות בנקים בת"א, לייצר עבודה לצעירים בירושלים, להתגאות בפריחת ההיי-טק ברעננה ולייסד בשפלת יהודה את "דרך היין"

כשראש רשות רוצה לקדם פעילות מסחרית מסוימת, הכלי היעיל ביותר שיש בידיו הוא צו הארנונה. חברת ערך - מיסוי עירוני וניהול נדל"ן, מציגה כמה דוגמאות לשימוש במס העירוני ככלי לקידום מדיניות.

הבירה הפיננסית

בתחום הבנקאות הגדילה לעשות תל אביב, אולי מתוך כך שהיא מעוניינת לשמר את מעמדה כבירה הפיננסית של ישראל. סניף בנק, שירות נדרש באזורים רבים של העיר, ישלם ארנונה בגובה 1,264 שקל למ"ר לשנה. לעומת זאת, הנהלות בנקים, מרכזי הדרכה וחברות בנות של בנקים, שאותם יכול הבנק להעביר בקלות לעיר אחרת, ישלמו בתל אביב הרבה פחות מסניף לשירות הקהל. התעריפים הם 658 שקל, 519 שקל ו-461 שקל למ"ר לשנה בהתאמה. מדובר בחיסכון של מיליוני שקלים שחוסכים הבנקים בשנה על שטחי הנהלה ומשרדים ובוודאי מהווים פיתוי להשאירם בעיר.

היי-טק בשרון

דוגמא נוספת היא העיר רעננה, המעוניינת למשוך אליה חברות היי-טק ולמקם אותן באזור בולט, הניכר לעיני העוברים בכביש החולף על גבולה כדי להפגין את עליונותה בתחום.

חברת היי-טק המנהלת את עסקיה בשטח 500 מ"ר באחד ממגדלי המשרדים שבצומת רעננה צפון, תשלם 70 שקל למ"ר לשנה. זאת בעוד שחברות היי-טק הממוקמות באיזור אחר ברעננה ישלמו פי שניים - 139 שקל למ"ר לשנה.

עיריית רעננה אף ביקשה השנה לקבל אישור להפחתה נוספת בארנונה לחלק מחברות ההיי-טק. לשם השוואה, חברות תוכנה בתל אביב משלמות 150 שקלים למ"ר לשנה. אם לא די בכך, עיריית תל אביב מערימה קשיים על בתי תוכנה החפצים להיכנס תחת קטגוריה זו, זאת בעוד שעיריית רעננה מקלה מאוד בהיבט זה.

בני ברק נגד קולנוע

בבני ברק נרשמה תופעה אחרת: מצד אחד, העירייה רוצה למשוך אליה הנהלות בנקים וביטוח ולהתחרות בת"א ובפ"ת הסמוכות החפצות גם הן בעסקים כאלה.

כך, בעוד שהארנונה למ"ר בסניף בנק בבני ברק היא 1,264 שקלים לשנה, הרי שהארנונה על שטח המשרת את הנהלת הבנק היא 422 שקלים למ"ר לשנה. מדיניות תעריפים דומה ננקטת ביחס למשרדים גדולים שבהם הארנונה נמוכה ב-40% לעומת משרדים קטנים. מדיניות זו מיושמת כדי למשוך לעיר חברות גדולות הצורכות שטחים גדולים.

לעומת זאת, בני ברק אינה מעוניינת שיהיו בשטחה בתי קולנוע, אולי כי עסקים מסוג זה אינם מתאימים לאופי שהעיר רוצה לשוות לחוצותיה ולסגנון הבילוי של תושביה. כך, הארנונה לבתי קולנוע היא 281 שקל למ"ר לשנה, התעריף הגבוה ביותר בצו הארנונה על עסקים שאינם בנקים. כדי לקבל סדרי גודל נראה כי ערים אחרות, למשל ראשון לציון, גובה מקולנוע בערך 100 שקל למ"ר לשנה, (התעריף משתנה קצת, בהתחשב בגודל האולם). ברמת גן הסמוכה לבני ברק הארנונה על בית קולנוע נעה סביב 80 שקל למ"ר לשנה, ומשתנה בהתאם לאזור שבו ממוקם בית הקולנוע.

