פיתוי שלא צריך לעמוד בו

צביעות גרמנית: מדינאי צריך לצותת, הוא חייב זאת למדינה שלו

מאז ומתמיד התקשיתי להבין את ההיגיון: אם החוק בכל המדינות אוסר לנהוג במהירות שלך נגיד יותר מ-120 קמ"ש, למה מייצרים מכוניות המסוגלות לנסוע במהירות הרבה יותר גדולה? למה לאפשר ייצורן של מכוניות כאלה?

זה המשל. הנמשל הוא ציתותים.

לא רק של אובמה למרקל, אלא בכלל. החוק, לא רק הבינלאומי, אוסר ציתותים. מצד שני הטכנולוגיה בתחום זה מתפתחת כאחוזת תזזית. היום כל ילד יכול לצותת לכל דבר המשמש לתקשורת בין אנשים. המכשירים המתוחכמים ממש קוראים לאנשים להשתמש בהם. לאמור: למה לכם לא לדעת, כאשר אנחנו, המכשירים הכל כך מתקדמים - מאפשרים לכם כן לדעת.

פיתוי שאסור לעמוד בו

מדובר בפיתוי שלא רק שקשה לעמוד בו, אלא שלמנהיג מדינה אסור לעמוד בו. למשל, ביטחון לאומי של לא משנה איזה לאום. כמו במקרה של הציתותים לקנצלרית מרקל. נכון שהיא מוכרת ומקובלת כידידה של ארה"ב. מסיבה זו היא כועסת, או אולי עושה הצגה של כועסת. למרות שהיא יודעת, כפי שיודע כל מנהיג של כל מדינה, כפי שיודעים אזרחי כל המדינות, שכולם מצותתים לכולם. ואם לא מצותתים אז מרגלים. בשביל זה יש מוסדות וסוכנויות ביון.

זו לא רק עובדה, אלא דרך חיים של מדינות וממשלות. האם זה באמת נחוץ לביטחון הלאומי? לפעמים כן, לפעמים לא ולעתים לא כל כך. אבל איך נדע אם לא נצותת ונרגל? כאשר יש לך אמצעים לדעת - להבדיל מלנחש, להעריך או לשער - אתה חייב למדינתך להשתמש בהם.

ומה כאשר מדובר במדינות ידידות? ובכן, אין דבר כזה. גם בין מדינות כאלה יש יריבויות. גם למדינות כאלה יש מידע שיכול להועיל או להזיק למדינה המצותתת או המרגלת. לכל מדינה יש יחסים עם מדינות וגופים שהנעשה בהם יכול להיות לעזר רב. בלתי אפשרי לדעת מראש את ערכו של מידע כזה, ואם הוא בכלל קיים. בשביל לדעת זאת צריך, לכן, לצותת. ולרגל.

אובמה כמו פולארד

מה שמפריע אצל ארה"ב זה האיפה ואיפה. זה בסדר שהיא תרגל אצל הגרמנים. אבל זה נורא שהידידה ישראל תרגל אצלה. איום ונורא. בלתי נסלח. התביעה ביקשה 20 שנות מאסר ליונתן פולארד. השופט פסק: מאסר עולם ללא אפשרות שחרור. עד כדי כך נפגעה ארה"ב מהריגול הישראלי. פולארד יושב כבר כ-26 שנים. כל בקשה לשחררו נדחית על הסף של הנשיא, כל נשיא. גרמניה נוהגת בצביעות בעניין הציתות האמריקאי. ארה"ב נוהגת בעניין פולארד באותו סוג של צביעות - אבל גם בנקמנות אכזרית. לכן, לפי כללי המשחק ההוגן, מגיע לארה"ב כל הרפש המוטל עליה - על שעשתה את מה שהוא מובן מאליו, מתבקש אפילו. כמו שעשתה ישראל.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988