טוסקנה במטה יהודה

ממקום אחר לחלוטין של תחום עיסוק מתייצבת מועצת מטה יהודה בבואה לקבוע תעריפים לעסקים בתחומה. כמי שחפצה לקדם את היקבים במועצה ולהפוך את האזור לחבל ארץ מוביל בתחום כמו מקומות דומים בעולם - נאפה ואלי בקליפורניה וטוסקנה באיטליה. הנה כי כן, בשטח המועצה פעילים קרוב ל-30 יקבים והמועצה גובה מהם ארנונה בסך 12 שקל למ"ר לשנה, זאת לעומת 56 למ"ר לשנה בתעשייה אחרת שאינה יקב יין.

מענה טלפוני בבירה

בבירה ירושלים מעוניינים למשוך סטודנטים, מתוך שאיפה ליצור עתודה חילונית ולהחיות את מרכז העיר. זה מה שיכול להסביר את שיעור הארנונה הנמוך שגובה עיריית ירושלים ממרכזי מענה טלפוני (call center), מוקדים היכולים בקלות לעבור לעיר אחרת ושרוב המועסקים בהם הם סטודנטים (וגם לא מעט נשים חרדיות, אוכלוסיה נוספת שבעיר מעוניינים לתמרץ לצאת לעבודה). העירייה גובה מהבנקים ארנונה שנתית בגובה 422 שקל בלבד למ"ר על שטחי המוקד הטלפוני - לעומת 1,264 שקל למ"ר עבור שטח הנמצא בשימוש אחר של הבנק.

כשמדובר על שטח בהיקף 500 מ"ר, החיסכון השנתי הוא 421 אלף שקל. היינו במקום לשלם ארנונה בגובה 632 אלף שקל, ישלמו הבנקים ארנונה בגובה 211 אלף שקל לשנה. זהו בלי ספק חיסכון משמעותי ביותר.

הגדולות לנתניה

העיר נתניה רצתה למשוך אל שטחה חנויות מכר ענקיות (מי אמר איקאה?). לשם כך כנראה היא קבעה תעריף ארנונה מיוחד למסחר: חנות ששטחה מעל 15 אלף מ"ר תשלם 62 שקל למ"ר לשנה. את משמעותו האמיתית של תעריף זה מבינים כששמשווים אותו לתעריף המסחר שגובה עיריית נתניה מחנויות אשר שטחן קטן יותר.

חנויות קטנות ישלמו תעריף שקופץ כמעט פי שניים - 106 שקל למ"ר ברוטו לשנה לכל שטח מסחרי של עסק הקטן מ-15 אלף מ"ר. כלומר, כל חנות כמעט בעיר.

חבל מודיעין: קודם לפתות, אח"כ לייקר

עסקים הזקוקים לשטחים לוגיסטיים גדולים במיוחד זיהו את המועצה האזורית חבל מודיעין הממוקמת במרכז הארץ, סמוך לכביש 6, לנתב"ג ולמקומות מרכזיים נוספים. היא הייתה אטרקטיבית במיוחד בזכות תעריפי הארנונה הנמוכים. החברות הקימו בה מרכזים לוגיסטיקה ענקיים והמועצה שיתפה פעולה באמצעות תעריף נמוך במיוחד. או אז, לאחר שהמועצה אכלסה את מרבית האזור, היא הגישה בקשה לשרי הפנים והאוצר להעלות את הארנונה למ"ר ברוטו לשנה ל-60 שקל, בעוד שהתעריף הנוכחי הוא 35 שקל.

אפשר לומר שחבל מודיעין התחכם לתושביו. שכן לכאורה כעת יש בידו לקוחות שבויים שהשקיעו הון עתק בהקמת מרכזים לוגיסטיים תוך בניית תקציב לפי ארנונה של 35 שקל למ"ר. חשוב להדגיש שאף תעריף זה "זוחל" כלפי מעלה בהתאם לעלייה המותרת בתעריפים.

בקשתה של המועצה לייקור לא אושרה עד כה.

יש רשויות נוספות המבקשות להעלות תעריפים לתחומי פעילות שונים, אולם לא קיבלו אישורי שרים לכך.

העדפה ושיעור הנחה בארנונה
 העדפה ושיעור הנחה בארנונה

צרו איתנו קשר *5988